צריך עיון

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
947
תודות
3,205
נקודות
235
ח' אדר

הגאון ר' זלמן [אחי הגר''ח] מוולוז'ין זללה''ה

תקטו – תקמח
[לב' שנים בלבד!]



מעשה באחד שראה את הגר''ז ז''ל חוזר על דבר אחד מלמודו כשלש מאות פעמים [!], לאחר חודש שוב נזדמן אצלו ולפליאתו ראה את הגר''ז ז''ל חוזר על אותו הדבר עוד כל' או מ' פעמים, וישתומם מאוד, וישאל להגר''ז ז''ל על הדבר הזה, הרי לא מכבר כבר חזרת עליו פעמים רבות כ''כ, ומה צריך אתה שוב לשנותו כ''כ פעמים.

השיבו הגר''ז ז''ל: הן אמרו חז''ל ]מגילה ז: כתובות נ. פסחים עב.] 'תני מיניה ארבעין זמנין ודמי כמאן דמנח בכיסיה', ויש לדקדק למה נקטו כמאן דמונח ב'כיס' ולא ב'קופסא' [עי' מנחות מא.].

ויש לבאר שהרי אמרו חז''ל במס' ב''מ 'אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה', והי' דאף שנקבע הדבר בזכרונו של אדם יש לו למשמש בו בכל שעה בכדי שלא ישמט ויאבד ממנו.
 
סיפר לי איש מופלא בתורה, בהיות הצדיק עלם רך שמע מחכם אחד ביאור על המקרא ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים וגו' ולא נזכר במקרא מי ילדה אותה, ואמר שפשט הכתוב הוא על פי מדרש שאמר: אשתו של לוי אוֹתָה היתה שמה, וזה ביאור המקרא, ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה (היא אשת לוי) ללוי במצרים ע"כ. וישמח העלם הצדיק על הפירוש הלז כעל כל חמדת תבל. וכרגע נפל אור שמחת פניו, ויאמר לו החכם למה נפלו פניך אולי מצאת עול בדברי, ויען העלם: כן אדוני, הנה מלת יָלְדָה היא בלי מפיק ה"א, ומלת אֹתָהּ היא במפיק ה"א, ואם כדבריך צריך להיות בהפך, על כן אין פשט המקרא כדבריך, אבל אם קבלה היא נקבל. אשרי עין ראתה כל אלה. יהי רצון שצאצאינו וצאצאי צאצאינו יהיו עסוקים בתורה כמוהו.

[תולדות אדם - קונטרס אחרון - בדפוס הראשון, מובא בספר דרכי העיון להרב מאיר מאזוז (עמוד ריז), ועי' בהגהות מו"ה יצחק ב"ר שמשון כ"ץ חתן המהר"ל מפראג על הפענח רזא פ' פינחס, ובהגהות דברים נחמדים להבני יששכר על ספר דבש לפי מערכת א' אות ח', ובס' הכתב והקבלה פינחס כו נט]​
 
רבי זלמלה היה ידוע ברוב שקידתו ועמלו הבלתי מצוי בלימוד התורה, וכשהיה נמצא באמצע לימודו לא היה דבר בעולם שעמד בפניו, וכל מחשבותיו היו אך ורק ללימוד התורה בעמל ושקידה מפליאים.

פעם, באמצע לימודו, נצרך הגאון רבי זלמלה לאיזה ספר לעיין בו, וכשחיפשו בארון הספרים, ראה כי ספר זה נמצא מאחורי ארגז עץ גדול שהניחו שם. ארגז זה היה כבד מאד, והיה צורך בשלשה אנשים לפחות, כדי להזיזו.

אדם רגיל היה מתייאש מיד, אבל לא כן הגאון ר' זלמלה, שחשקו הגדול בתורה לא נתן לו מנוחה. הוא רצה בכל מאודו להגיע לספר הטמון מאחורי הארגז. החל מסתובב הגאון רבי זלמלה, בחדר אנה ואנה, ושינן לעצמו את מאמר חז"ל "לא בשמים היא, שאפילו התורה בשמים, אתה צריך לעלות אליה, וגם אם מעבר לים היא, אתה צריך להגיע אליה", וכך חזר ושינן לעצמו את המאמר בחיבה, באהבה ובניגון מיוחד, עד שהדברים ננסכו בנפשו ובדמו. הוא הרגיש בעצמו אומץ רוח וגבורה בלתי נלאים למען התורה.

ואז ניגש בגופו הצנום והחלוש לעבר הארגז הכבד ההוא, דחפו והזיזו משל היה כסא קטן, ובחיבה גדולה עד מאד ניגש לספר, נשקו והחל במרץ ללמוד בו.
(תולדות האדם)
 
רבי שלמה זלמן מוולוז'ין היה אחד מתלמידיו המובהקים של הגר"א והיה אחיו הקטן של ר' חיים מוולוזי'ן. העידו עליו שכבר בגיל 24 ידע את כל התנ"ך, בבלי, ירושלמי, ספרא ספרי, מכילתא, מדרשים, רמב"ם טור, זוהר ותיקונים, בעל פה.

רבי חיים מוולז'ין אמר עליו שהוא יודע את כל התורה שבעל פה כמו שאדם שמתפלל כל יום, מכיר את "אשרי יושבי ביתך", ושההבדל בין הגר"א לבינו הוא, שהגר"א יודע את כל התורה כולה גם מהסוף להתחלה.
 
מסופר בספר תולדות אדם על הגאון רבי זלמע׳לה מוולוז׳ין זצ״ל
״סיפר לי ר׳ לייב מווילנא, אביו ר׳ בער שאל את הצדיק, הגידה נא לי שאהבה נפשי, שמענו מרבותינו הקדמונים (חגיגה ט:) 'אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה פעמים ואחד׳, אבל יותר ממאה פעמים לא שמענו ואם כן מדוע הוא חוזר מאות פעמים?
״ענה ואמר: בחירי רצתה נפשי בך, אולי זה השיעור שהזכירו חז״ל כאן הוא מסוגל לזכרון והדומה לזה, אבל לחיבוב התורה אין לה ערך ושיעור. ואילו היה מספיק לי הזמן הייתי חוזר על דבר אחד מדברי התורה שנה תמימה ויותר כי היא חביבה עלי בכל עת״.
 
רבי שלמה זלמן מוולוז'ין היה אחד מתלמידיו המובהקים של הגר"א והיה אחיו הקטן של ר' חיים מוולוזי'ן. העידו עליו שכבר בגיל 24 ידע את כל התנ"ך, בבלי, ירושלמי, ספרא ספרי, מכילתא, מדרשים, רמב"ם טור, זוהר ותיקונים, בעל פה.

רבי חיים מוולז'ין אמר עליו שהוא יודע את כל התורה שבעל פה כמו שאדם שמתפלל כל יום, מכיר את "אשרי יושבי ביתך", ושההבדל בין הגר"א לבינו הוא, שהגר"א יודע את כל התורה כולה גם מהסוף להתחלה.
וידוע שהגרי"ז ביאר מהי המעלה לדעת גם מהסוף להתחלה, והוא, שרק אדם שקורא מתוך ספר יכול לקרוא מהסוף להתחלה, כי בעל פה אפילו אשרי אנחנו לא יכולים, ואצל הגר"א התקיים "כתבם על לוח ליבך" באופן מושלם, והיה כאילו קורא מתוך ספר.
 
בצדק תשפוט עמיתך
מסופר על רבי זלמלה מוולוז'ין, שפעם בהיותו במקוה, הבחין כי חולצתו נעלמה. לבש את חליפתו ללא החולצה ושב לביתו.
שאלה אשתו: "היכן החולצה?"
ענה: "כנראה עני אחד החליף אותה בטעות..."
"ולמה לא לקחת את החולצה שלו?"
"כי הוא שכח להשאיר את שלו"...
(ומתוק האור)
 
וידוע שהגרי"ז ביאר מהי המעלה לדעת גם מהסוף להתחלה, והוא, שרק אדם שקורא מתוך ספר יכול לקרוא מהסוף להתחלה, כי בעל פה אפילו אשרי אנחנו לא יכולים, ואצל הגר"א התקיים "כתבם על לוח ליבך" באופן מושלם, והיה כאילו קורא מתוך ספר.
מסופר על רבי זלמלה, שפעם אחת נסע בעגלה יחד עם אחיו רבי חיים מוולוז'ין, במהלך הנסיעה, ר' זלמלה נרדם והניח את ראשו על כתפו של ר' חיים. כאשר הגיעו ליעדם, לא רצה ר' חיים להעיר את אחיו, באומרו: "הלא כל התורה כולה מונחת כעת על כתפי", שהרי נודע ר' זלמלה בבקיאותו המבהילה בכל חדרי התורה כולה.
כפי המסופר, אחד הנוכחים שאל את ר' חיים: "אם כך, מה ההבדל בין ר' זלמלה לבין הגאון מווילנא?!"...
ור' חיים ענה ואמר: "ר' זלמלה יודע את כל התורה כולה כפי שאדם יודע בעל פה את 'אשרי יושבי ביתך', אך כמו אותו אדם ב'אשרי', גם ר' זלמלה איננו יכול לומר את התורה מהסוף להתחלה. לעומת זאת, הגאון מווילנא יכול לומר את כל התורה כולה מהסוף להתחלה, כי הוא רואה אותה מול עיניו".
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון