סיון כ"ג סיון - רבי שרגא פייבוש הגר (1 צופה)

אוהב ספר · 19 יוני (6) 2025

נולד בארצות הברית לרבי אברהם יהושע השיל הגר, האדמו"ר מקאסוב-זלישטשיק, בנו של רבי שרגא פייבוש מזלישטשיק, בנו של רבי ברוך הגר, ה"אמרי ברוך" מויז'ניץ. סבו, רבי שרגא פייבוש, היה חתנו של רבי משה הגר, האדמו"ר מקוסוב.

בבחרותו למד בישיבת חכמי לובלין בראשות סבו לעתיד רבי שמואל וואזנר, בישיבת בית מדרש עליון במונסי ובישיבת פוניבז'.

נישא לשרה רעכל, בתו של רבי חיים מאיר וואזנר, נכדת רבו רבי שמואל ואזנר. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים סמוך לחמיו בבני ברק. לאחר מכן חזר להתגורר בבורו פארק.

רבותיו היו האחים הישועות משה והתורת מרדכי מויז'ניץ, גם היה דבוק בסבו השבט הלוי.

כיהן כדיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ מונסי וכרב ודומ"ץ בית המדרש של החסידות בבורו פארק (ברחוב ה-53). עם השנים, ובפרט עם מינויו לאדמו"ר ופתיחת בית מדרשו, פחתה פעילותו בבית המדרש.

האדמו"ר גם שימש במשך שנים כר"מ בישיבת צעהלים בבורו פארק.

לאחר פטירת אביו בשנת ה'תש"ס, מילא את מקומו בבית מדרשו של אביו "קאסוב זלישטשיק" בבורו פארק. לאחר תקופה עזב את בית המדרש ועבר למבנה בית מדרש הנוכחי. שם הקהילה שונה ל"קאסוב" ללא שם לוואי. כרב ואדמו"ר בבית מדרשו של אביו מונה על ידו אחיו הרב חיים הגר.

הקהילה בראשותו מנתה מאות בתי אב. בית מדרש בירושלים שעמד בראשות בנו הרב מנדל דוד, וכן בית מדרש העתיק של קוסוב בצפת, אותו הקימו אבות חסידות קוסוב, בה קיים גם כולל אברכים על ידי מוסדות החסידות. האדמו"ר שימש גם כנשיא ישיבת "עץ החיים" במונסי, בראשות חסידו הרב יואל צבי טמפלר.

בשבט ה'תשפ"ג נחלה במחלת הסרטן, בתקופת מחלתו נבנה בנין למרכז החסידות בבורו פארק. נפטר בכ"ג בסיוון ה'תשפ"ד ונקבר בבית הקברות במונסי סמוך לציון האדמו"ר מריבניץ.

בהלוויתו מונה לממלא מקומו בנו השני הרב מנחם מנדל דוד הגר, לצד אחיו הגדול הרב יעקב שמשון שיכהן כאדמו"ר בחצר נפרדת בשכונת לייקווד, והרב משה שהוכתר לאדמו"ר בויליאמסבורג והרב ברוך בלייקווד.

במקביל להנהגתו כאדמו"ר בקבלת הקוויטלאך ועריכת הטישים, אופי הנהגתו היתה גם כשל משפיע חסידי והיה מפורסם כדרשן, הוא היה מוסר שיעורים בספרי חסידות וקבלה שונים והיה מרבני ומכווני דרכה של הארגון אש החסידות[8], שיחותיו היו משודרים בקו הטלפוני של הארגון בשם "חסידות פלאם".

כמו כן עסק בתחום החינוך, בטיפול בנוער נושר ובשלום בית ובתורת הנפש. נודע גם כמקובל והיה בקשר עם מקובלים רבים, כמו הרב יצחק מאיר מורגנשטרן, הרב יצחק משה ארלנגר ועוד.

נהג לשהות בכל שנה בארץ ישראל בימי בין המצרים, במהלך שהותו בארץ נהג לפקוד בכל לילה את הכותל המערבי ולומר בו תיקון חצות והתפלל שחרית כותיקין, את תפילת מנחה נהג להתפלל בקבר רחל אמנו. היה גם פוקד את מקומו המשוער של משכן שילה ועורך שם מעמדי תפילה לשידוכים. בזמן שהותו בירושלים ערך את הטישים והאירועים בבית המדרש של חסידות ויז'ניץ מונסי ברחוב אדוניהו הכהן בירושלים, לטישים היו נוהרים מאות איש מדי שבת.