בנוסח הסידור הגירסה היא "יהי"ר מלפניך וכו' שיבנה בית המקדש וכו' - אומרים את המילה שיבנה באת י', וראיתי בברכי יוסף שגורס דצ"ל שתבנה בית המקדש, - דצריכים לאמר את המילה שתבנה באת ת', וסברתו דהרי מצינו ברש"י בסוכה שבית המקדש ירד משוכלל מן שמיא, ולכן ראוי לאמר בתור שה' יבנה את בית המקדש, ויש ליישב בכל זאת את נוסחנו זה, לאמר שיבנה באות י'.
וי"ל ובהקדים הרבי מליובאוויטש בלקו"ש ח' י"ג פ' מסעי מקשה על הנוסח ג' קושיות, א. מה הקשר בין תחילת המשפט לסופו? בין - שיבנה בית המקדש וכו' לבין סופו - ותן חלקנו בתורתך? ב. אין שייך לבקש על תורה? והרי יש מחז"ל "יגעת ומצאת - תאמין, לא יגעת ומצאת - אל תאמין? ג. מה"ע של "ותן חלקנו בתורתך? - התורה שלך, אז איך יש לנו חלק בה? וכנ"ל הפוך, יש לנו הרי חלק בתורה, ולמה התורה רק של ה'?
ומת' בזה דבקשה זו הולכת על ה"מתנה" שנקבל מה' בגאולה, והיא ההשגה בפנימיות התורה, וכיום ההשגה האמיתית בפנימיות התורה היא רק של ה', ואותה אנחנו מבקשים, ובזה יובנו כל השאלות, שאלה א. יש קשר - דע"י שיבנה בית המקדש - תבוא הגאולה, וממילא תהיה לנו ההשגה בפנימיות התורה, נלמד ממלך המשיח, שאלה ב. אנחנו באמת לא מבקשים על התורה שלנו - על הנגלה שבתורה, אלא על התורה שלא שלנו כעת "באמת" ג. וזה העניין - ותן חלקנו - יש לנו חלק בתורה - בנגלה וגם קצת בחסידות, ותן חלקנו - בתורתך - בפנימיות התורה האמיתית.
ובזה יתורץ נוסחנו ובהקדים: ידועה הסתירה "מי יבנה את בית המקדש"? או כל בית המקדש ירד משוכלל מן שמיא (רש"י בסוכה) או יבנה ע"י המלך המשיח (פשטות לשון הרמב"ם) ויש שתי' מה שתי', וראיתי שהרבי מת' (בא' מהתי' שם) דבית המקדש ירד משוכלל בנוי מן השמיים והמלך המשיח יעמיד דלתותיו - והרי המלאכה נקראת על שם גומרה, וממילא "המלך המשיח - יבנה את בית המקדש". וע"פ יובן נוסחנו: דע"פ השיחה של הרבי בקושיות והתי' בנוסח עצמו משמע דאנחנו מבקשים בנוסח זה על הזמן שיהיה אחרי בניין בית המקדש, לזמן שבו נלמד כבר את התורה מפי המלך המשיח, והרי המלאכה נקראת על שם גומרה (בשיחה על הסתירה) וממילא המלך המשיח נקרא זה שיבנה את בית המקדש ולכן נוסחנו "שיבנה" באת י',
משא"כ מרן החיד"א בברכי יוסף ס"ל בפשטות, דהבקשה על בניין בית המקדש עצמו והרי תחילתו תיבנה סו"ס על ה' (רש"י בסוכה) ולכן כותב דצריכים לגרוס "שתבנה" באות ת',
וצ"ע מה הפשט בריש הבקשה: יהי רצון, בין על בית המקדש - זה לא רצון חדש, ובין על ההשגה בפנימיות התורה - זה לא דבר חדש שהרי ידוע שתתגלה לעת"ל פנימיות התורה? "תורה חדשה מאתי תצא"? וצ"ע.
וי"ל ובהקדים הרבי מליובאוויטש בלקו"ש ח' י"ג פ' מסעי מקשה על הנוסח ג' קושיות, א. מה הקשר בין תחילת המשפט לסופו? בין - שיבנה בית המקדש וכו' לבין סופו - ותן חלקנו בתורתך? ב. אין שייך לבקש על תורה? והרי יש מחז"ל "יגעת ומצאת - תאמין, לא יגעת ומצאת - אל תאמין? ג. מה"ע של "ותן חלקנו בתורתך? - התורה שלך, אז איך יש לנו חלק בה? וכנ"ל הפוך, יש לנו הרי חלק בתורה, ולמה התורה רק של ה'?
ומת' בזה דבקשה זו הולכת על ה"מתנה" שנקבל מה' בגאולה, והיא ההשגה בפנימיות התורה, וכיום ההשגה האמיתית בפנימיות התורה היא רק של ה', ואותה אנחנו מבקשים, ובזה יובנו כל השאלות, שאלה א. יש קשר - דע"י שיבנה בית המקדש - תבוא הגאולה, וממילא תהיה לנו ההשגה בפנימיות התורה, נלמד ממלך המשיח, שאלה ב. אנחנו באמת לא מבקשים על התורה שלנו - על הנגלה שבתורה, אלא על התורה שלא שלנו כעת "באמת" ג. וזה העניין - ותן חלקנו - יש לנו חלק בתורה - בנגלה וגם קצת בחסידות, ותן חלקנו - בתורתך - בפנימיות התורה האמיתית.
ובזה יתורץ נוסחנו ובהקדים: ידועה הסתירה "מי יבנה את בית המקדש"? או כל בית המקדש ירד משוכלל מן שמיא (רש"י בסוכה) או יבנה ע"י המלך המשיח (פשטות לשון הרמב"ם) ויש שתי' מה שתי', וראיתי שהרבי מת' (בא' מהתי' שם) דבית המקדש ירד משוכלל בנוי מן השמיים והמלך המשיח יעמיד דלתותיו - והרי המלאכה נקראת על שם גומרה, וממילא "המלך המשיח - יבנה את בית המקדש". וע"פ יובן נוסחנו: דע"פ השיחה של הרבי בקושיות והתי' בנוסח עצמו משמע דאנחנו מבקשים בנוסח זה על הזמן שיהיה אחרי בניין בית המקדש, לזמן שבו נלמד כבר את התורה מפי המלך המשיח, והרי המלאכה נקראת על שם גומרה (בשיחה על הסתירה) וממילא המלך המשיח נקרא זה שיבנה את בית המקדש ולכן נוסחנו "שיבנה" באת י',
משא"כ מרן החיד"א בברכי יוסף ס"ל בפשטות, דהבקשה על בניין בית המקדש עצמו והרי תחילתו תיבנה סו"ס על ה' (רש"י בסוכה) ולכן כותב דצריכים לגרוס "שתבנה" באות ת',
וצ"ע מה הפשט בריש הבקשה: יהי רצון, בין על בית המקדש - זה לא רצון חדש, ובין על ההשגה בפנימיות התורה - זה לא דבר חדש שהרי ידוע שתתגלה לעת"ל פנימיות התורה? "תורה חדשה מאתי תצא"? וצ"ע.