"ללמד לעמך תורה ומצוות" - מה זה כולל?

[גרינפלד]

בתפילת מוסף בראש השנה אומרים על ההתגלות במעמד הר סיני "ללמד לעמך תורה ומצוות",
וחשבתי ש"תורה" הכוונה שהיה שם כעין לימוד תורה מהקב"ה,
עי' ברכות כ' ב' שבעל קרי אסור בדברי תורה רק אותו סוג לימוד שהיה בהר סיני [דיבור או שמיעה - עי' תוס', ולא הרהור, ואפי' למ"ד הרהור כדיבור דמי],
ומלבד זאת הצטוו ב"מצוות".

וכמדומה שיש ע"ז בר"י בן יקר, וכן במפרשים על תפילת מעריב "תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת".
ועי' בפסוק בפרשת תולדות "מצוותי חוקותי ותורותי", ועיי"ש ברש"י.
שוב נזכרתי שיש פסוק נוסף שמובא בגמ' ברכות ה' א' "התורה והמצווה", תורה - זו מקרא, מצווה - זו משנה,
[והרמב"ם גורס מצווה - זו תורה שבעל פה],
וזה נאמר בהמשך ללוחות שניות.

ואשמח אם יש לת"ח מה להוסיף על זה.

 

[אחד יחיד]

שמעתי לבאר, שאין הכוונה למעמד הר סיני גרידא - אלא שמאז הקב"ה מלמדנו תורה.
וזהו שאנו אומרים בכל יום "המלמד תורה לעמו ישראל" בלשון הווה.

 

[החש בראשו]

בתפילת מוסף בראש השנה אומרים על ההתגלות במעמד הר סיני "ללמד לעמך תורה ומצוות",
וחשבתי ש"תורה" הכוונה שהיה שם כעין לימוד תורה מהקב"ה,

עדיין מה הייתה המטרה ללמד תורה לעמ״י דווקא מפי הקב״ה? בשלמא עשרת הדברות שזה מהיסודות של התורה, אבל סתם ללמד תורה מה העניין? וצ״ע.

 

[צריך עיון]

עדיין מה הייתה המטרה ללמד תורה לעמ״י דווקא מפי הקב״ה? בשלמא עשרת הדברות שזה מהיסודות של התורה, אבל סתם ללמד תורה מה העניין? וצ״ע.

אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך [רש''י יתרו פי''ט פ''ט]

 

[החש בראשו]

אינו דומה השומע מפי שליח לשומע מפי המלך [רש''י יתרו פי''ט פ''ט]

אכתי, המטרה בשמיעה מפי המלך היא שאז יש לנו הוכחה חד משמעית שהקב״ה בעצמו נגלה אלינו והוא אמת ותורתו אמת (ראה רמב״ן בואתחנן), אז בשלמא מצוות התורה שפיר, אבל סתם שיעור תורה למאי?