ניסן ז' דפסח - יומא דהילולא הגה"ק רבי דניאל מהוראדנא זי"ע בעל "חמודי דניאל"

[התורה]

הגה"ק רבי דניאל נולד בשנת ת"ק, לאביו מוה"ר יעקב ז"ל, ולאמו הצדיקת מרת איטה ע"ה בת רבי שמואל ב"ר קארפיל בן הצדיק הקדוש המקובל רבי משה אשכנזי זצ"ל - המכונה בפי כל "רבי משה איוויער" (מצדיקים הנסתרים שנתגלה ע"י הגר"א מווילנא זי"ע בימי גלותו). בשנת הכ"ח לחייו נתקבל לישב על כסא ההוראה כדיין ומו"ץ בהוראדנא העתיקה, השוכנת באזור בעלארוס בקרבת הגבול עם פולין וליטא, היא העיר הגדולה לאלקים שלרוב סגולתה המליצו עליה "הר-אדני", ושפט בה משפט צדק כארבעים שנה עד ליום פטירתו, והיה "בקי בכל חדרי תורה, צדיק וירא ה' מרבים... קולע אל השערה ולא יחטיא... כמעט לא הלך ד' אמות בלא תורה... חכמי דורינו הריצו אליו אמרים, תורה יבקשו מפיהו, ומשיב כהלכה ועליו תמכו יסודותיהם" - עדות הגאון רבי תנחום זצ"ל ראב"ד הוראדנא בתורף הסכמתו.
עמלו בתורה לא ניתן להשגה. בניו מעידים בהקדמתם לספרו: "בתורת ה' מעת ילדותו עד בואו בכלח, וד' אמות בלי הרהור חדושי תורה לא הלך, כי גמר חסיד מיום ועד לילה, ולילה כיום אחת ארוכה ואחת קצרה, ויהי ער לבו כלב הארי, דומה הרב למלאך, ומי כמוהו מורה, בשפה ברורה וסברא ישרה...".
גדלותו בתורה ובעיקר דרכו בהוראה, המשיכו אליו צורבי רבנן, כדי לקבל שימוש אצלו בראשית צעדיהם בשדה הרבנות וההוראה. בין אלו שנסמכו על ידו, נמנה נכד אחיו הגאון רבי יעקב דוד פיעסקין זצ"ל (מעיירה פיעסק פלך הוראדנא, ושימש כר"מ בישיבת ר' מיילא בווילנא), שמסר לתלמידו מרא דארעא קדישא הגה"ק רבי שמואל סלאנט זצ"ל את מה שקיבל מדו"ז, בעיקר על דינים הנצרכים להוראה מעשית ('אישים וקהילות' לר' משה צינוביץ, ת"א תש"ן, עמ' 138).
אורו הגדול של בעל ה'חמודי דניאל' נאסף ביום שביעי של פסח שנת תקס"ז, בגיל ששים ושבע, ומנו"כ משמאל לציון החסיד בעל 'יסוד ושורש העבודה' בביה"ח החדש בהוראדנא. על מצבתו חרתו: פ"נ הרב המאו' הגדו' המפו' אי"א (=איש ירא אלקים) צדיק ועניו חריף ובקי מתון ומסיק אליב' דהלכ', מ"ו דניאל במ"ו יעקב זצ"ל שהיה מ"צ פה קהלתנו קרוב לארבעים שנים ונפטר ביו' ד' שביעי של פסח תקס"ז לפ"ק, תנצב"ה (נעתק 'עיר גבורים', עמ' 65-66).
גליון מחוברים​

 

[התורה]

איך לקח אברהם אבינו את האיל – אולי נאבד לאדם אחד​

דבר תורה נפלא שהובא ב'חמודי דניאל' הלכות מליחה, בהקדמת המו"ל משמו על הפסוק: 'וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר' (בראשית כב, יג). תרגום בתר פתגמיא האילין.
דלכאורה קשה איך לקח אברהם את האיל, הא כתיב (שמות כג, ד) 'כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ', ושמא האיל מאיזה אדם הוא, אלא שראה מתחילה שלא היה כאן, ובדרך נס ראה אחר הדברים האלה שיש כאן, הבין שנזדמן כמו שאמרו (אבות פ"ה מ"ו) שנברא בין השמשות.
דלכאורה אין לזה הבנה במאי אשמעינן שהיה אחר כך (פירוש דלאיזה ענין אשמעינן דבתר פתגמיא האילין ראה אברהם את האיל, אלא על כרחך כדלעיל) אלא וודאי כמו שכתבתי, ודוחק לומר שהיה רחוק מהישוב הרבה עד שידע שהוא הפקר. ומכל מקום פירוש התרגום אינו מדוקדק בפסוק, שכתב תיבת אחר בתר איל, ולא קודם וישא אברהם את עיניו אחר, או וירא אחר. אלא דבוודאי נברא בין השמשות אינו דומה בכל הענינים להנולדים, וזהו איל אחר, כמו שארי דברים שנבראו בין השמשות שמסתמא משונים הם, עכ"ד.​