תמוז ט"ו תמוז - רבי אריה לייבוש מטארניגראד (1 צופה)

[אוהב ספר]

מסופר על הגה''ק רבי אריה לייבוש זי"ע מטארניגראד, אביו של זקה"ק מצאנז, שפעם בחג הסוכות כשהתגורר בעיר בראד, נשבו שם רוחות עזות וכמעט מהנמנע היה לישון בסוכה, אך כיון שנפשו איותה לקיים מצות סוכה כדת ולא רצה לישון יחידי, הזמין אצלו נער חייט שיישן אתו בסוכה, באחד הלילות הסתערו הרוחות והגשמים ביותר עד שהסוכה הוצפה כולה במים, והנער לא רצה ללכת אתו, וניסה לשדלו בדברים ובממון, אך הלה לא הסכים, עד שלבסוף הבטיחו כי אם יבוא אתו יתן לו מחצית מחלקו לעוה"ב, ונענה לו.

לימים חלה אותו חייט ונפל למשכב והגיע למצב של גסיסה, לפתע ראה לפניו את רבי אריה לייבוש ששאלו אם זוכר אותו מעשה, אך החייט לא זכר מאומה, עד שיתן לו כמה סימנים ונזכר בכל המאורע, ויאמר לו, הנה זה עתה באתי לקחתך עימי להיכליו תשב שם על ידי ותקבל מחצית משכרי, ואולם הברירה בידך אם תרצה ותוותר על הבטחתי יוסיפו לך שנות חיים, והלה שהיה אדם פשוט ומגושם בחר בחיים ומחל על ההבטחה, ומיד החל להזיע בכל גופו ובתוך כמה ימים ירד ממשכבו וחזר לאיתנו.

כעבור משך זמן התבונן בכל מה שקרה אתו תקפוהו מצפוני לבו בחרטה והתמרמרות על אשר עשה, וכשנודע לו כי יש בן לאותו צדיק בעיר צאנז, נסע אל זקה"ק והגיש לפניו פתקא ושפך את מר לבו, וכששמע זקה"ק את סיפורו עבר חיוך קל על פני קדשו...וי"א שאמר, נער בלייבט נער און מקח בלייבט מקח.

כ"ק אדמו"ר מצאנז שליט"א, 'בצילא דמהימנותא', תשא תשע"ד