תמוז כ"ב תמוז - רבי אברהם גרודזינסקי הי"ד (1 צופה)

[שירת העשבים]

רבי אברהם ב"ר יצחק גרודזינסקי, משגיח ישיבת סלבודקא בליטא, נרצח ע"י הנאצים בגטו קובנא, הי"ד

 

[שירת העשבים]

הרבנית וולבה מספרת על התכנסויותיהם של בחורי הישיבה בבית אביה, רבי אברהם גרודז'ינסקי:

מדי ליל שבת נהגו להתאסף בביתנו בני תורה שעדיין נשארו מישיבת סלבודקה. אבי היה משמיע באוזניהם דברי תורה ומילות חיזוק ועידוד.

אותם בחורים היו שבורים ורצוצים בגופם ובנפשם, הם נשארו גלמודים, יחידים מכל משפחתם, ועבודת הפרך שעבדו במפעלים הגרמנים התישה אותם כליל. דברי התורה והעידוד שהרעיף עליהם אבא היה עבורם מקור כח וחיזוק להמשיך ולא להישבר.

בדבריו ניתן להרגיש בחוש את ההתכוננות העמוקה והעקבית לקידוש השם. הוא אף הציע לפניהם שתיים עשרה קבלות אשר כולם חתמו לשמור עליהן כשיזכו להישאר בחיים (אחד המעטים שנשארו הוא הרב מרדכי צוקרמן זצ"ל שהיה לאחר מכן רב בבית הכנסת פרושים).

ואלו הן הקבלות: 1. אמונה 2. שמירת שבת 3. טהרת המשפחה 4. זהירות ממאכלות אסורים 5. ריבית 6. ביטול תורה 7. אהבת רע וישראל 8. חסד 9. הסתפקות 10. בטחון 11. חינוך הבנים 12. ארץ ישראל

(הרבנית רבקה וולבה, בתו של הרב גרודז'ינסקי, "ואמונתך בלילות")

 

[אחד יחיד]

סיפר הגה"צ רב' אברהם גרודזינסקי זצ"ל שפעם נתן לבו להתבונן בענין של מי שפרע שנתחייב בו מי שאינו עומד בדיבורו כמו ששנינו בריש הזהב (ב"מ מד.) אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו, והחל לחשוב מדוע החמירו חז"ל כל כך בדבר וקללו בקללה שכזו את מי שאינו עומד בדיבורו, עודני מהרהר בדבר סיפר ר' אברהם נזכרתי שבזמן קיץ תרצ"ג כאשר למדו מסכתא נדרים בסלובודקא שינה ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל את דרכו באמירת השעור פתיחה שבכל פתיחת זמן היה ר' אייזיק משמיע משך שעה שעור מעמיק במסכתא שהיה גורר אחריו ויכוחים עצומים של בני הישיבה ואילו בפתיחת זמן זה השמיע ר' אייזיק שיחת מוסר במשך שלושת רבעי שעה ורק כרבע השעה השמיע שעור פתיחה ר' אייזיק זצ"ל המשיך ר' אברהם בסיפורו הסביר באותה שיחת מוסר שהיות ומתחילים ללמוד מסכת נדרים אשר במהלכה של מסכתא זו מוכח עד כמה קובעת כל מילה שאדם מוציא מפיו על כן חייבים ליתן הקדמה לבאר מהי מילה של בן אדם וכאן כעדותו של ר' אברהם פתח ר' אייזיק וביאר בדברים נוראים שכל אדם הוא בבחינת שליט ואפילו שגגה היוצאת מפיו של שליט יש לו עליה אחריות ונותן עליה את הדין לפי זה סיים ר' אברהם ואמר הטבתי להבין מה טעם ראו חכמינו ז"ל להחמיר בעונשו של מי שאינו עומד בדיבורו.

(עמודי שש)

 

[אחד יחיד]

הגמרא מספרת על וויכוח שהתגלע בין רבינו הקדוש לאנטונינוס, סביב השאלה ממתי בא היצר הרע לאדם. רבי אמר שהיצר בא לאדם מזמן יצירת הוולד. עוד לפני שהוא נולד הוא כבר צריך להתמודד עם היצר הרע. אנטונינוס חלק על רבי וסבר שהיצר הרע בא לאדם מהרגע שהוא נולד, ולא קודם לכן.

לאנטונינוס הייתה הוכחה ניצחת: אם לעובר יהיה יצר הרע, טען אנטונינוס, הוא היה מבעט ויוצא קודם זמנו. מכך שהוא אינו מבעט ויוצא מוכח שאין לו יצר הרע. רבינו הקדוש הסכים עם דברי אנטונינוס ואף הוכיח את צדקתו מהפסוק.

שואל רבי אברהם גרודזינסקי הי"ד, המשגיח האחרון של ישיבת סלבודקא לפני השואה: למה שהעובר יבעט ויצא קודם זמנו? מה מחכה לו בחוץ? מה חסר לו בפנים? יש לו שם הכל, יש לו אוכל, שתייה, חמצן, מידת חום רצויה ועוד ועוד. לא חסר לו כלום. למה שיצא החוצה? וכי הוא ראה בכלל מה יש בחוץ שבגלל זה הוא רוצה לצאת?

אלא, עונה רבי אברהם גרודזינסקי, לכל אדם יש יצר הרע מיוחד של חירות. של עצמאות. זה היצר הרע הכי גדול שיש לאדם. הוא רוצה להיות בעל הבית על עצמו, אף אחד לא יהיה בעל הבית עלי.