חבלו של משיח
סיפר הגאון רבי רפאל דוד אויערבאך זצ"ל (אחיו של מרן הגרש"ז זצ"ל), שלפני למעלה משמונים שנה כאשר אביו הגאון המקובל רבי חיים לייב אויערבאך זצוק"ל היה צעיר לימים, התקרב אל יהודי זקן בן למעלה מתשעים שנה שתפקידו היה להסיק את התנור כל בוקר בהשכמה בבית כנסת חב"ד בעיר העתיקה, ומתוך שיחה עמו נודע שאביו של זקן זה היה נוסע להרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע.
רבי חיים לייב שמע ממנו י"ב סיפורים על ה"נועם אלימלך", ואמר רבי רפאל דוד שזוכר מתוכם שלשה סיפורים. ואחד מהם הוא שמנהגו של הרבי ר' אלימלך זי"ע היה שאמר בסעודה שלישית שני חלקים של דברי תורה, החלק הא' בפרשת השבוע, והחלק הב' דיבר על ימות המשיח.
הדבר האחד שאמר הרבי ר' אלימלך זיע"א: שבדור לפני הגאולה ירמסו את החרדים לדבר ה' בצורה כזו, שאילו היו עושים כן בדור הבעש"ט זי"ע לא היו הדור מסוגלים לשאת זאת מחמת עדינות הרגש שהיתה להם, אך בדור שלפני הגאולה ירדו לעולם נשמות שיש בהם טמטום המח והלב וחסרי רגש שלא יהיה אכפת להם כל כך ויוכלו לשאת מצב כזה של השפלה ורמיסה.
הדבר השני: שבדורו של משיח ימתח הקב"ה כביכול חבל ארוך מסוף העולם ועד סופו וכל בני ישראל יאחזו בחבל זה, ואז יאחז הקב"ה כביכול בקצהו וינער ויטלטל את החבל עד שיטולטלו כולם באוויר, ולא כולם יוכלו להחזיק מעמד בטלטול כזה ורבים יפלו ארצה. והשוטים יאמר, אם הקב"ה מנער אותנו בודאי רצונו שנרפה מן החבל וצריך לעשות רצון ה' יתברך ועל כן ירפו מן החבל ויפלו גם הם ארצה. והחכמים המעטים יחזיקו בחבל נחלתו בכל כוחם ומאודם ולא ירפו ממנו. וזהו "חבלו של משיח".
הדבר השלישי: שבדורו של משיח יהיה בורות נוראה ובלבול בין טוב ורע. והבירור יהיה באופן הדומה לניפוי הקמח בנפה וכברה, כי כאשר שמים את הקמח בנפה מטלטלים אותה הנה והנה, וכל חלקי הקמח הן הנקי והן הפסולת כולם נחבטים בדפנות הנפה, ואחר כך כל הקמח הנקי העובר בסדקי הנפה נופל לכלי שתחתיה ונחבט שוב בנפילתו, ואילו למעלה נשארת כל הפסולת, והפסולת כשרואה שהקמח הנקי הוא הסולת נפל למטה ונחבט פעם נוספת היא מתגאה עליו לאמור: ראה גודל שפלותך שאתה נפלת למטה ונוספה לך עוד חבטה. אך באותה שעה אין הפסולת יודעת שנשארה למעלה רק לרגע קט כי כעבור רגע יהפכו את הנפה וישליכו את כל הפסולת לאשפה.
כן באופן הזה יהיה הבירור בין טוב לרע בדורו של משיח, שבחילה יטלטלו ויחבטו כולם טובים ורעים כאחד כדרך הניפוי ואז יפלו יראי ה' למטה והרשעים הדומים לפסולת ישארו למעלה וע"ז יתגאו וידרסו וירמסו את יראי ה' ויאמרו להם ראו שנפלתם כל כך למטה ונחבטתם ואנו עומדים מעליכם ורומסים ודורסים עליכם וזה סימן שאנחנו טובים מכם. אך אוי ואבוי לאותם רשעים שאינם יודעים שכל היותם למעלה הוא כדרך הפסולת הנשארת בנפה שהוא ביד המנפה, וכשם שהמנפה בגמרו לנפות משליך את כל הפסולת כי אין לו חפץ בה, כך לאחר הבירור של ימות המשיח יטול ה' יתברך את כל הרשעים שעלו למעלה ורמסו את החרדים על דברו וישליכם מעל פניו כהשליך את הפסולת שבנפה, או אז יתברר להם שהיותם שולטים על החרדים לדבר ה' לא היה לטובתם ולמעלתם אלא אדרבה נהפך להם לרועץ. עכ"ד. ! ! !
רבי חיים לייב שמע ממנו י"ב סיפורים על ה"נועם אלימלך", ואמר רבי רפאל דוד שזוכר מתוכם שלשה סיפורים. ואחד מהם הוא שמנהגו של הרבי ר' אלימלך זי"ע היה שאמר בסעודה שלישית שני חלקים של דברי תורה, החלק הא' בפרשת השבוע, והחלק הב' דיבר על ימות המשיח.
הדבר האחד שאמר הרבי ר' אלימלך זיע"א: שבדור לפני הגאולה ירמסו את החרדים לדבר ה' בצורה כזו, שאילו היו עושים כן בדור הבעש"ט זי"ע לא היו הדור מסוגלים לשאת זאת מחמת עדינות הרגש שהיתה להם, אך בדור שלפני הגאולה ירדו לעולם נשמות שיש בהם טמטום המח והלב וחסרי רגש שלא יהיה אכפת להם כל כך ויוכלו לשאת מצב כזה של השפלה ורמיסה.
הדבר השני: שבדורו של משיח ימתח הקב"ה כביכול חבל ארוך מסוף העולם ועד סופו וכל בני ישראל יאחזו בחבל זה, ואז יאחז הקב"ה כביכול בקצהו וינער ויטלטל את החבל עד שיטולטלו כולם באוויר, ולא כולם יוכלו להחזיק מעמד בטלטול כזה ורבים יפלו ארצה. והשוטים יאמר, אם הקב"ה מנער אותנו בודאי רצונו שנרפה מן החבל וצריך לעשות רצון ה' יתברך ועל כן ירפו מן החבל ויפלו גם הם ארצה. והחכמים המעטים יחזיקו בחבל נחלתו בכל כוחם ומאודם ולא ירפו ממנו. וזהו "חבלו של משיח".
הדבר השלישי: שבדורו של משיח יהיה בורות נוראה ובלבול בין טוב ורע. והבירור יהיה באופן הדומה לניפוי הקמח בנפה וכברה, כי כאשר שמים את הקמח בנפה מטלטלים אותה הנה והנה, וכל חלקי הקמח הן הנקי והן הפסולת כולם נחבטים בדפנות הנפה, ואחר כך כל הקמח הנקי העובר בסדקי הנפה נופל לכלי שתחתיה ונחבט שוב בנפילתו, ואילו למעלה נשארת כל הפסולת, והפסולת כשרואה שהקמח הנקי הוא הסולת נפל למטה ונחבט פעם נוספת היא מתגאה עליו לאמור: ראה גודל שפלותך שאתה נפלת למטה ונוספה לך עוד חבטה. אך באותה שעה אין הפסולת יודעת שנשארה למעלה רק לרגע קט כי כעבור רגע יהפכו את הנפה וישליכו את כל הפסולת לאשפה.
כן באופן הזה יהיה הבירור בין טוב לרע בדורו של משיח, שבחילה יטלטלו ויחבטו כולם טובים ורעים כאחד כדרך הניפוי ואז יפלו יראי ה' למטה והרשעים הדומים לפסולת ישארו למעלה וע"ז יתגאו וידרסו וירמסו את יראי ה' ויאמרו להם ראו שנפלתם כל כך למטה ונחבטתם ואנו עומדים מעליכם ורומסים ודורסים עליכם וזה סימן שאנחנו טובים מכם. אך אוי ואבוי לאותם רשעים שאינם יודעים שכל היותם למעלה הוא כדרך הפסולת הנשארת בנפה שהוא ביד המנפה, וכשם שהמנפה בגמרו לנפות משליך את כל הפסולת כי אין לו חפץ בה, כך לאחר הבירור של ימות המשיח יטול ה' יתברך את כל הרשעים שעלו למעלה ורמסו את החרדים על דברו וישליכם מעל פניו כהשליך את הפסולת שבנפה, או אז יתברר להם שהיותם שולטים על החרדים לדבר ה' לא היה לטובתם ולמעלתם אלא אדרבה נהפך להם לרועץ. עכ"ד. ! ! !
(מאסף תורני "צהר" ח"ה תשנ"ט)