וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר, מדוע משה לא אמר בעצמו?

[גרינפלד]

שמות ט"ז ט':
וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־כׇּל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃

ולכאורה קשה, מדוע שלח משה את אהרן שיאמר לבני ישראל, ולא אמר זאת בעצמו?

וז"ל המדרש לקח טוב:
ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני ה'. מפני מה אמר משה לאהרן, לאמר לבני ישראל, והוא לא אמר, לפי שהיו עתידין ליתן את הדין, וכן הוא אומר ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש (במדבר יז יא).

ובהעמק דבר תירץ:
והוא משה בעצמו לא יכול להיות נזקק להגיד לישראל קרבו לפני ה׳ באשר היה מוכרח לקבל פני השכינה ולשמוע דברו ע״כ אמר לאהרן.​