כלי זמר בהלל

[החכם]

הרש"ר הירש בספר שמש מרפא מביא לאיסור עם הסברים נפלאים ע"פ דרכו ואינו תח"י כעת אם מישהו יוכל להחכים יותר תע"ב

 

[חכימא]

מי אמר שאסור לבכות (מהתרגשות) ב''אנא ה' הושיעה נא'' ?? הרי אנו מבקשים מהקב''ה שיושיע אותנו?? פסוק בתהלים מדוד המלך ע''ה מבקשים מתחננים מתפללים לישועה מהקב''ה

חלילה, אין שום איסור בדבר.
ומותר לבכות גם בבואי בשלום, או בקריאת פרשת זכור.

אני התייחסתי רק למה מתאים או לא מתאים לדעתי בקריאת ההלל.

 

[הספר התורני]

דעתי העניה
אם נעשה הכל כראוי לבני תורה, בשמחה של מצוה ובכובד ראש מתאים, זה נפלא ביותר, וזה קיום 'הללוהו בתוף ומחול'
ומכלל הן אתה שומע לאו...

ובחינה גדולה יש בזה [וגם בניגונים הידועים בקבלת שבת], האם הניגונים מעוררים לכוון יותר גם במילים עצמם, או שכשאומרים המזמורים, מריצים הניגונים והמילים כתינוק הבורח, ורק אחרי כל מזמור, כשסו"ס אפשר לשיר בלי הפסוקים המעיקים.. אז פורצת ה'שמחה' הגדולה... ודוק היטב.....

 

[איך]

הרש"ר הירש בספר שמש מרפא מביא לאיסור עם הסברים נפלאים ע"פ דרכו ואינו תח"י כעת אם מישהו יוכל להחכים יותר תע"ב

על הלל? (אתה אולי זוכר איפה בספר הוא כתב את זה?)

 

[איך]

דעתי העניה
אם נעשה הכל כראוי לבני תורה, בשמחה של מצוה ובכובד ראש מתאים, זה נפלא ביותר, וזה קיום 'הללוהו בתוף ומחול'
ומכלל הן אתה שומע לאו...

חלקת מעולה את זה, צריך לזכור שסכ"ס דוד המלך חיבר את זה עם כלי שיר...

ובחינה גדולה יש בזה [וגם בניגונים הידועים בקבלת שבת], האם הניגונים מעוררים לכוון יותר גם במילים עצמם, או שכשאומרים המזמורים, מריצים הניגונים והמילים כתינוק הבורח, ורק אחרי כל מזמור, כשסו"ס אפשר לשיר בלי הפסוקים המעיקים.. אז פורצת ה'שמחה' הגדולה... ודוק היטב.....

 

[עיני לשמיא נטלת]

יצא המרצע מן השק.
אתה בטראומה מההלל של בעלי המוסר, ולכן נשאבת אל ההיפך הגמור, שזה הלל שנאמר באופן של קלות ראש.
והאמת היא בדרך האמצע, לא לבכות באנא ה' הושיעה נא, ולא לפזז ולכרכר [שזה דין מיוחד דוקא לפני הארון כידוע מהגר"א], וכ"ש לא בכלי זמר שהתורה מקוננת עשאוני בניי ככלי זמר, אלא לומר הלל מתוך שמחה וטוב לבב והודאה ושבח לבורא.

לא באתי רק לאפוקי ממתחנני שוע בקריאת ההלל
אלא גם מיבש ביבש בנעימות דקות ושדופות קדים שעליהם נאמר לא המתים יהללו.
ולא נשאבתי לששון יתר, ולא נסתי מפני אבלי המוסר.
אלא מקרא אני דורש
ולא מקרא אחד ולא שני כתובים, אלא דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים בשילוש קדושה בקדש.
ששירה לפני ה' היא בכלי שיר וקול רינה ומחול.
ושההלל הוא שירה לפני ה' ודוד עצמו המהלל לה' בכל מיני הילול, הלל בכלי שיר וקרא אלינו פעמים רבות את הקריאה הזאת

הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.

שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ
  הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃

זַמְּרוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר; בְּכִנּוֹר, וְקוֹל זִמְרָה.
בַּחֲצֹצְרוֹת, וְקוֹל שׁוֹפָר-- הָרִיעוּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְהוָה

ואלה דברי דוד האחרונים

הַ֭לְﬞלוּהוּ בְּתֵ֣קַע שׁוֹפָ֑ר
  הַ֝לְﬞל֗וּהוּ בְּנֵ֣בֶל וְכִנּֽוֹר׃
הַ֭לְﬞלוּהוּ בְּתֹ֣ף וּמָח֑וֹל
  הַֽ֝לְﬞל֗וּהוּ בְּמִנִּ֥ים וְעֻגָֽב׃
הַלְﬞל֥וּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁ֑מַע
  הַֽ֝לְﬞל֗וּהוּ בְּֽצִלְצְלֵ֥י תְרוּעָֽה׃

ודבר זה מתי יבוא לידינו ונקיימנו?

ולא לפזז ולכרכר [שזה דין מיוחד דוקא לפני הארון כידוע מהגר"א]

יתכן שיש לחלק בין פיזוז וכרכור אשר עלצו צדיקים לפני ארון ה'
לבין מחולות אשר עניינם בכל שירה והלל
וכאשר בשירת הים יצאו כל הנשים בתופים ומחולות
וכאשר נצטוינו בדבר המלך ע''י דוד מלך ישראל הללוהו בתף ומחול
ונאמר יהללו שמו במחול.

וכ"ש לא בכלי זמר

בדבר זה נחלקו רבותינו.
שדוד המלך אמר
הַ֭רְנִינוּ לֵֽאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב׃
שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה וּתְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל׃
וקרא לרנן להלל ולשבח. בשופר, בנבל, וכנור, בחצוצרות, בתף, במינים, ועוגב, בצלצלי שמע, ובצלצלי תרועה, ובמצילתים, ובכלי שיר לאין מספר.
ו @חכימא דיהודאי פליג.
ושלמה אמר בחכמתו אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר.

שהתורה מקוננת עשאוני בניי ככלי זמר

אם לא דסלקת ופרחת לעילא וראית בעיניך, מסתמא נכתב בהשראת הגמ' בסנהדרין ק''א
''הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים''
וכמה רחוק שימוש בפסוקים כדי להתענג ולשמח במשתה (שלדאבון לב מצוי בינינו ואף בין הנמנעים מלשורר הלל כצורתו. ובזה אין יוצאים בעקבי הצאן לנהוג בשעת המשתה בסגנון השירה העתיק וכלי זמר של רבותינו האחרונים... ובזה דייקא אישתמיטהו דחדש אסור מן התורה)
מלזמר לה' את השירה בקול רינה ותודה והמון חוגג ולהיטיב נגן לכבודו.
ואדרבה התורה משבחת את ישראל לפני ה' ומשוררת ואומרת
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ.

אלא לומר הלל מתוך שמחה וטוב לבב והודאה ושבח לבורא.

וודאי. אבל מה נעשה ביום שידובר בנו מדברי שירות ותשבחות דוד בן ישי אשר מלך ימלוך עלינו בקרוב בב''א
ואיך נפרנס כל ריבוי מקראות הללו המדברים בעוז מזמר ושירה ממחולות וכלי שיר אשר עשה דוד להלל.

 

[חכימא]

לא באתי רק לאפוקי ממתחנני שוע בקריאת ההלל
אלא גם מיבש ביבש בנעימות דקות ושדופות קדים שעליהם נאמר לא המתים יהללו.
ולא נשאבתי לששון יתר, ולא נסתי מפני אבלי המוסר.
אלא מקרא אני דורש
ולא מקרא אחד ולא שני כתובים, אלא דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים בשילוש קדושה בקדש.
ששירה לפני ה' היא בכלי שיר וקול רינה ומחול.
ושההלל הוא שירה לפני ה' ודוד עצמו המהלל לה' בכל מיני הילול, הלל בכלי שיר וקרא אלינו פעמים רבות את הקריאה הזאת

שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ
  הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃

ואלה דברי דוד האחרונים

ודבר זה מתי יבוא לידינו ונקיימנו?

יתכן שיש לחלק בין פיזוז וכרכור אשר עלצו צדיקים לפני ארון ה'
לבין מחולות אשר עניינם בכל שירה והלל
וכאשר בשירת הים יצאו כל הנשים בתופים ומחולות
וכאשר נצטוינו בדבר המלך ע''י דוד מלך ישראל הללוהו בתף ומחול
ונאמר יהללו שמו במחול.

בדבר זה נחלקו רבותינו.
שדוד המלך אמר
הַ֭רְנִינוּ לֵֽאלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵֽאלֹהֵ֥י יַֽעֲקֹֽב׃
שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה וּתְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל׃
וקרא לרנן להלל ולשבח. בשופר, בנבל, וכנור, בחצוצרות, בתף, במינים, ועוגב, בצלצלי שמע, ובצלצלי תרועה, ובמצילתים, ובכלי שיר לאין מספר.
ו @חכימא דיהודאי פליג.
ושלמה אמר בחכמתו אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר.

אם לא דסלקת ופרחת לעילא וראית בעיניך, מסתמא נכתב בהשראת הגמ' בסנהדרין ק''א
''הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים''
וכמה רחוק שימוש בפסוקים כדי להתענג ולשמח במשתה (שלדאבון לב מצוי בינינו ואף בין הנמנעים מלשורר הלל כצורתו. ובזה אין יוצאים בעקבי הצאן לנהוג בשעת המשתה בסגנון השירה העתיק וכלי זמר של רבותינו האחרונים... ובזה דייקא אישתמיטהו דחדש אסור מן התורה)
מלזמר לה' את השירה בקול רינה ותודה והמון חוגג ולהיטיב נגן לכבודו.
ואדרבה התורה משבחת את ישראל לפני ה' ומשוררת ואומרת
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ.

וודאי. אבל מה נעשה ביום שידובר בנו מדברי שירות ותשבחות דוד בן ישי אשר מלך ימלוך עלינו בקרוב בב''א
ואיך נפרנס כל ריבוי מקראות הללו המדברים בעוז מזמר ושירה ממחולות וכלי שיר אשר עשה דוד להלל.

ראשית כל, גם לדבריך אין מקור אלא לכלי זמר, ולא לפיזוז וכרכור תוך כדי אמירת ההלל.
ולא מצינו שהיו מפזזין ומכרכרין בשעת קריאת ההלל, ואדרבה קריאת ההלל ראוי לה שתהא בכובד ראש.

אבל לעצם הדבר, ודאי במקדש היו שרים בכלי זמר, עד כדי שנחלקו אם עיקר שירה בפה או בכלי, אבל בגבולין אין מקור לשירה בכלי.
ובמקום שתקנת חז"ל היא קריאה, כל המוסיף כלי זמר אינו אלא גורע.

 

[עיני לשמיא נטלת]

ולא לפיזוז וכרכור תוך כדי אמירת ההלל.

אבל למחולות כן.

ואדרבה קריאת ההלל ראוי לה שתהא בכובד ראש.

מהיכי תיתי?
ושוב הדק''ל למה לא יאמרוהו בר''ה שנצטוינו בו על שמחה ואכילת משמנים
וכבר כתב הרמב''ם שאומרים אותו דרך שחוק ושמחה.

אבל לעצם הדבר, ודאי במקדש היו שרים בכלי זמר, עד כדי שנחלקו אם עיקר שירה בפה או בכלי,

ואחר שידענו שיש שייכות מהותית בין הלל לשירה בכלי זמר. ושתוכן ההלל עניינו בנגן ותרועה.
למה יהיה הדבר כאיסור אשר כביכול ''הותר'' במקדש?
ואה''נ שבמקדש הוא חיוב, אבל בגבולין לכה''פ יהא בכלל רשות או מצוה

אבל בגבולין אין מקור לשירה בכלי.

האם כל הנאמר בספר תהילים נאמר רק למקדש?

ובמקום שתקנת חז"ל היא קריאה, כל המוסיף כלי זמר אינו אלא גורע.

לדבריך, הוא הדין המוסיף ניגון. וכן המוריד דמעות בתפילת י''ח. שלא תיקנו חז''ל אלא קריאה.
אבל הדבר פשוט שיש את גדר הדין והחיוב, ויש את צורת הקיום.
וכלי זמר ומחולות בהלל, הם יותר מעיקר ההלל וחלק מכוונת מחבר ההלל
מאשר בכי ותחנונים בתפילה.
וכשם שלא שייך לצוות על הבכי, לא שייך לצוות על הריקוד. והדבר מסור ללב ולרוח בשעת מעשה.

 

[חכימא]

אבל למחולות כן.

מהיכי תיתי?
ושוב הדק''ל למה לא יאמרוהו בר''ה שנצטוינו בו על שמחה ואכילת משמנים
וכבר כתב הרמב''ם שאומרים אותו דרך שחוק ושמחה.

ואחר שידענו שיש שייכות מהותית בין הלל לשירה בכלי זמר. ושתוכן ההלל עניינו בנגן ותרועה.
למה יהיה הדבר כאיסור אשר כביכול ''הותר'' במקדש?
ואה''נ שבמקדש הוא חיוב, אבל בגבולין לכה''פ יהא בכלל רשות או מצוה

האם כל הנאמר בספר תהילים נאמר רק למקדש?

לדבריך, הוא הדין המוסיף ניגון. וכן המוריד דמעות בתפילת י''ח. שלא תיקנו חז''ל אלא קריאה.
אבל הדבר פשוט שיש את גדר הדין והחיוב, ויש את צורת הקיום.
וכלי זמר ומחולות בהלל, הם יותר מעיקר ההלל וחלק מכוונת מחבר ההלל
מאשר בכי ותחנונים בתפילה.
וכשם שלא שייך לצוות על הבכי, לא שייך לצוות על הריקוד. והדבר מסור ללב ולרוח בשעת מעשה.

עיין פירוש הרס"ג על סוף תהלים, ותו לא מידי.

 

[עיני לשמיא נטלת]

עיין פירוש הרס"ג על סוף תהלים, ותו לא מידי.

ולפי דבריו אסור לנגן בכלי שיר בשמחת נישואין, ובשמחת בית השואבה, ובהכנסת ס''ת, ועוד.
והדברים סתומין וחתומין.

 

[יודע רזי תורה]

תכלס' יש איסור או שזה רק לא ראוי או מותר או שראוי
דעתי נוטה שלא ראוי

 

[חכימא]

תכלס' יש איסור או שזה רק לא ראוי או מותר או שראוי
דעתי נוטה שלא ראוי

יש איסור כללי לנגן בכלי זמר משום אל תשמח ישראל אל גיל כעמים,
אלא שבמקום מצוה מותר.
וכלי זמר וכ"ש מחולות בשעת קריאת ההלל אינם מצוה אלא רשות, ואף גנאי יש בהם, על כן הדרן לאיסורא מצד אל תשמח ישראל.

 

[זוטא]

הלל עם כלי זמר האם ראוי או לא?
וכן בשאר התפילה
(אני רוצה מקורות)

עיין בשו"ת חת"ס חו"מ סי' קצב [השמטות]

 

[זוטא]

הלל עם כלי זמר האם ראוי או לא?
וכן בשאר התפילה
(אני רוצה מקורות)

עיין בשו"ת חת"ס חו"מ סי' קצב [השמטות] וז"ל לנגן בבה"כ בכינור ועוגב לפע"ד הוא מנוע מפ' על נהרות בבל כי בודאי לשורר בפני הכשדים חשובים לבד הי' די באומרם איך נשיר שיר ה' לפני בני נכר מאי על אדמת נכר אע"כ הי' רוצים שישוררו לה' בהודות והלל על ישיבתם בבבל בהשקט אחר החרבן כדכתיב בנו בתים ונטעו כרמים ובמדרש איכה סוף פתיחה כ"ד כשירד וכו' וגלתו של צדקיה בידו הי' גלותו של יכני' יוצאים לקראתו ומקלסין בחדא ידא וכו' יע"ש שנראה שהי' צריכי' להראות לפני המלך יאוש מלחזור לירושלים וכאלו מודים לה' שזכו לחסות בצלו ומ"מ לא רצו לזמר בתפלתם כדרך שעשו בבהמ"ק כאלו שכחו ירושלים ונתיאשו ממנה וזהו שאמר שם ישבנו בהשקט ואפ"ה גם בכינו בזכרינו את ציון כי אפי' אם הותר לשמחת חתן וכלה לשמח לב עגומי הגלות אבל במקדש מעט אין נכון להראות שמחה לפני' כעין שמחת ציון כי אין שמחה ואין שחוק לפני' ית"ש עד יושב בשמים ישחק כמבואר פ"ק דע"ז עכ"ל

 

[י"ג מידות]

אני התפללתי הלל אם ר' מיילך בידרמן כמה פעמים
זה אכן ללא כלי זמר
אך זה היה עם ריקודים

 

[סאדיגורא]

ל''צ לבכות בהלל

אוי לך אזבאאאאאח זאבח תודה ובשם, אוי ובשם ה' אקרא.

נדהמתי כשראיתי את הבכיות בהלל לראשונה בחיי (במניני הקורונה).