סיפורים על גדולים למה רבי חיים פרידלנדר עמד מול המראה וחייך

[אחד יחיד]

סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א:

ייסורים בלתי סבילים ייסרו את הגאון רבי חיים פרידלנדר זצוק"ל המשגיח דפוניבז'. הוא סבל מהמחלה הנוראה בשיניו ותחלואיו הטרידו את שלוות חייו. וביום מהימים מבחין אחד התלמידים שהמשגיח, העומד לקראת צאתו מחדרו אל מסדרונות הישיבה, ניצב מול המראה ומחייך.

תמה התלמיד, תורה היא והוא ביקש ללמוד: התייצבות זו מול הראי, למה היא נועדה?

הסבירו המשגיח המיוסר:

"כתוב בספר 'יראים': כשם שיש אונאה בדברים – כך יש אונאה בפנים רעות. כשאדם מסתובב בין אנשים ופניו רעות, הוא עובר על 'לא תונו איש את עמיתו', כי מצב הרוח שהוא משדר, מקניט את רואיו. אני שסובל מהמחלה הנוראה בפי, עומד מול המראה ומנסה להשוות לפניי מראה מחייך ומאיר ולוודא שחלילה איני יוצא מהחדר כשפניי רעות, בעקבות המחלה…" (יקותיאל יהודה גנזל)