ישיבת מיר (בית ישראל) (2 צופים)

[ידיד נאמן]

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה הנחשבת לישיבה הגדולה בישראל ואחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

בשנת ה'תש"ד (1944) הקים ראש הישיבה, רבי אליעזר יהודה פינקל את הישיבה מחדש, עם חלק מהתלמידים והרבנים ששרדו, בבית הכנסת "ישועת ישראל" שבבתי מילנר. בהתש"ו הצטרפו רבי חיים שמואלביץ והמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין. הישיבה מנתה אז כ-100 בחורים וכ-30 אברכים[20]. בערך בתש"י[21] עברה הישיבה למשכנה הנוכחי בשכונת בית ישראל בירושלים, המבנה הושלם בשנת תשי"ד[22]. הרב פינקל פתח את הישיבה גם עבור קבוצות של בחורים ואברכים חסידיים וירושלמים. כבר בראשית ימי הישיבה בירושלים נפתחה בה "חבורה" של ירושלמים תלמידי החזון איש, בראשות הרב משה יהושע לנדא והרב חיים ברים[23].

משנת תשכ"ה כיהן כראש הישיבה רבי בנימין ביינוש פינקל. אחרי מותו בשנת תש"ן הפך לראש הישיבה חתנו, רבי נתן צבי פינקל, אחרי פטירתו בשנת תשע"ב מונה בנו הרב אליעזר יהודה פינקל. ראש ישיבה משני הוא הרב יצחק אזרחי, החותם על מסמכי הישיבה תחת התואר "מראשי ישיבת מיר". עד שנת תשע"ו כיהן הרב רפאל שמואלביץ, בנו של ראש הישיבה הקודם הרב חיים שמואלביץ, שאף מסר שיעורים כלליים בכל בתי המדרש של הישיבה, כיום ממלא את מקומו בנו הרב יעקב שמואלביץ המוסר שיעורים כללי בהיכל הישיבה.

את השיחות בהיכל הישיבה מסרו: הרב חיים זאב פינקל עד לפטירתו בתשכ"ה, ראש הישיבה הרב חיים שמואלביץ עד לפטירתו בתשל"ט, הרב אריה פינקל עד לפטירתו בתשע"ו, כיום מוסר את השיחות בנו הרב בנימין פינקל, משגיח הישיבה.

מספר הלומדים בישיבה גדל בהתמדה בעשרות השנים האחרונות ובפרט בתקופת כהונתו של הרב נתן צבי פינקל כראש הישיבה. בשנות התשעים למדו בישיבה כ-500 תלמידים בשנת תשע"ה למדו בה כ-7,000 תלמידים, וכיום בשנת תשפ"א לומדים בישיבה יותר מ- 9,000 תלמידים, למעלה מחציים נשואים ("אברכים")


ארון הקודש בבנין המרכזי בירושלים
בעבר הישיבה לא גבתה שכר לימוד מתלמידיה. החל מאוגוסט 2013, בעקבות הקיצוצים בתקציב הישיבות, החלה הישיבה לגבות שכר לימוד מתלמידים חדשים. לחלק מתלמידי הישיבה אין מקום בפנימיית הישיבה והם שוכרים על חשבונם חדרי מגורים באזור הישיבה.

כמעט 50% מתלמידי הישיבה הם מארצות הברית, ובערך 800 מאנגליה. כמו כן לומדים בה קבוצות של דוברי רוסית, צרפתית ועוד. השיעורים בישיבה נמסרים ב-5 שפות: עברית, יידיש, אנגלית, רוסית[דרושה הבהרה] וצרפתית.

רוב תלמידי הישיבה מבוגרים יחסית, בני 19 ומעלה. רובם עוברים לישיבה מישיבות גבוהות אחרות.

על אף ריבוי הרבנים והלומדים בישיבות מיר, נפוצה בהן "שיטת מיר", שמייצגיה הבולטים הם הרב נחום פרצוביץ וכיום חתנו הרב אשר אריאלי. שיטת לימוד זו מתאפיינת בין היתר בדקדוק רב בלשון רש"י, והוצאת גדרים למדניים מדיוקים אלה. לרב נתן צבי פינקל הייתה שיטת לימוד אחרת, של התאמת דעות הראשונים לשיטתם במקומות אחרים.

מחזור המסכתות נשים נזיקין (המסכתות המקובלות) ויחודי הכולל בנוסף מסדר מועד מסכתות פסחים סוכה. מסכת שבת, אינה נלמדת.

מבנה הישיבה הוא לפי חלוקה ל"חבורות", כלומר קבוצות לימוד בעלי מאפיינים יחודיים. בין החבורות הבולטות ניתן למנות את חבורת הרב אשר אריאלי, המורכבת בעיקר מבחורים אמריקאים, חבורת פרידמן המורכבת מבחורים ואברכים ישראלים וחבורת ה"כולל", בה לומדים מאות אברכים בטווח גילים רחב.


בניין "בית ישעיה" מבנייני הישיבה
לפי רשם העמותות, בשנת 2018, הישיבה הובילה בגיוס הכספים מחו״ל עם 68 מיליון ש"ח[24].

בנייני הישיבה
לישיבה מספר מבנים סמוכים ובהם מתקיימות כמה מסגרות לימוד[25].

"הבניין המרכזי" בו ממוקם בית המדרש המרכזי שבו מתקיימות כל התפילות. בניין זה מכיל כמה בתי מדרשות ובו נמסרים השיעורים הכלליים של ראשי הישיבה. בבית המדרש הגדול יושבים בדרך כלל ותיקי אברכי הישיבה, והחל מאלול תש"פ ממוקמת בו גם חבורת 'פרידמן' שבה לומדים מאות אברכים ובחורים ישראלים. מקים החבורה הוא הרב מרדכי יפה (בנו של הרב דב יפה), ראש החבורה הוא - הרב יעקב שמואלביץ מראשי הישיבה (בנו של הרב רפאל שמואלביץ). רבנים בולטים נוספים הם הרב ישעיה פינקל (בנו של הרב נתן צבי פינקל), הרב שלמה שפיצר, והרב יחיאל שלזינגר, כמו כן ישנה את חבורת יוצאי צרפת. בבניין התגוררו בעבר ראשי הישיבה בישראל, מהמייסד הרב אליעזר יהודה פינקל, בניו הרב חיים זאב והרב משה וחתנו הרב חיים שמואלביץ, וכן נכדיו הרב נחום פרצוביץ והרב אליהו ברוך פינקל בבנין זה ישנם גם חדרי פנימיה וחדר אוכל. עד קיץ תשפ"ב הייתה קיימת "חבורת קסטנר" בעזרת נשים הגדולה של הבניין המרכזי. בבית מדרש זה היו כמאה בחורים ישראלים וכמאה וחמישים אמריקאים במסגרת שנחשבת למשוחררת יותר. חבורה זו הייתה מקבילה לחבורת "פרידמן" ובראשה עמד הרב נחום קסטנר, עד לסגירתה בתחילת זמן קיץ תשפ"ב ומיזוגה עם עם חבורת "פרידמן".

בבניין "בית שלום" לומדים משתתפי השיעור של הרב אשר אריאלי, תוכנית שבמסגרתה לומדים בעיון בקצב מהיר יותר מהמקובל בישיבות הליטאיות. השיעור של הרב אריאלי מתקיים מדי יום בפני כ-800 איש. האחראי על מסגרת זו הוא הרב חיים אריה פאם. בבניין "בית שלום" יש גם פנימיה.

בבניין "מאה שערים" שנרכש על ידי הישיבה באלול תשע"ט נמצאת חבורה בראשות הרב אברהם שפירא (חתנו של הרב אריה פינקל) וכן חבורות נוספות.

ב"בניין פרידמן" היתה עד לקיץ תש"פ חבורת "פרידמן" החבורה המרכזית בישיבה לבחורים ישראלים. עם פרוץ מגפת הקורונה, עברו ללמוד במקום כ-300 אברכים בני חבורת ה'כולל' בראשות הרב זבולון קציר, ובחורף תשפ"ו הכולל הנ"ל יצא משם ועברו לשם חבורת הבחורים החסידים. בבניין זה קיימת גם פנימייה.

בשנת תשס"ה נחנך בניין "בית ישעיה" אשר מכיל כ-1500 מקומות לימוד וכן חדרי אוכל ופנימייה. בבניין זה קיימים שני בתי מדרש. "וולמארק" המשמש בעיקר בחורים אמריקאים ובראשו עומדים הרב יוסף אליפנט והרב שמואל פרידמן; ו"בית ישעיה" שבו לומדים בעיקר בחורים מאנגליה צרפת ובלגיה וגם חבורות אחרות של אברכים ישראלים, בתחתית בניין זה ממוקמים שלושה חדרי אוכל מרכזיים של הישיבה[26].

נר גבריאל
בנין נר גבריאל
בית מדרש "בית מנחם" שימש בתחילה בחורים ישראלים וכיום לומדים בו אברכים.

בית המדרש "שלמי שמחה", נמצא בית המדרש של לימוד "הדף" שבמסגרתה לומדים בכל יום דף גמרא. ראש התוכנית הוא הרב יוסף גוטפרב.

בית מדרש "נר גבריאל" (מכונה גם "קדשים") משמש חבורות אברכים הלומדים את המסכתות בסדר קדשים.

בית המדרש "פינסק קרלין" בו נמצאת המסגרת החסידית שבראשה עמד הרב אליעזר יהודה פינקל עד התמנותו לראש הישיבה, וכיום עומדת בראשות הרמי"ם הרב יצחק מאיר שטרנבוך, הרב אליהו רובינשטיין והרב משה אהרן דרוק, ובראשם המשגיח הראשי הרב אליקים שטארק, בביהמ"ד נוסף בבניין ממוקמת חבורה בראשות הרב גרשון מיאסניק המיועדת לבחורים ישראלים מבוגרים. בחבורה כמאה בחורים ואברכים.

בית מדרש "העמלים" בו מתקיימת חבורה בלימוד מסלול רבנות ראש התוכנית הוא הרב נתן אברמובסקי.

בית המדרש "חיים עוזר" בו מתקיימת חבורות כ-200 אברכים, ובחורים מבוגרים בראשות הרב רדליך.

לישיבה עוד כמה בתי מדרש בהם לומדים 'חבורות' שונות כמו "דרך צדיקים", "סלאנים", "העמלים", "בהמ"ד זוועהיל", ועוד.