ישיבת שערי שמועות היא ישיבה חרדית-ליטאית שהוקמה בשנת תש"ע ושוכנת במושב החרדי בית חלקיה.
בישיבה כ-650[1] תלמידים ו-50 אברכים[2]. היא קרויה על שם סדרת הספרים שערי שמועות של הרב משה שמואל שפירא, ראש ישיבת באר יעקב, ודרך הלימוד בה מבוססת על שיטתו. ראש הישיבה הוא הרב אריה שפירא נכדו של הרב משה שמואל שפירא.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בזמן אלול ה'תש"ע במודיעין עילית. בגרעין התלמידים הראשון היו עשרים וששה בחורים, רובם מישיבת באר יעקב.
עם תחילת זמן חורף ה'תשע"א עברה הישיבה לבית חלקיה. בית המדרש וחדרי האוכל והשיעורים היו במרכז המושב.
בשנת ה'תשע"ד הוקצה לישיבה מגרש בכניסה למושב. בעבר שכנו חלק מהפנימיות במבנים זמניים בשטח זה. לאחר מכן החלה במקום בנייה של קריית הישיבה.
קמפוס הישיבה
באלול תש"פ בצל התמודדות עם נגיף הקורונה חנכה הישיבה את המבנה החדש של בית המדרש. המבנה כולל בית מדרש גדול ומפואר, חדרים לראשי הישיבה, ומשרדי ההנהלה. ובינתיים גם חדרי שיעורים ואוכל זמניים. הבניין נחנך בהכנסת ספר תורה שנערכה בצורה מצומצמת עקב מגבלות נגיף הקורונה. ומבנה בית המדרש הישן הוסב לפנימיות המשמשות את בני שיעור א' והקיבוץ. הישיבה מתעתדת להתחיל בקרוב בבניית מבני הקבע לחדר האוכל והפנימיות.
דרך הלימוד בישיבה מבוססת באופן מובהק על דרכו הלימודית של הרב משה שמואל שפירא. בניגוד לרוב הישיבות, הבחורים המבוגרים, כולל בני הקיבוץ והאברכים, שומעים שיעור יומי מראש הישיבה הרב אריה שפירא.
צוות
ראש הישיבה הוא הרב אריה שפירא. דודו רבי נפתלי צבי יהודה שפירא שימש במקביל כראש ישיבה עד פטירתו בכ"ח באדר ב' תשפ"ד.
המשגיחים הם הרב אברהם רוזנבוים, והרב יעקב שמעון שטרנשוס.
הר"מים של שיעור א' הם הרב ישראל יעקב פינקוס, והרב משה אלעזר מרק[3]. הר"מים של שיעור ב' הם הרב יוסף פישהוף[4], הרב חיים שלום וניט, והרב בן ציון רפאל שפירא[5].
בנוסף משמשים כרבנים בישיבה הרב משה צבי קפלן, הרב פנחס כהן, הרב אריה שפירא, הרב דניאל ברויאר ורבנים נוספים.
בישיבה כ-650[1] תלמידים ו-50 אברכים[2]. היא קרויה על שם סדרת הספרים שערי שמועות של הרב משה שמואל שפירא, ראש ישיבת באר יעקב, ודרך הלימוד בה מבוססת על שיטתו. ראש הישיבה הוא הרב אריה שפירא נכדו של הרב משה שמואל שפירא.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בזמן אלול ה'תש"ע במודיעין עילית. בגרעין התלמידים הראשון היו עשרים וששה בחורים, רובם מישיבת באר יעקב.
עם תחילת זמן חורף ה'תשע"א עברה הישיבה לבית חלקיה. בית המדרש וחדרי האוכל והשיעורים היו במרכז המושב.
בשנת ה'תשע"ד הוקצה לישיבה מגרש בכניסה למושב. בעבר שכנו חלק מהפנימיות במבנים זמניים בשטח זה. לאחר מכן החלה במקום בנייה של קריית הישיבה.
קמפוס הישיבה
באלול תש"פ בצל התמודדות עם נגיף הקורונה חנכה הישיבה את המבנה החדש של בית המדרש. המבנה כולל בית מדרש גדול ומפואר, חדרים לראשי הישיבה, ומשרדי ההנהלה. ובינתיים גם חדרי שיעורים ואוכל זמניים. הבניין נחנך בהכנסת ספר תורה שנערכה בצורה מצומצמת עקב מגבלות נגיף הקורונה. ומבנה בית המדרש הישן הוסב לפנימיות המשמשות את בני שיעור א' והקיבוץ. הישיבה מתעתדת להתחיל בקרוב בבניית מבני הקבע לחדר האוכל והפנימיות.
דרך הלימוד בישיבה מבוססת באופן מובהק על דרכו הלימודית של הרב משה שמואל שפירא. בניגוד לרוב הישיבות, הבחורים המבוגרים, כולל בני הקיבוץ והאברכים, שומעים שיעור יומי מראש הישיבה הרב אריה שפירא.
צוות
ראש הישיבה הוא הרב אריה שפירא. דודו רבי נפתלי צבי יהודה שפירא שימש במקביל כראש ישיבה עד פטירתו בכ"ח באדר ב' תשפ"ד.
המשגיחים הם הרב אברהם רוזנבוים, והרב יעקב שמעון שטרנשוס.
הר"מים של שיעור א' הם הרב ישראל יעקב פינקוס, והרב משה אלעזר מרק[3]. הר"מים של שיעור ב' הם הרב יוסף פישהוף[4], הרב חיים שלום וניט, והרב בן ציון רפאל שפירא[5].
בנוסף משמשים כרבנים בישיבה הרב משה צבי קפלן, הרב פנחס כהן, הרב אריה שפירא, הרב דניאל ברויאר ורבנים נוספים.