סיון כ"ז סיון - רבי יחיאל משה לדרמן (1 צופה)

[אוהב ספר]

ר' יחיאל מרדכי ב"ר שמואל יהודה לדרמן.

מייסד ביה"כ לדרמן.

 

[אוהב ספר]

פעם הלך ר' יחיאל לדרמן עם החזון איש במקום הנקרא היום רחוב דבורה הנביאה. החזון איש הצביע בפניו על גבעת עפר קטנה ואמר לו: "מקום זה – ראוי שתיבנה בו ישיבה!" ואכן, מספר שנים לאחר מכן בנה ר' יחיאל במקום את בניין ישיבת 'בית מאיר'.

הישיבה נוסדה על ידי רבי זלמן רוטברג זצ"ל, תלמידו של הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל וחתנו של רבי מאיר קרליץ זצ"ל, ועל שמו של רבי מאיר נקראה. הישיבה נפתחה מתחילה בבית הכנסת 'לדרמן', אולם מאחר שהמקום היה צר מהכיל, וסדרי הישיבה הפריעו לסדרי בית הכנסת, הועברה לאותו בניין שבנה ר' יחיאל. ר' יחיאל לדרמן עצמו, עזב את עיר מגוריו תל אביב, וקבע את דירתו מעל בית הכנסת. לאחר שנפטר, המשיכה אלמנתו להתגורר במקום עד שנותיה האחרונות. עוד בחייה בנתה בביתה בית כנסת נוסף, הנכלל עתה בהיכל רחב הידיים שבקומה השנייה.

בית הכנסת מכיל כיום מאות מתפללים, אבל באותן שנים היה מספר המתפללים מועט ביותר. עדיין זוכרת אני את ר' יחיאל לדרמן עומד ברחוב, תר אחר עשירי למניין וצועק: 'א צענטער!' 'א צענטער!' (עשירי! עשירי!)…

בין המתפללים הקבועים של מניין הוותיקין בשנותיו הראשונות, היה רבי ביינוש פינקל, ראש ישיבת מיר וחתנו של רבי שמואל גריינמן, שהיה גר אז בקרבת מקום.

סיפר הרב צבי מינקוביץ': "אבי זצ"ל היה ממתפללי מניין הנץ הקבועים. פעם ב'בין- הזמנים' חפצנו אחי ואני לנסוע לטיול, ומשום כך השכמנו להתפלל עם הנץ החמה. השמחה בבית הכנסת היתה רבה – שהרי בלעדינו לא היה מניין…" (הדברים נשמעים מוזרים לאור המציאות היום, שבה בית הכנסת שוקק חיים משעה שלוש לפנות בוקר ועד השעות הקטנות של הלילה, ומתקיימים בו עשרות מניינים הכוללים מאות מתפללים).

 

[אוהב ספר]

ר' יחיאל היה מסור לבית הכנסת ואף טרח בניקיונו במו ידיו. גם אותנו זיכה במצוה: כאשר ראה אותנו משחקות בחצר, היה קורא לנו לסייע ולטאטא את בית הכנסת.

בהקשר זה של נקיון בית הכנסת, ידוע מעשה נורא, המלמדנו על חומרתו הגדולה של עוון ביטול תורה: כעשר שנים לאחר פטירתו של ר' יחיאל לדרמן שלח סבא הסטייפלר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצוק"ל, אל הגאון רבי נתן קופשיץ מבית שמש, וביקשו כי ימחול לר' יחיאל לדרמן. התברר כי בבחרותו למד רבי נתן בהיכל בית הכנסת, ור' יחיאל ביקשו לצאת כדי שיוכל לנקות כראוי. אחר פטירתו בא ר' יחיאל בחלום לסבא וסיפר לו על כך, ואמר לו כנראה, כי המאורע טורד את מנוחתו. סבא הזכיר לרבי נתן סיפור זה והורה לו לומר בפה כי הוא מוחל לר' יחיאל לדרמן על ביטול התורה שגרם לו.

סיפור זה מלמד על הזהירות הגדולה שעלינו להיזהר בבואנו לבטל לומדי תורה. גם כאשר הסיבה מוצדקת לחלוטין!

אבא שליט"א אף הוא זוכר את ר' יחיאל לדרמן לטובה, והוא נוהג לספר גם 'ווארט' טוב ששמע מפיו: יש מצוות, כגון קריאת שמע, שכשאדם אומר אותן, עליו להשמיען לאוזנו. נשאלה השאלה: מה הדין אם הוא משמיע את אותן אמירות בקול שיכול להגיע לאוזנו, אולם רעש חיצוני מפריע לו לשומען? כשנשאל אבא שאלה זו, ענה: 'ר' יחיאל לדרמן כבר הביא לכך ראיה ברורה מ'השפתי חכמים', שם נאמר שמשה צעק אל ה' על דבר צפרדעים. מדוע היה לו לצעוק? מסביר השפתי חכמים: מפני שרעש הצפרדעים הפריע לו להשמיע את תפילתו לאוזניו'. (למעשה, אין פוסקים כך להלכה).

 

[אוהב ספר]

ידיעות חשובות על ביה"כ לדרמן:​

הוקם לזכרו של ה'חזון איש', ונקרא על שם התורם​

בית הכנסת 'לדרמן' הוקם בשנת תשי"ד לזכרו של ה'חזון איש'. שמו המקורי היה 'בית הכנסת חזון איש', אולם כינויו השתרש בפי העם על שם הנדיב שתרם את המבנה לבית הכנסת, רבי יחיאל לדרמן ז"ל. במהלך השנים נבנתה קומה נוספת לבית הכנסת.

 

[אוהב ספר]

העירייה הציבה ספסלים בדרך לבית הכנסת​

מרן הסטייפלער זצ"ל התפלל בבית כנסת זה במשך 30 שנה והיה הדמות המרכזית בו. כאשר הזקין וקשתה עליו ההליכה, קבעה עיריית בני ברק ספסלים לאורך הדרך מביתו ועד לבית הכנסת. לאחר פטירתו, בנו על כסאו ארון ספרים קטן ובו ספרי 'קהילות יעקב', וזאת כדי שלא יישבו על מקומו.

 

[אוהב ספר]

מתפללים גדולי תורה, ונשים שמתפללות ותיקין​

בין מתפללי בית הכנסת במשך השנים נמנו גדולי תורה רבים, ביניהם: הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, הגאון רבי גדליה נדל זצ"ל, הגאון רבי ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל, הגר"י גלינסקי זצ"ל ועוד, ויבדלח"א מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ועוד תלמידי חכמים גדולים. בשנותיה האחרונות הקפידה הרבנית קנייבסקי ע"ה להתפלל מדי יום תפילת ותיקין בבית הכנסת ועם הזמן הצטרפו אליה נשים רבות. עזרת הנשים פתוחה בכל שלוש התפילות.

 

[אוהב ספר]

גשר מיוחד מביתו של הגר"ח קניבסקי לבית הכנסת​

מרן הגר"ח קניבסקי אינו יושב ב'מזרח' בית הכנסת, אלא בין שאר המתפללים, סמוך לעמוד השמאלי שמצד הבימה, וצמוד למקומו התקינו מעמד לסידור וארון קטן לספריו. בתחילת שנת תשע"ה, לאחר תקופה שבה התקשה להגיע לבית הכנסת והחל להתפלל במניין בביתו, נבנה גשר מביתו לקומה השניה של בית הכנסת, ומאז שב להתפלל בבית הכנסת מדי יום.

 

[אוהב ספר]

מדוע משתמשים בבביה"כ בתאורת לוקסים, ומתי הותקנו בו מזגנים?​

בית הכנסת נוהג על פי כל פסקי החזון איש. על פי הוראת הסטייפלער, בשבת לא נעשה בבית הכנסת שימוש בגנרטור, אלא בתאורת 'לוקסים' בלבד, וזאת משום מראית עין. גם מזגנים לא הותקנו בבית הכנסת מסיבה זו, ורק בשנת תשע"א, בעקבות מקרי התעלפויות, התיר הגר"ח קנייבסקי להתקין מזגנים ולהפעילם בשבת על ידי גנרטור, ובתנאי שהדבר יודגש על ידי שלט.