בני ישראל

נלמד על הציווי למשה להניח למשמרת את מטה אהרן בתוך קודש הקדשים, כדי שלא יערערו עוד על כהונת אהרן. בני ישראל פונים אל משה וחוששים שהם עלולים למות כאשר יקרבו אל הקודש, וה' ציוה שאהרן והלויים ישמרו על המקדש שלא יקרב זר לשם. כן נלמד על כ"ד מתנות שניתנו לכהנים, מקדשי קדשים וקדשים קלים ותרומות, אבל הם...

האור החיים התקשה בזה ותירץ כיון שהם כרתו בשליחות בני ישראל ושלוחו של אדם כמותו לכן התורה קוראת לזה שכאילו כל בני ישראל כרתו והתקשתי הרי הם לא נשתלחו לכרות אשכול ולהביא את הפירות אלא רק לתור את הארץ והראיה שיהושע וכלב לא סחבו את הפירות, וגם אם נאמר שכן נשתלחו לכך הרי אין שליח לדבר עבירה והם לא...

"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (ט"ו כ"ו) בהספד שנשא רבי מאיר שפירא זצ"ל על החפץ חיים זצ"ל אמר: זכיתי לשמוע מה'חפץ חיים' עניינים רבים, אולם הרושם החזק ביותר עשו עלי הדברים ששמעתי מפיו בהיותי אצלו בשבת פר' שלח. החפץ חיים פירש...

הנה משה רבינו אמר ליתרו "נוסעים אנחנו" משמע שגם הוא נוסע יחד עם בני ישראל ליכנס לארץ ישראל, וקשה שהרי משה לא נכנס לארץ. וכ' רש"י מפני מה שתף משה עצמו עמהם, שעדיין לא נגזרה גזרה עליו וכסבור שהוא נכנס. וקשה ממה דכתיב בפר' שמות (ד,יג) שרואים שמשה כבר ידע שלא יכנס, שמשה אמר לקב"ה כשרצה לשלחו...

התפללו מנחה! [הגהות הרד''ל על פרקי דר''א פרק מו] וקצת משמעות יש שהוצרכו להפסיק את מעמד מ''ת, וצ''ב האם הופסק באמצע?

כתב בתוס' במנחות (צ"ה ע"א ד"ה שמע מיניה) שלא הלכו בני ישראל במדבר ביום השבת כדי שלא לילך מחוץ לתחום, ומשום איסור הוצאה, וז"ל: ועל כרחיך בשבת לא היו נוסעין, דאפילו לא היו תחומין מדאורייתא, לא היו יכולין ליסע משום איסור הוצאה, ואיסור מחמר, ע"ש.

אנו רואים השבוע בפרשת השבוע את המספר של בני ישראל ומשום מה כל המספרים עגולים והדבר אומר דרשני וכבר עמדו בזה רבים וטובים

מספר בני ישראל ששים רבוא או ששים רבוא ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ויהיו כל הפקודים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים [א מו] ויל''ב למה לגבי דין רה''ר הדבר תלוי בשש מאות רבוא כמנין בנ''י שהיו במדבר, הלא היה שם יותר משש מאות רבוא, וזה לבד הלוים שלא התפקדו במנין זה, וראיתי ברש''ש עירובין...

ברש"י כתב שהמנין היה ע"י מחצית השקל וברמב"ן כתב שמנאם ע"י שכל א' בא אל משה ואמר לו את שמו ויהיה לו בזה יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים. והרלב"ג כתב שהמנין לא היה על האנשים אלא על שמות האנשים שהיו כתובים בכתב, ע"ש. וכ"כ העמק דבר כתב בפרשתן כל אחד הושיט שמו ושם שבטו, ואחר כך מנו הפתקות, אבל היה...

שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אתם יודעים כמה אנשים יש בעולם? יותר שמונה מיליארד! לא מכבר התפרסם מחקר מעניין, שהצביע על כך שבחמש שנים האחרונות – תשעים אחוז מהדיונים באו"ם היו בענייני ישראל! לא יאומן! ישראל היא נקודה קטנטונת מכל העולם. חפש אותה במפה ולא תמצא... ותשעים אחוז...

בנדודי בני ישראל במדבר קיבלו הוראה מהשם לבנות "מקדש נייד" - משכן, בו תשרה השכינה • תיאור תהליך בנייתו, כליו וצורתו מוגשים בלשון קלה וברורה • "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו" "דבר אל בני-ישראל ויקחו לי תרומה" ; "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". שני פסוקים אלה שבתחילת פרשתנו ממצים בעצם את תוכן הפרשה כולה...

וירא וגו' מת על שפת הים (יד, ל). קשה למה הוצרך להודיענו שראוהו מת, פשיטא שלא יהיו חיים אחר הטביעה, ורבותינו ז"ל (מכילתא) אמרו כי ראו במיתתן, והודיענו בזה כי שם גמרו מיתתם, והטעם כדי שיכירו בהם ישראל בעודם חיים, והם יראו בישראל ותכסם בושה, ולפי זה תהיה כוונת הכתוב על זה הדרך וירא ישראל את מצרים...

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם וגו' וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ וגו' וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וגו' (יד, ב-ד). מהלך נפלא ומחודש אומר רבינו האור...

"וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (יב, ח) ביאור משמעותן הרוחנית של שלוש מצוות אלו (שעליהן אמרו חז"ל: "כל מי שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו") - קרבן פסח, מצה, ומרור: בשעת יציאת מצרים הפכו בני ישראל לעם, ונוצר אז הצורך לספק...

וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים בש"ך על התורה: שמעתי שנמצא במדרש, מה ראה, ראה שהיו מרחמים זה על זה, כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקב"ה שהיו מרחמים זה על זה אמר ראוים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים עליו, שנאמר ונתן לך רחמים...

מאשכול אחר ואביא בזה מדברי המלבי"ם שהאריך בנושא מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע א) ח בני ישראל, שם בני ישראל בא לפעמים על צד ההרחבה ולפעמים על צד הדיוק, רצוני שלפעמים יכלול כל מי שהוא משותף בעדת ישראל בין הנשים בין הגרים והעבדים, ולפעמים אין הנשים בכלל, וכן לא גרים ועבדים, כי שם בן הוא שם זכר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בראשית ברא אלקים (א א) פירש רש"י אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל...

המבי"ט ספר בית אלוקים שער היסודות פרק לז מצדד שבני ישראל במדבר לא קיימו מצות סוכה, וטעמו שבמשך מ' שנה היו במצב תמידי של דיור בענני כבוד והענני כבוד עצמם לא היה להם דין סוכה כשרה עיין שם מה שהרחיב. ומוכיח מקרא "ולכך אמר הכתוב 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' כי לא נצטוו במצה זו מיד כ"א...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' ואף כי אחרי מותי (לא כז) בסנהדרין לז. "הנהו בריוני דהוה בשיבבותיה דרבי זירא דהוה מקרב להו כי היכי דניהדרו להו בתיובתא, והוו קפדי רבנן, כי נח נפשיה דרבי זירא אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקיה דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי...

כתב הרמח"ל בדרך עץ חיים (בסופו), והנה תראה שחורבן בית קדשנו ותפארתנו ושגלינו מארצנו היה בעוון ביטול תורה, כמו שמבואר בתורתנו הקדושה "ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת... ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלקי אבותם", ו"ברית" האמור שם היינו תורה, ע"כ. וצריך לומר שלפי זה מה שכתוב "וילכו...