כלי זמר בהלל | פורום אוצר התורה

כלי זמר בהלל

כותרת האשכול

הנה כששוררו ישראל על הים אמר רחמנא
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
ובסוטה ל': השווה רבי עקיבא צורת אמירת שירת הים לצורת קריית ההלל.

כה אמר דוד בן ישי נעים זמירות ישראל
המשורר ברוח קדשו את שירת ההלל:
הַ֭לְﬞלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר
  הַ֝לְﬞל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃
הַ֭לְﬞלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל
  הַֽ֝לְﬞל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃
הַלְﬞל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע
  הַֽ֝לְﬞל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃
ונאמר הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. (תהילים ל''ג ב')
ונאמר זַמְּרוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר; בְּכִנּוֹר, וְקוֹל זִמְרָה.
בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר-- הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהוָה. (שם צ''ח ה' ו')
ועוד אמר דוד
וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מְהַלְלִים לַיהוָה בַּכֵּלִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְהַלֵּל. (דברי הימים א' כ''ג ה')
ונאמר וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי ה' בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים (שמואל ב' ו' ה')
ונאמר וַיֹּאמֶר דָּוִיד, לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם, לְהַעֲמִיד אֶת-אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים, בִּכְלֵי-שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם--מַשְׁמִיעִים לְהָרִים-בְּקוֹל, לְשִׂמְחָה. (דברי הימים א' ט''ו ט''ז)
ונאמר וְכָל-יִשְׂרָאֵל, מַעֲלִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה, בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר, וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם; מַשְׁמִעִים, בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת. (שם כ''ח)
 
זה לא כ''כ מתאים לתפילה
פעם הייתי באיזה מקום שהביאו כלי זמר בהלל, וכולם קפצו ורקדו במשך 50 דקות בערך... זה לא צורה של תפילה, גדו''י לא היו מתפללים ככה
אם אתה רוצה, אין בעיה תרקוד כל היום אחרי עלינו לשבח, אבל לעשות ''שמחת בית השואבה'' באמצע הלל...
גם בבית המקדש היה זמן לתפילה, זמן להלל, וזמן לשמחת השואבה - לא צריך לערבב הכל
לגופו של ענין: לא נראה לענ''ד שיש בזה איסור גמור מן הדין, אבל זה לא ראוי, וגם ''חדש אסור מן התורה''
 
זה לא כ''כ מתאים לתפילה
מדובר כאן על הלל. לא על תפילה.
פעם הייתי באיזה מקום שהביאו כלי זמר בהלל, וכולם קפצו ורקדו במשך 50 דקות בערך...
לקיים מה שנאמר וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה
ונאמר וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ
ונאמר וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי
זה לא צורה של תפילה, גדו''י לא היו מתפללים ככה
אכן זו לא תפילה אלא הלל וזמרה רון שיר ושבח.
ומי שאומר הלל בקול בוכים ועיקר הללו הוא זעקת אנא ה' הושיעה נא
הרי הוא כמפזז ומקפץ בקול רינה בתפילת י''ח.
אם אתה רוצה, אין בעיה תרקוד כל היום אחרי עלינו לשבח
שבת קי''ח האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף.
ושלמה אמר לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד.
אבל לעשות ''שמחת בית השואבה'' באמצע הלל...
מה הבעיה?
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם!
יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ!
גם בבית המקדש היה זמן לתפילה, זמן להלל, וזמן לשמחת השואבה - לא צריך לערבב הכל
ורק התפילה היתה בהכנעה ותחנונים, אבל בהלל שוררו בכלי שיר לאין מספר.
 
מדובר כאן על הלל. לא על תפילה.
הלל זה חלק התפילה, אומרים אותו לפני קדיש תתקבל
לקיים מה שנאמר וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה
ונאמר וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ
ונאמר וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי
לא מדובר על שעת ההלל
אכן זו לא תפילה אלא הלל וזמרה רון שיר ושבח.
ומי שאומר הלל בקול בוכים ועיקר הללו הוא זעקת אנא ה' הושיעה נא
ל''צ לבכות בהלל
הרי הוא כמפזז ומקפץ בקול רינה בתפילת י''ח.

שבת קי''ח האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף.
אפשר לרקוד ריקודים אחרים, לא חייב דוקא הלל
והתפללו בהכנעה ותחנונים, ואילו בהלל שוררו בכלי שיר לאין מספר.
הלל זה לא סתם ריקודים, זה תקנת חכמים בדיוק כמו קריאת מגילה, לא ראינו ולא שמענו מי שרקד בקריאת המגילה למרות שקריאתה זה הילולה
יש הבדל בין לשמוח, לבין לרקוד, אם מדובר לקפוץ קצת מתוך שמחה והתלהבות אדרבה זה טוב, אבל לא מעבר לזה
בבית המקדש היה כלי שיר בהלל אולי, אבל לא בהכרח שרקדו ופיזזו ,והכל היה בחרדת קודש, לא כמו אלו המשתוללים היום באמצע הלל
 
מדובר כאן על הלל. לא על תפילה.
הלל זה חלק התפילה, אומרים אותו לפני קדיש תתקבל
נראה לי שהיה כאן קצת שיח חרשים
הרב @והב בסופה דיבר על תפילת שחרית בכללותה, והרב @עיני לשמיא נטלת הבין כוונתו לקטעים של בקשה ותחנונים.
הרב @והב בסופה טוען שבעת תפילת שלושת התפילות בבית הכנסת לא ראוי להכניס כלי זמר, בלי קשר למילים ולחלקים שאומרים, והרב @עיני לשמיא נטלת טוען שתלוי באיזה קטע אוחזים.
 
שו''ע סימן תכב סעיף ז'
מצוות הלל בעמידה, ובמשנ''ב שם לפי שההלל עדות שבחו של מקום וכו' ומצות עדות בעמידה
לא ידוע לי שנהגו לרקוד ולפזז בשעת עדות...
חזק
אז מדברך נראה שיש לזה דין דומה לתפילה
 
הלל זה חלק התפילה, אומרים אותו לפני קדיש תתקבל
הלל זמנו כל היום.
דחיית בקשת תתקבל עד לאחריו כדי שיקובל לרצון, אינה מעקרת את מהותו ולא הופכת אותו לתפילת תחנונים.
לא מדובר על שעת ההלל
כבר הבאתי לעיל מקראות רבות על כלי שיר ומחולות בהלל עצמו.
ולא הזכרתי המקרא הזה אלא להזהיר את המבזה בלבו.
ל''צ לבכות בהלל
ייש''כ על החידוש...
המשל תקף גם על האומרו כחציר יבש וכציץ נובל.
הלל זה לא סתם ריקודים, זה תקנת חכמים בדיוק כמו קריאת מגילה, לא ראינו ולא שמענו מי שרקד בקריאת המגילה למרות שקריאתה זה הילולה
גם למ''ד קריאתה זו הלילא, עיקר דין הקריאה הוא לזכור הנס. אלא שיואים בסיפור י''ח הלל.
אבל ההלל עצמו צורתו בשמחה גדולה ובתוף ומחול.
כמו שהבאתי לעיל מהרבה מקראות וככתוב על יד ישעיהו הנביא
הַשִּׁיר֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כְּלֵ֖יל הִתְקַדֶּשׁ־חָ֑ג וְשִׂמְחַ֣ת לֵבָ֗ב כַּהוֹלֵךְ֙ בֶּחָלִ֔יל לָב֥וֹא בְהַר־יְהֹוָ֖ה אֶל־צ֥וּר יִשְׂרָאֵֽל
בבית המקדש היה כלי שיר בהלל אולי
למה אולי?
וְהַלְוִיִּ֤ם בְּנֵֽי־אָסָף֙ בַּֽמְצִלְתַּ֔יִם לְהַלֵּל֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה עַל־יְדֵ֖י דָּוִ֥יד מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵֽל׃ וַֽ֠יַּעֲנ֠וּ בְּהַלֵּ֨ל וּבְהוֹדֹ֤ת לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּֽי־לְעוֹלָ֥ם חַסְדּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכׇל־הָעָ֡ם הֵרִ֩יעוּ֩ תְרוּעָ֨ה גְדוֹלָ֤ה בְהַלֵּל֙ לַֽיהֹוָ֔ה עַ֖ל הוּסַ֥ד בֵּית־יְהֹוָֽה׃ וְרַבִּ֡ים מֵהַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֩ וְרָאשֵׁ֨י הָאָב֜וֹת הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר רָא֜וּ אֶת־הַבַּ֤יִת הָֽרִאשׁוֹן֙ בְּיׇסְד֔וֹ זֶ֤ה הַבַּ֙יִת֙ בְּעֵ֣ינֵיהֶ֔ם בֹּכִ֖ים בְּק֣וֹל גָּד֑וֹל וְרַבִּ֛ים בִּתְרוּעָ֥ה בְשִׂמְחָ֖ה לְהָרִ֥ים קֽוֹל׃
לא ידוע לי שנהגו לרקוד ולפזז בשעת עדות...
ולי לא ידוע שאומרים עדות שלא בבי''ד.
ולפי דבריך עוד יש להזהר שלא לומר הלל עם קרוביו דפוסל את העדות.
עוד יל''ע משום עדות שאאי''ל.
 
הלל זמנו כל היום.
דחיית בקשת תתקבל עד לאחריו כדי שיקובל לרצון, אינה מעקרת את מהותו ולא הופכת אותו לתפילת תחנונים.
טענו בחיטים והודה לו בשעורים, מעולם לא אמרתי שהלל זה תחנונים וסליחות...
כבר הבאתי לעיל מקראות רבות על כלי שיר ומחולות בהלל עצמו.
ולא הזכרתי המקרא הזה אלא להזהיר את המבזה בלבו.
מסתמא הכל היה בחרדת קודש, ולא מצינו מי מגדולי האחרונים שנהג לפזז ולכרכר בשעת ההלל, תקן אותי אם אני טועה
המשל תקף גם על האומרו כחציר יבש וכציץ נובל.
אין הכי נמי, באופן אישי קשה לי להתפלל במקום שאמירת הלל פחות מ-15 דק'. זה מרגיש בזיון ל'הלל'... אני משתדל לנגן את כל ההלל מרישא עד גמירא ולא רק ב''מה אשיב'' ו''אלי אתה''
אבל ההלל עצמו צורתו בשמחה גדולה
אכן ע''ז אין חולק, אך לשיטתך עדיין לא מצאנו הלכה שצריך לרקוד בהלל, או להביא כלי נגינה, ובוודאי שזה לא חלק מהמצווה, וצאי לך בעקבי הצאן ופוק חזי מאי עמא דבר
ולי לא ידוע שאומרים עדות שלא בבי''ד.
ולפי דבריך עוד יש להזהר שלא לומר הלל עם קרוביו דפוסל את העדות.
עוד יל''ע משום עדות שאאי''ל.
תעיין טוב בדברי המשנ''ב שם ובדבריי, כוונתו שבגלל זה צריך לעמוד בהלל כדרך שעומדים בעדות, ולא לומר שדין הלל כדין עדות ממש, ואם בשביל שהלל זה עדות על חסדי הקב''ה הצריכו חז''ל לאמרו בעמידה, הרי שצורת אמירת ההלל תהיה בעמידה כמו עדות ובכובד ראש, ומאידך בשמחה
 
אינה מעקרת את מהותו ולא הופכת אותו לתפילת תחנונים.
מעולם לא אמרתי שהלל זה תחנונים וסליחות...
נראה לי שהיה כאן קצת שיח חרשים
הרב @והב בסופה דיבר על תפילת שחרית בכללותה, והרב @עיני לשמיא נטלת הבין כוונתו לקטעים של בקשה ותחנונים.
 
מעולם לא אמרתי שהלל זה תחנונים וסליחות...
הלל זה חלק התפילה, אומרים אותו לפני קדיש תתקבל


מסתמא הכל היה בחרדת קודש,
בערכין י' אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני.
ובפיה''מ להרמב''ם ר''ה ד' ז':
לפי שלא היו קורין הלל לא בראש השנה ולא ביום הכפורים, לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו, ומברוח ומנוס אליו ותשובה ותחנונים ובקשה כפרה וסליחה, ובכל אלו העניינים אינו הגון השחוק והשמחה:
הרי שיש בהלל שחוק ושמחה שאינן ראויים לחרדת הקדש של ר''ה.
אע''פ שנאמר בו לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.
ולדבריך הלל אינו סותר כלל לר''ה.
ולא מצינו מי מגדולי האחרונים שנהג לפזז ולכרכר בשעת ההלל, תקן אותי אם אני טועה
לא בדקתי ולא חפשתי. אני משער שעכ''פ אצל גדולי החסידות היו.
הלכה שצריך לרקוד
היא סתירה למושג ריקוד. וכעין ''כאן צריך לבכות''.
וצאי לך בעקבי הצאן
אמנם זה נאמר על דרכי ההנהגה איך להינצל מהגויים הרוצים לאבדנו ביניהם.
אבל עכ''פ לנד''ד אפשר להתבונן בעקבי הצאן, דוד אשר לקחו ה' מן הצאן לרעות את ישראל עמו
וכאמור לעיל מדברי שירותיו וקריאותיו לעמו ובעוד מקראות.
ופוק חזי מאי עמא דבר
אמנם זה נאמר על מקום שיש מחלוקת ולא איתמר הלכתא כמאן
אבל עכ''פ לנד''ד כבר ראינו בשמואל ב' ו' ה' ובדברי הימים א' ט''ו כ''ח ובעזרא ג' מה נהגו כל בית ישראל יחדיו כמה פעמים בעת שמחה והודיה והלל לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
תעיין טוב בדברי המשנ''ב שם ובדבריי, כוונתו שבגלל זה צריך לעמוד בהלל כדרך שעומדים בעדות, ולא לומר שדין הלל כדין עדות ממש,
הוא אשר דברתי ועל כן אמרתי שא''א למוד מזה דבר לעניין מחולות וכלי שיר.
הרי שצורת אמירת ההלל תהיה בעמידה כמו עדות ובכובד ראש,
היכן נאמר דין כובד ראש בעדות?
 



בערכין י' אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני.
ובפיה''מ להרמב''ם ר''ה ד' ז':
לפי שלא היו קורין הלל לא בראש השנה ולא ביום הכפורים, לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו, ומברוח ומנוס אליו ותשובה ותחנונים ובקשה כפרה וסליחה, ובכל אלו העניינים אינו הגון השחוק והשמחה:
הרי שיש בהלל שחוק ושמחה שאינן ראויים לחרדת הקדש של ר''ה.
אע''פ שנאמר בו לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.
ולדבריך הלל אינו סותר כלל לר''ה.
בוודאי זה סותר כי 'הלל' אומרים בשמחה יתירה רק בחגים, כמו שבחו''ל אומרים נ''כ רק בג' רגלים, ובשעה שספרי חיים ומתים פתוחים אינו כ''כ זמן של שמחה לומר הלל
אמנם זה נאמר על מקום שיש מחלוקת ולא איתמר הלכתא כמאן
מסמתא לרוב גדו''י וגדולי הפוסקים בכל הדורות היה קבלה שלא כך תיקנו חז''ל את ההלל, צאי לך בעקבי הצאן
 
בוודאי זה סותר כי 'הלל' אומרים בשמחה יתירה רק בחגים, כמו שבחו''ל אומרים נ''כ רק בג' רגלים, ובשעה שספרי חיים ומתים פתוחים אינו כ''כ זמן של שמחה לומר הלל
אבל גם בר''ה יש שמחה ואכילת משמנים
ולדבריך שהלל נאמר בכובד ראש וחרדת קודש, איך כתב הרמב''ם שיש בו שחוק שאינו ראוי לר''ה.
מסמתא לרוב גדו''י וגדולי הפוסקים בכל הדורות היה קבלה שלא כך תיקנו חז''ל את ההלל
ולא אישתמיט שום אחד מהם לכתוב או לומר קבלה זו בשום ספר או כתב או רושם.
אי אפשר לעקור דברים המפורשים בתורה ובנביאים ובכתובים, מכח ''מסתמא'' תמוה כזה.
 
אבל גם בר''ה יש שמחה ואכילת משמנים
ולדבריך שהלל נאמר בכובד ראש וחרדת קודש,
כבר עניתי ע''ז, הרמב''ם כותב שאינו הגון השחוק והשמחה, וממ''נ הרי עבודת ה' בשמחה זה כל השנה דכתיב ''תחת אשר לא עבדת וכו''' אלא בודאי כוונתו לשמחה יתירה, לא לשחוק וקלות ראש ח''ו, וגם אין כוונתו לריקודים וכו'
ולא אישתמיט שום אחד מהם לכתוב או לומר קבלה זו בשום ספר או כתב או רושם.
לא מצינו בחז''ל/ראשונים/אחרונים/ספרי חסידות מפורסמים שיש ענין להביא כלי זמר ולרקוד בהלל
אי אפשר לעקור דברים המפורשים בתורה ובנביאים ובכתובים, מכח ''מסתמא'' תמוה כזה.
איפה כתוב בתורה כשחז''ל תיקנו הלל, תיקנו שיאמרו אותו בכלי שיר?? מה נעשה בשבת וי''ט הרי אסור לרקוד לרוב הפוסקים, ולכ''ע אסור להשתמש בכלי שיר, אלא וודאי ששמחת ההלל היא בלב, ולא שמחה חיצונית, וא''כ אין טעם להנהיג ריקודים באמצע תפילה וזה לא כ''כ ראוי, זה גם תלוי מי הציבור, אבל בפ''א שנזדמנתי למקום כזה זה גבל ב''הוללות'' וחדש אסור מן התורה
 
מדובר כאן על הלל. לא על תפילה.

לקיים מה שנאמר וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי יְהוָה
ונאמר וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהוָה וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ
ונאמר וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי

אכן זו לא תפילה אלא הלל וזמרה רון שיר ושבח.
ומי שאומר הלל בקול בוכים ועיקר הללו הוא זעקת אנא ה' הושיעה נא
הרי הוא כמפזז ומקפץ בקול רינה בתפילת י''ח.
יצא המרצע מן השק.
אתה בטראומה מההלל של בעלי המוסר, ולכן נשאבת אל ההיפך הגמור, שזה הלל שנאמר באופן של קלות ראש.
והאמת היא בדרך האמצע, לא לבכות באנא ה' הושיעה נא, ולא לפזז ולכרכר [שזה דין מיוחד דוקא לפני הארון כידוע מהגר"א], וכ"ש לא בכלי זמר שהתורה מקוננת עשאוני בניי ככלי זמר, אלא לומר הלל מתוך שמחה וטוב לבב והודאה ושבח לבורא.
 
לא לבכות באנא ה' הושיעה נא, ולא לפזז ולכרכר [שזה דין מיוחד דוקא לפני הארון כידוע מהגר"א]
מי אמר שאסור לבכות (מהתרגשות) ב''אנא ה' הושיעה נא'' ?? הרי אנו מבקשים מהקב''ה שיושיע אותנו?? פסוק בתהלים מדוד המלך ע''ה מבקשים מתחננים מתפללים לישועה מהקב''ה
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון