יהודי שהתפלל שמו"ע בעשרת ימי תשובה, ובסוף תפילתו הוא ניסה להיזכר אם אמר 'הא-ל הקדוש' או שהוא שכח. הוא ידע שהשו"ע (סי' תקפב, א) פסק שאם הוא מסופק, הוא צריך לחזור לראש, וזה מה שהתכונן לעשות.
אך בדעתו עלה רעיון. הוא ידע שבית הכנסת מרושת במצלמות שמצלמות את כל חלקי הבית הכנסת, וידע שאם הוא יסתכל במצלמות על עצמו מתפלל, הוא ידע אם אמר או לא (ע"י שיעקוב אחר פיו). אך לעשות דבר זה כרוך בטרחה רבה. האם מן הראוי לעשות כן, בשביל שלא יצטרך לחזור ולהתפלל עוד תפילה? (שאלה זו מצויה גם במסופק אם אמר יעלה ויבוא)
אך בדעתו עלה רעיון. הוא ידע שבית הכנסת מרושת במצלמות שמצלמות את כל חלקי הבית הכנסת, וידע שאם הוא יסתכל במצלמות על עצמו מתפלל, הוא ידע אם אמר או לא (ע"י שיעקוב אחר פיו). אך לעשות דבר זה כרוך בטרחה רבה. האם מן הראוי לעשות כן, בשביל שלא יצטרך לחזור ולהתפלל עוד תפילה? (שאלה זו מצויה גם במסופק אם אמר יעלה ויבוא)