חידושי הראשונים

[אשיר לכבודו]

רוב תורת הראשונים היא חוזרת על עצמה
הראשונים בדר"כ מקשים את אותם קושיות ואותם תירוצים ומסתמא לא כולם שאלו את אותם קושיות אלא מסתבר יותר ששמעו ואחר שהסברא או הקושיא נכנסה להם כחלק מהבנת הסוגיא ולא ציינו ממי שמעו או לקחו אותה.
כמו כן שלומדים סוגיא ויש קושיא חזקה בסברא או בחשבון שהיא בעקרי הבנת הסוגיא שאחר שראית בספר ולמדת את הסוגיא אתה מסכם אותה וכותב את הקושיא ולא כתבת שאת הקושיא ראית בספר פלוני אין בזה עוון כי באמת אחר שלמדת סוגיא והתחברת לקושיא זה כאילו שאתה שואל אותה.
עוד דוגמא אם יש מחלוקת ראשונים שכל לומד עם סברא ישרה מבין שהמח' שלהם היא תלויה באיזה נידון בסברא בסוגיא
וכשאתה בא לכתוב את זה ולפעמים צריך עצה איך לסדר וכדו' וראית בספר מסויים את הסדר של הדברים ואז כתבת את הדברים כפי לימודך - גם בזה אין עוון כי רק נעזרת בסדר וברוח הדברים ולא העתקת.
מה שהוא חוצפה לעשות הוא לראות קושיא נידחת בספר מסויים (מגמ' בכריתות על יסוד הרשב"א בענין בהלכות שבת - דוגמא) ואז אתה כותב אותה בלי לציין שראית אותה זה גניבה
ואגב אם ראית בספר פלוני שמציין לספר אלמוני ואח"כ ראית את הדברים בפנים על זה אמר החזו"א שאין זה בכלל המאמר כל האומר דבר בשם אומרו וכו'
מאותו סיבה שאין אני צריך לכתוב בספרי שהרב פלוני הביא לי את הספר מהארון....

 

[מנורה בדרום]

הראשונים בדר"כ מקשים את אותם קושיות ואותם תירוצים ומסתמא לא כולם שאלו את אותם קושיות אלא מסתבר יותר ששמעו ואחר שהסברא או הקושיא נכנסה להם כחלק מהבנת הסוגיא ולא ציינו ממי שמעו או לקחו אותה.

הראשונים ששואלים ומתרצים אותו דבר זה ראשונים שלמדו ביחד אצל אותו רב, [דוג' הרשב"א והרא"ה אצל הרמב"ן].
הם שמעו ממנו את השאלה, הביאו צדדים ליישב ולאחמ"כ העלו את הדברים כפי שהם הבינו,
אותו דבר גם הריטב"א שמע מהרשב"א תורות וכתב אותם בנוסח שלו. ודו"ק.

 

[אשיר לכבודו]

הראשונים ששואלים ומתרצים אותו דבר זה ראשונים שלמדו ביחד אצל אותו רב, [דוג' הרשב"א והרא"ה אצל הרמב"ן].
הם שמעו ממנו את השאלה, הביאו צדדים ליישב ולאחמ"כ העלו את הדברים כפי שהם הבינו,
אותו דבר גם הריטב"א שמע מהרשב"א תורות וכתב אותם בנוסח שלו. ודו"ק.

לא מדויק
הרשב"א לפעמים שואל אותו שאלה כמו התוס' והוא היה בספרד והם בצרפת

 

[מנורה בדרום]

לא מדויק
הרשב"א לפעמים שואל אותו שאלה כמו התוס' והוא היה בספרד והם בצרפת

למה לא מדויק?
יכול להיות שגם הם חשבו על השאלה [גם הם היו חכמים...]
אבל דרך הראשונים כדאמרן

 

[נובהרדוקר]

רוב תורת הראשונים היא חוזרת על עצמה

מלבד הריטב"א של ר' אהרון יפה'ן..

 

[בדן]

כמדומני שניתן למנצוא כזאת גם ברבותינו ראשי הישיבות למכביר...
ולא"ד בדור האחרון.
כמו לדוגמא הראיה מב"ק ע' שיש פטור קלב"ם לזה שקניין כסף הוא 'כסף החוזר' שמובאת כמעט בכל רבותינו זיע"א [הגרנ"ט הגרש"ש רב"ב ר' חיים טעלזער ועוד] בלי לציין מקור כלל וקשה להניח שכולם חשבו על אותה ראיה שהיא בהחלט שלא במקומה [הסוגי' בקדושין]
אלא יש כזה מושג של הרייד בישיבות וזה לא מושג חדש מהמאתיים שנה האחרונות אלא כבר מימי הראשונים.