ה' לא רוצה שיבררו את ההלכה על ידי מחקרים

[כהן קרב]

 

[עומק המושג]

דברים תמוהים.
אם יש אפשרות לברר את ההלכה ע"י מחקר מדוע לא לעשות זאת?
מלבד זאת, מה משמעות האמירה שאין לברר את ההלכה ע"י מחקרים, הרי ודאי שמיירי באופן שהמחקר נצרך לבירור ההלכה, אז עדיף להישאר בטעות, ולעבור על איסור, או להוציא ממון באופן שאינו נכון, רק בשביל לא לברר את ההלכה ע"י מחקרים?​

 

[שמעון הגלילי]

הרי ודאי שמיירי באופן שהמחקר נצרך לבירור ההלכה

זה הלשון בספר: 'רק ע"י התורה עצמה צריך לברר ההלכה'
זה אומר שיש אפשרות עפ"י התורה,
רק יש כאלה שרוצים לחקור כדי לדעת מה נהגו וכדו', וזה מיותר.

דברים תמוהים.

על זה אמרו (מגילה ה:) ל@עומק המושג מספקא ליה, ולהגרח"ק פשיטא ליה.

 

[אמת נהדרת]

דברים תמוהים.
אם יש אפשרות לברר את ההלכה ע"י מחקר מדוע לא לעשות זאת?
מלבד זאת, מה משמעות האמירה שאין לברר את ההלכה ע"י מחקרים, הרי ודאי שמיירי באופן שהמחקר נצרך לבירור ההלכה, אז עדיף להישאר בטעות, ולעבור על איסור, או להוציא ממון באופן שאינו נכון, רק בשביל לא לברר את ההלכה ע"י מחקרים?​

לברר עובדות ע"י מחקר ודאי ראוי אך לברר הלכות שאפשר ללומדם מהפסוקים כגון מניין החוטים זה משהו אחר ואולי לזה כוונת הגרח"ק
זכורני ברמב"ם (אך איני זוכר היכן)לגבי מה שבגמרא דנו מזה אתרוג הרי ודאי ידעו מהו שהרי אבותיהם גם נטלו אתרוג.
אלא שודאי ידעו מהו אך רצו ללמוד זאת מהפסוקים.

 

[עומק המושג]

רק יש כאלה שרוצים לחקור כדי לדעת מה נהגו, וזה מיותר.

המידע הזה - לכאורה - יתרום גם לבירור ההלכתי, לא?

אך לברר הלכות שאפשר ללומדם מהפסוקים כגון מניין החוטים - זה משהו אחר

אם הטענה היא שהמחקר אינו רלוונטי - שפיר, אלא שנראה כאילו יש כאן טענה מהותית יותר, שכך לא צריך לברר הלכה, שיש אפשרות להשיג מידע רלוונטי ע"י המחקר, רק שיש צורה מסוימת כיצד מבררים הלכה, וזה דבר שא"א לאומרו.

זכורני ברמב"ם (אך איני זוכר היכן)

הקדמה לפיה"מ, עיי"ש. וכיו"ב אשכחן בסנהדרין ד: מנין לתפילין שהם ארבע פרשיות, ובכורות ו: מנין לחלב שמותר בשתייה.

 

[שלמה וייסמן]

הטענה על דברי הגר"ח פשוטה יותר, אנו לכאורה למדים מהאמוראים שראוי לנהוג בצורה זו שמי שיזדמן לו לראות את מתי המדבר יבדוק כיצד נהגו וינהג כך, נגד דברי הגר"ח, אלא טוען הגר"ח שיש חשבונות שמים שכנראה הם..., אבל מיותר לומר כך כי מאותה הסיבה שגלגלה ההנהגה את שכחת התורה בצורה זו שנוצרה מחלוקת בדין זה, מאותה סיבה עצמה לא זכינו לגילוי ההלכה ע"י רבב"ח, (ולא לגמרי ברור שזה נחשב היה לזכות לגלות זאת שהרי אלו ואלו דא"ח וניתן מקום בתורה לשתי ההנהגות, אף שכל זמן שנודע לנו ממרע"ה היתה ההלכה מוכרעת, וכמו שכתב החזו"א עירובין יבואו הבקיאים ויצטטו את דבריו).
אם כי לגופו של ענין אין ספק כי כל גדולי הדור המקובלים לא ישנו כהוא זה גם אילו ימצא ציצית ממתי המדבר בבירור, כי התורה נמסרה לנו דרך דורות הקודמים ולא נוכל לשנות כלום מההלכות שנקבעו בגמרא, וצ"ע.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

יש מו"מ בענין זה בין הגרח"ק זצ"ל ויבל"ח הגר"ד לנדו שליט"א ונדפס בסוף ספר דעת נוטה (עה"ת במדבר)

הגרד"ל:


הגרח"ק:


הגרד"ל:



הגרח"ק:

 

[צריך עיון]

זכורני ברמב"ם (אך איני זוכר היכן)לגבי מה שבגמרא דנו מזה אתרוג הרי ודאי ידעו מהו שהרי אבותיהם גם נטלו אתרוג.
אלא שודאי ידעו מהו אך רצו ללמוד זאת מהפסוקים.

כבר ציינו מקומו של הרמב''ם לעיל
וכעי''ז בריטב''א בסוכה דכ''ט

 

[צריך עיון]

הרב @עומק המושג ראה נא את ההבדל בין הגאון רד''ל בצורת הכתיבה להגר''ח ז''ל [אדון לפניו בקרקע, לא הביישן למד כו'] לבין קביעת 'הדברים תמוהים' [וכ''ה בדומה לזה לענין הרמח''ל במקו''א] ולכאו' בעיקר הענין אין חילוק בין ארי חי למת.
לולי שאיני ראוי היה מקום להוסיף לכה''פ תיבת 'לכאורה' או לכתוב 'קשים להבינם' וכיו''ב.

 

[צריך עיון]

אם יש אפשרות לברר את ההלכה ע"י מחקר מדוע לא לעשות זאת?
מלבד זאת, מה משמעות האמירה שאין לברר את ההלכה ע"י מחקרים, הרי ודאי שמיירי באופן שהמחקר נצרך לבירור ההלכה, אז עדיף להישאר בטעות, ולעבור על איסור, או להוציא ממון באופן שאינו נכון, רק בשביל לא לברר את ההלכה ע"י מחקרים?​

יש חילוק גדול בין לברר עובדה פשוטה שיש לה 'נפקא מינה' הלכתית, דבזה אין להמנע לכאו'
אבל להכריע שאלה הלכתית באמצעות בירור מה עשו אחרים במקום דרך לימוד אפ' דז''א נרצה
[ויל''ע בד' הקה''י לענין הדרהם וכל''ע].