פסחים חזקה דאיכא לברורי (1 צופה)

[יאשע בער]

בעו מיניה מרנב"י המשכיר בית בי"ד חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק, למאי נפק"מ לישייליה.
ויש לומדים שהכונה שיש דין לשאול את המשכיר משום שלא סומכים על חזקה כל היכא דאיכא לברורי.
ובב"י סי' תלז הקשה מאי שנא מבהמה שלא חוששים שמא היא טריפה אלא סמכי' על חזקה ולא בודקים אפילו שאפשר לברר, ותי' שכאן הוא כדי להוציא מחזקת החמץ שיש בבית ולזה צריכים לברר.
ולא הבנתי דבריו, לכאו' הגדר של איכא לברורי הוא שבמקום שאפשר לברר לא סמכה התורה על החזקה, ומשום שחזקה נאמרה רק בספיקות, וכאן זה לא ספק שהרי אפשר לברר, וא"כ מה זה משנה ממה באה החזקה להפקיע, סו"ס בזה לא נאמר לסמוך על חזקה.

 

[מחכה]

ואפשר שבא לומר שב' מיני חזקות הן?

 

[יאשע בער]

ואפשר שבא לומר שב' מיני חזקות הן?

לחץ כדי לכווץ...

מה זה משנה איזה סוג חזקה זה, אם במקום שאפשר לברר לא מסתמכים על חזקה, זה לא אמור להיות תלוי על איזה סוג חזקה מסתמכים.

 

[מחכה]

לא מסתמכים על חזקה

לחץ כדי לכווץ...

במהרי''ק שורש עב מחלק בין חזקה מסברא ו'חזקת הגוף (ועד''ז בתרוה''ד בין חזקה הפוסקת' לשאינה פוסקת) צמח צדק שו''ת אבה''ע סי' ש''ז.
ושם מבאר שחזקה מסברא היא חזקה שאינה פוסקת היינו שאין אפשרות שהיא תשתנה, כיון שהסברא לא משתנה
משא''כ חזקה הפוסקת' ו'חזקת הגוף', שכיון שהגוף יכול להשתנות, אלא ש'' אין לנו לבדות ההשתנות...''

ושם שמחלק לדינא בין חזקות אלו חשבת בענ''ד לחלק בין חזקה שיש כאן איסור חמץ לבין חזקה שאינה טריפה (שבחזקה שיש כאן איסור ואיכא לבירורי חייבים לברר, ע''ד כבחזקת הגוף) ובחזקה שאינה טריפה החזקה לבדה מועילה כיון שהיא ע''ד סברא ( ואולי ע''ד שאאפ''ל בטל בשישים וכיו''ב)

 

[יאשע בער]

במהרי''ק שורש עב מחלק בין חזקה מסברא ו'חזקת הגוף (ועד''ז בתרוה''ד בין חזקה הפוסקת' לשאינה פוסקת) צמח צדק שו''ת אבה''ע סי' ש''ז.
ושם מבאר שחזקה מסברא היא חזקה שאינה פוסקת היינו שאין אפשרות שהיא תשתנה, כיון שהסברא לא משתנה
משא''כ חזקה הפוסקת' ו'חזקת הגוף', שכיון שהגוף יכול להשתנות, אלא ש'' אין לנו לבדות ההשתנות...''

ושם שמחלק לדינא בין חזקות אלו חשבת בענ''ד לחלק בין חזקה שיש כאן איסור חמץ לבין חזקה שאינה טריפה (שבחזקה שיש כאן איסור ואיכא לבירורי חייבים לברר, ע''ד כבחזקת הגוף) ובחזקה שאינה טריפה החזקה לבדה מועילה כיון שהיא ע''ד סברא ( ואולי ע''ד שאאפ''ל בטל בשישים וכיו''ב)

לחץ כדי לכווץ...

לא יצא לי ברור איך אתה מגדיר את הדין של איכא לברורי.
אני הבנתי שהטעם שבמקום שאפשר לברר לא סומכים על חזקה הוא משום שאין טעם ואולי גם אי אפשר להסתמך על חזקה במקום שאפשר לברר בירור יותר גדול מחזקה, וא"כ מאי נפק"מ אם זה חזקה מסברא או לא.

 

[אוהב ספר]

אני הבנתי שהטעם שבמקום שאפשר לברר לא סומכים על חזקה הוא משום שאין טעם ואולי גם אי אפשר להסתמך על חזקה במקום שאפשר לברר בירור יותר גדול מחזקה

לחץ כדי לכווץ...

יש לשון באחרונים עד שתאכלנה באיסור תאכלנה בהיתר

 

[יאשע בער]

יש לשון באחרונים עד שתאכלנה באיסור תאכלנה בהיתר

לחץ כדי לכווץ...

לגבי איכא לברורי?

 

[אוהב ספר]

לגבי איכא לברורי?

לחץ כדי לכווץ...

כן, אינני זוכר מקומם המדוייק, ואשתדל לחפש בהמשך
כמדומה דהוא ט''ז

 

[נדיב לב]

יש לשון באחרונים עד שתאכלנה באיסור תאכלנה בהיתר

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני אתה מדבר על רש"י בביצה לגבי דשיל"מ. אבל לא על חזקה דאיכא לברורי.

 

[אוהב ספר]

כמדומני אתה מדבר על רש"י בביצה לגבי דשיל"מ. אבל לא על חזקה דאיכא לברורי.

לחץ כדי לכווץ...

לא, אני מדבר על איכא לברורי
רק יכול להיות שהפוסק ההוא רק כתב שזה מדין ישל''מ, שזה מהדין הנ''ל...

 

[שים חלקינו בתורתך]

בעו מיניה מרנב"י המשכיר בית בי"ד חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק, למאי נפק"מ לישייליה.
ויש לומדים שהכונה שיש דין לשאול את המשכיר משום שלא סומכים על חזקה כל היכא דאיכא לברורי.
ובב"י סי' תלז הקשה מאי שנא מבהמה שלא חוששים שמא היא טריפה אלא סמכי' על חזקה ולא בודקים אפילו שאפשר לברר, ותי' שכאן הוא כדי להוציא מחזקת החמץ שיש בבית ולזה צריכים לברר.
ולא הבנתי דבריו, לכאו' הגדר של איכא לברורי הוא שבמקום שאפשר לברר לא סמכה התורה על החזקה, ומשום שחזקה נאמרה רק בספיקות, וכאן זה לא ספק שהרי אפשר לברר, וא"כ מה זה משנה ממה באה החזקה להפקיע, סו"ס בזה לא נאמר לסמוך על חזקה.

לחץ כדי לכווץ...

הגדר של איכא לברורי, כשהתעורר ספק ויש צדדים לאסור כמו בבית שהוחזק בחמץ וכעת באים להתירו על סמך חזקה בכה"ג רק כשא"א לברר. אבל בבהמה שלא התעורר ספק, שסתם בהמה אינה טריפה ולא הוחזקה להיות טריפה בכה"ג לא צריך לברורי מכיון ולא הוחזק בפנינו ספק שצריך לברורי

 

[שים חלקינו בתורתך]

ואפשר שבא לומר שב' מיני חזקות הן?

לחץ כדי לכווץ...

הריטב"א בפסחים כותב מעין זה. אבל בב"י ברור שהוא רואה בשניהם חזקות שקולים וכל החילוק מצד שהוחזק או לא

 

[יאשע בער]

אבל בבהמה שלא התעורר ספק, שסתם בהמה אינה טריפה ולא הוחזקה להיות טריפה בכה"ג לא צריך לברורי מכיון ולא הוחזק בפנינו ספק שצריך לברורי

לחץ כדי לכווץ...

אז למה צריכים חזקת כשרות? בב"י כתוב מפורש שיש פה ספק ומצד הדין היה ראוי להחמיר כדין כל סד"א ורק משום החזקת כשרות סומכים על זה