לכאורה סתירה בין תוספות לפסקי התוספות? (1 צופה)

[נחמן ל.]

בתוס' בר"ה ח' ב' ד"ה לתקופות: כתוב (במילים שלי כמובן) שהמולד של תשרי הראשון של שנת ב' שהיה ביום היבראו של אדה"ר שאדה"ר קידש את החודש ועשהו ר"ה. מ"מ המולד אז היה ביום ו' סוף שעה י''ד - שעה שלישית מהיום, והתוס' כתבו כשמדקדקים על מולד ניסן של תוהו - חצי שנה קודם המולד יוצא - המולד של ניסן של תוהו היה ביום - ד' ט' שעות תרמ"ב חלקים, כשמדקדקים עוד חצי שנה אחורה לתשרי של תוהו - (שנה קודם ר"ה שאדה"ר קידשו) מגיעים למולד ב' ה' ר"ד!! יום שני שעה חמישית 204 חלקים! וזה מזל בהר"ד. שממנו מתחילים לחשבן את מולדות כל החודשים שמוסיפים עליו שארית חודש (א' י''ב תשצ''ג - סימן של הרמב"ם) וכך מגיעים למולדות של חודשים אחרים. מ"מ רואים מכאן בעצם שמתחילים את המולדות - חשבון המולדות מתשרי!! ומי שיפתח את פסקי התוס' יראה שהוא כותב ש "תקופות מונין מתשרי ומולד מניסן ומונין שנת תוהו. ד"ה לתקופות: דף ח ע"א" כלשונו. הוא כותב שמונים מולד מניסן!! סתירה מפורשת!!

(חשבתי לעצמי אולי אפשר לאמר שבמקומו של מחבר פסקי התוספות נהגו לקרא ההפך, שהמולדות הם נקראים תקופות והתקופות נקראים מולדות, רק כך הוא יסתדר) האם זה הגיוני? אשמח לקבל תגובות על נסיון התשובה שלי ואשמח לשמוע תשובות נוספות!! נ. ב. ובמיוחד שהוא חולק ג"כ על המהרש"א שכותב שמונין מולדות מתשרי ותקופות מניסן.

 

[זרח לווין]

במיוחד שהוא חולק ג"כ על המהרש"א שכותב שמונין מולדות מתשרי ותקופות מניסן.

לחץ כדי לכווץ...

הוא לא חולק על המהרש"א אלא המהרש"א חולק עליו הפסקי התו' היה מהראשונים

ולעצם הקו' אתה צודק זה לכאו' קו' עצומה ולכאו' עדיף לומר כשם שכ' מרן החיד"א בשם גדולים. דכמו שהתוספות לא היה מחבר אחד אלא כמה ליקוטים של תוס' וכל מסכת היא ליקוט אחר כ"ה לגבי פסקי התוס' והוכיח כן שבכמה מסכתות הפסקים סותרים ממש לתוספות עצמם.

 

[נחמן ל.]

מעניין מה שאתה אומר שהחיד"א כותב שיש כמה מחברים לפסקי התוס',
מ"מ מה שאני יודע שפסקי התוס' לא היה מהראשונים אלא הוא יחסית אחרון, ואכן יש באמת מחלוקת בנוגע למי כתב את החיבור הזה יש מייחסים זאת לכל מני גדולים ועצומים, מ" מה המקור שהחיד"א כותב זאת ומוכיח זאת? אשמח לדעת, ושאלתי זאת ג"כ בפרום אוצר החוכמה וענו לי שאכן יש שגורסים הפוך ואז הכול מסתדר.

 

[זרח לווין]

מ" מה המקור שהחיד"א כותב זאת ומוכיח זאת? אשמח לדעת,

לחץ כדי לכווץ...

עי' כאן

 

[קופה של בשמים]

עי' כאן

לחץ כדי לכווץ...

איזה עמוד בדיוק מרן החיד"א כותב זאת?