שמואל חרבן משכן שילה

[איך]

אני צריך חומר על חרבן משכן שילה - פרטי החרבן ואיך עשו זאת הפלישתים.
יש למאן דהו מחברי הפורום חומר או מראי מקומות בנושא?

 

[עיני לשמיא נטלת]

שופטים י''ח
וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְ{נַ}שֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ.
וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אֶת פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁלֹה.
ונראה מזה כי היתה גלות בחורבן שילה. ובזכרוני שיש עוד ראיות לזה.
חרבן שילה היה במלחמה הנזכרת בשמואל א' ד' אף שלא נזכר שם מאומה מחורבן המשכן עצמו.
כדתנו בזבחים קי''ח: כשמת עלי הכהן חרבה שילה.
ובירמיה ז' י''ב מבואר שנחרב
יב כִּי לְכוּ-נָא, אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ, אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה; וּרְאוּ, אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ, מִפְּנֵי, רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל.
יג וְעַתָּה, יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה--נְאֻם-יְהוָה; וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וָאֶקְרָא אֶתְכֶם, וְלֹא עֲנִיתֶם.
יד וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו, אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ, וְלַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם--כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, לְשִׁלוֹ.
ובתהילים ע''ח בפירוט סדר הדורות
נו וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ, אֶת-אֱלֹהִים עֶלְיוֹן; וְעֵדוֹתָיו, לֹא שָׁמָרוּ.
נז וַיִּסֹּגוּ וַיִּבְגְּדוּ, כַּאֲבוֹתָם; נֶהְפְּכוּ, כְּקֶשֶׁת רְמִיָּה.
נח וַיַּכְעִיסוּהוּ בְּבָמוֹתָם; וּבִפְסִילֵיהֶם, יַקְנִיאוּהוּ.
נט שָׁמַע אֱלֹהִים, וַיִּתְעַבָּר; וַיִּמְאַס מְאֹד, בְּיִשְׂרָאֵל.
ס וַיִּטֹּשׁ, מִשְׁכַּן שִׁלוֹ; אֹהֶל, שִׁכֵּן בָּאָדָם.
סא וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ; וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד-צָר.
סב וַיַּסְגֵּר לַחֶרֶב עַמּוֹ; וּבְנַחֲלָתוֹ, הִתְעַבָּר.
סג בַּחוּרָיו אָכְלָה-אֵשׁ; וּבְתוּלֹתָיו, לֹא הוּלָּלוּ.
סד כֹּהֲנָיו, בַּחֶרֶב נָפָלוּ; וְאַלְמְנֹתָיו, לֹא תִבְכֶּינָה.
סה וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי; כְּגִבּוֹר, מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן.
סו וַיַּךְ-צָרָיו אָחוֹר; חֶרְפַּת עוֹלָם, נָתַן לָמוֹ.
סז וַיִּמְאַס, בְּאֹהֶל יוֹסֵף; וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם, לֹא בָחָר.

 

[איך]

אעתיק את מה שכתוב בשמואל א' ד, שם אחרי שנלקח הארון שהיה אז במחנה ישראל, עדיין מוזכר שבני ישראל גרו אז בשילה.
י. וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשין אלף רגלי.
יא. וארון א-להים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס.
יב. וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו.
יג. וירא והנה עלי ישב על הכסא.

 

[עיני לשמיא נטלת]

אעתיק את מה שכתוב בשמואל א' ד, שם אחרי שנלקח הארון שהיה אז במחנה ישראל, עדיין מוזכר שבני ישראל גרו אז בשילה.
י. וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשין אלף רגלי.
יא. וארון א-להים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס.
יב. וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו.
יג. וירא והנה עלי ישב על הכסא.

פסוקים אלו הם קודם שמת עלי באותו היום.
ואפשר שעוד באותו היום או בימים אח''כ נכבשה שילה ע''י פלישתים.

 

[איך]

אני לא זוכר איפה ראיתי פעם שאחרי שהארון נלקח המשכן נעזב בעצמו, אבל כ"ז שאין לי מקור על זה, זה נראה קצת לא אמין.

 

[הדעת והדיבור]

בי' באייר ב' אלפים תתע"א, נשבה ארון ברית השם בידי הפלישתים, נהרגו בני עלי, ועלי עצמו נפל מהכסא ושבר את מפרקתו וימות,
בירמיה ז' י״ב כתוב: "כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו..."
וביאר המצודת ציון: "את אשר עשיתי לו - שהחרבתי אותו מפני רעת ישראל בימי עלי הכהן ולא חששתי עליו".
יש לציין, כי הפלשתים לא החריבו את שילה ולא התקרבו אליו בכלל, הארון יצא למערכה שלאחריה חרבה שילה, ישראל נסו לאוהליהם, אך לא נכבש שטח שילה כלל.

 

[איך]

יש לציין, כי הפלשתים לא החריבו את שילה ולא התקרבו אליו בכלל, הארון יצא למערכה שלאחריה חרבה שילה, ישראל נסו לאוהליהם, אך לא נכבש שטח שילה כלל.

נו? אז איך זה נחרב, מעצמו?

 

[הדעת והדיבור]

ננטש.
וכן כתוב: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ" (תהילים עח ס)
וביאר המצודת ציון: "ויטוש - ענין עזיבה".
וזאת, עקב מות עלי ובניו, ואז הקים שמואל את המשכן בנוב.
ולא חרב אלא נעזב והועתק ע״י שמואל לנוב או במילותיו של ה'תפארת ישראל' בזבחים פ״יד מ״ז "כשחרבה שילה בימי עלי ונלקח ארון אלהים מהפלשתים. הביא שמואל האהל מועד והמזבח לנוב". האוהל עצמו והמזבח היו, ורק הועתקו לנוב עם שינויים מסוימים.

 

[עיני לשמיא נטלת]

יש לציין, כי הפלשתים לא החריבו את שילה

לשון הברייתא בסדר עולם והבבלי והירושלמי שהביאוה, ''חרבה שילה''.

 

[איך]

לשון הברייתא בסדר עולם והבבלי והירושלמי שהביאוה ''חרבה שילה''.

כך נראה מכל המקורות.
ראה רש"י (תהלים עד ח)

 

[הדעת והדיבור]

לשון הברייתא בסדר עולם והבבלי והירושלמי שהביאוה ''חרבה שילה''.

וכן בגמ' וכן כמעט בכל המקומות המובאים, אמנם נראה ע״פ האמור לעיל שאין הכוונה לחורבן ממש אלא שחרב מאליו עקב העזיבה.
ואמנם הראיה שהביא הרב @איך מרש״י ממש חזקה, אבל אכתי נראה לומר שאין הכוונה לחורבן ממש שהרי כלל לא מוזכר שכבשו הפלשתים את שילה, להיפך, בפסוק כתוב שנסו לאוהליהם ולא שנכבשו, וצ״ל שגרמו לחורבנו.

 

[איך]

הוא טוען שהיעב"ץ כותב ככה, אני עדיין לא מצאתי את זה. (מעניין אם היעב"ץ כותב את זה מעצמו או בשם משהו)

 

[חכימא]

ננטש.
וכן כתוב: "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ" (תהילים עח ס)
וביאר המצודת ציון: "ויטוש - ענין עזיבה".

אין שום ראיה מהפסוק, שכן ודאי הקב"ה נטש את שילה ושוב לא שרתה שם שכינה, אך הנדון שלנו אם פלשתים החריבוה.

 

[איך]

הוא טוען שהיעב"ץ כותב ככה, אני עדיין לא מצאתי את זה. (מעניין אם היעב"ץ כותב את זה מעצמו או בשם משהו)
הצג קובץ מצורף 266

אם משהו יכול למצוא את היעב"ץ זה יהיה המקור הכי ברור שיש כרגע שהיה משהו שם למעשה.

 

[איך]

הנה שו"ת חתם סופר יו"ד רס"ד, הוא כותב ברור שזה אכן לא נחרב! (אבל הוא כן כותב שהפלישתים הגיעו לשם, למה הגיעו ומה עשו שם?)

 

[איך]

עוד יותר ברור בדרשות חתם סופר ז' טבת תקצ"א

 

[איך]

סיכום ממה שיש כאן עד עכשיו:
מפשטות המקראות וכן מדברי רש"י (יש שכתבו שהיעב"ץ כתב כן מפורש) נראה שהיה חרבן גשמי.
החתם סופר כתב מפורש שלא היה חרבן גשמי.

 

[הדעת והדיבור]

(אבל הוא כן כותב שהפלישתים הגיעו לשם, למה הגיעו ומה עשו שם?)

להבנתי, הוא לא כותב שהם הגיעו לשילה ומה שכתב: "מכיון שבאו בם פלישתים" קאי על ישראל, שבאו בם פלישתים, למה זה סיבה לעזיבת שילה צריך להבין, אבל ודאי שלא באו לשילה, והוא כותב זאת מפורש בדבריו מעט לפני כן: "שלא מצינו שנכנסו פלישתים כלל וניתצוהו..." - משמע שאף לא נכנסו.

 

[זורע בדמעה]

אין שום ראיה מהפסוק, שכן ודאי הקב"ה נטש את שילה ושוב לא שרתה שם שכינה, אך הנדון שלנו אם פלשתים החריבוה.

אם הבנתי את כוונת @הדעת והדיבור, זה לא מובא כראיה לכך שחרב, אלא להעמיד את סדר הדברים שהוא ננטש וע״כ חרב מעצמו,
ואם נאמר שבלי קשר חרב ע״י פלישתים לאחר שנעזב ע״י הקב״ה אך ע״כ יש ראיה מהתפא״י:

ולא חרב אלא נעזב והועתק ע״י שמואל לנוב או במילותיו של ה'תפארת ישראל' בזבחים פ״יד מ״ז "כשחרבה שילה בימי עלי ונלקח ארון אלהים מהפלשתים. הביא שמואל האהל מועד והמזבח לנוב". האוהל עצמו והמזבח היו, ורק הועתקו לנוב עם שינויים מסוימים.

אמנם לאחר כל האמור לעיל, אין זו הבנה פשוטה כל כך.

 

[הדעת והדיבור]

כל מי שהתעניין בנושא חובה לקרוא את המאמר המובא כאן למטה של הגר״י טשזנר,
סיכום דבריו לענ״ד:
מה הכוונה 'שילה חרבה'?
א. החורבן הוא לקיחת הארון, וכלל לא היה חורבן פיזי.
ב. לא חרב פיזית אבל כן נכנסו לשם פלישתים (וזהו הציטוט המדויק של החת״ס, "באו בה פלישתים" ולא כמו שהיה נדמה לי לעיל עקב טשטוש הכתב "בם", ולכן לא יהיה שייך התירוץ שכתבנו לעיל), ואח״כ חרב אט אט.
ג. החורבן הוא הסתלקות השכינה (כי לא מצינו שהפלשתים נכנסו).
ד. החורבן ע״י פלישתים: מוזכר ברש״י (הנ״ל), ביעב״ץ (הנ״ל, ולא זכיתי למוצאו גם לאחר טורח גדול), בפי' עץ יוסף על המדרש (לא הביא את המיקום והוא לא על התהילים כמו רש״י כי אין מדרש רבה על התהילים למיטב ידיעתי ועל מדרש שוחר טוב כמדומני דאין עץ יוסף.)