מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא - מאורי הדורות | פורום אוצר התורה

מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא - מאורי הדורות

כותרת האשכול

א

אור חדש

משתמש רגיל
הודעות
91
תודות
268
נקודות
46
מרגלא בפומיה של ר' הערשעלע לומר משמיה דרביה"ק מראפשיץ זי"ע, שאסור לו לאדם לומר סתם 'גלייך ווערטיל' (בדיחה) כי מי שאומר גלייך ווערטיל סתם הרי הוא הולך גלייך לגהינום, וכל מילי דבדיחותא צריכה להיות בד בבד עם מוסר השכל...

לתועלת הקוראים ורצף הקריאה, נפתח אשכול נספח - להערות הארות על התוכן באשכול המקורי, בצירוף קישור או ציטוט.

נספח מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא ואמרות שנונות - מאורי הדורות

אשכול נספח. לאשכול המקורי. בקישור. https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads/%D7%9E%D6%B4%D7%9C%D6%B0%D6%BC%D7%AA%D6%B8%D7%90-%D7%93%D6%B4%D7%91%D6%B0%D7%93%D6%B4%D7%99%D7%97%D7%95%D6%BC%D7%AA%D6%B8%D7%90-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA.142/ הגאון רבי חיים...
forum-otzar-hatorah.co.il forum-otzar-hatorah.co.il

כפי שביקשו כמה משתמשים. ייחדנו אשכול לאמרות שנונות, שאינם מילתא דבדיחותא.

דברי חכמה [ו"מעשי חכמה"] - מגדולי הדורות

אני פותח כעת אשכול של כל "דברי חכמה" [או "מעשי חכמה"] שנאמרו ע"י גדולי הדורות, דברים שכל מי שקורא אומר עליו "חכמה"... כעת אצרף כמה פנינים כאלו, ומקווה שהציבור יוסיף, ויתארך האשכול עוד ועוד. למילתא דבדיחותא מפי מאורי הדורות, באשכול המקושר...
forum-otzar-hatorah.co.il forum-otzar-hatorah.co.il
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
הגאון רבי חיים ברלין זצ"ל זכה ללמוד מהגרי"ז מבריסק אופן עשיית גורל הגר"א.
פעם שאל את הגרי"ז האם עשה פעם גורל זה? אמר לו הגרי"ז שאכן עשה פעם אחת גורל - ועלה לו הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך"....
 
ר' הערשעלע אמר פעם בצחות לשונו לאברך אחד שערך בבית מדרשו קידושא רבה לרגל הולדת בתו במזלא טבא, דע לך יונגערמאן, כי מי שנולד לו בת הרי עליו להתפלל כבר מעתה שבעת שתבוא לפרקה ויבוא להשיאה, יוכל להשיאה כ'בת תלמיד חכם'...
 
אדם אחד הגיע לרוגוצ'ובר ע"מ לקבל הסכמה על ספר שחיבר. הרוגוצ'ובר עיין בספר למס דק' ומיד החל לרשום על דף שלל מראי מקומות מבבלי, ירושלמי, פרש"י בתנך ובש"ס וכן בתוספות. כשסיים, הגיש את הדף למחבר הספר ובכך הסתיימה הפגישה. מחבר הספר לא הבין את פשר הדבר. בתחילה חשב כי אלו מראי מקומות הדנים בעניינם הקשורים לספרו אך לאחר עיון קל נוכח לדעת כי אין קשר בין ספרו למראי המקומות הללו.. אי לכך הלך לאחד מגדולי הרבנים ע"מ שיעזור לו בפתרון התעלומה. הרב עיין בכובד ראש בכל המראי מקומות המצוינים וכשחיוך מבודח על פניו פנה למחבר הספר ואמר לו כי המכנה המשותף בין כל המראי מקומות שה שכולם דנים על שוטה, טיפש ועם הארץ...
 
הגה"ק רבי גרשון העניך זצ"ל אדמו"ר מראדזין היה נוהג להתהלך בביתו ולנגן בם בם. אפיקורס אחד שהיה כמה פעמים מתווכח עם האדמו"ר שאל אותו מה כוונתו בניגון הזה, א"ל הרבי, מקרא מלא הוא "ודברת בם".
פעם אחרת שמע האדמו"ר גם את האפיקורס מנגן בם בם. א"ל אתה לאיזה כוונה אתה מנגן בם בם ? ענה, הלא הרבי אמר כבר ודברת בם. א"ל הרבי, אבל הרי הכתוב אומר: 'צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם', אלא מאי, הדבר תלוי בכוונה...
 
עוד על הראדזינער:
הגאון הקדוש רבי גרשון חנוך מראדזין בעל מחבר סדרי טהרות נסע פעם אחת, ופגע בו משכיל אחד מהולכי קדים, ורצה לשחוק ממנו. ואמר לו בדרך הלצה שמתענג מאוד לראות מחבר חי, כי בימי הקדמונים מעטים הין מחברים שהדפיסו ספריהם בחייהם. הגאון הקדוש הבין שאיש המשחית את זקנו אינו מתענג מראות מחבר, ורק לגנותו נתכוון, אמר לו: אני אתרץ לך, מה שעד היום לא היו מדפיסים כ"כ ספרים, ורק זמן מה אחר פטירת המחבר נדפס ספרו, יען טעב הלומדים כשמעמיקים עיונם בסוגיא, אוחזים בזקנם ולפעמים נשמט שער מזקנם, וכשמרגישים בדבר מטמינים השער בהספר שלומדים בו, אך בדור הרע הה שמורטים כל הזמן, אין מספיקין הספרים, ועל כן מוכרחים להדפיס גם ספרי מחברים חיים...
 
סיפרו לו לרבי צבי-הירש חיות, רבה של זאלקווא שמצאו לפלוני בן-פלוני אוכל תרנגולת פטומה בתשעה באב. לימד עליו רבי צבי-הירש זכות ואמר "מעלה אני עליו כאילו התענה. קמצן הוא וממונו חביב עליו מגופו, ואכילתו היא עינויו.
אמרו לו לרבי צבי-הירש: אם כן, יהיה מותר לו גם לשתות יין ישן?
החזיר רבי צבי-הירש:
כלום חייב אדם בעינוי עד כדי דיכדוכה של נפש?...
 
אמרו לו לרבי יעקב-יוקב אטלינגר, בעל "ערוך לנר": אף על פי שפלוני בן פלוני אין רוח המקום נוחה הימנו, שהוא אוכל טריפות, מכל-מקום רוח הבריות נוחה הימנו, שבעל-צדקה הוא.
החזיר רבי-יעקב-יוקב:
תמה אני כיצד יכולים לדור בכפיפה אחת לב כשר וקיבה טריפה?
 
עבריין ביקש לקנתר את המלבי"ם ואמר לו:
שמא יודע רבי למצוא היתר לסיגריה בשבת על-ידי שינוי?
החזיר לו הרב:
אמנם יודע אני היתר לכך. כשתעשן סיגרה בשבת, תשנה ותשים את הצד הבוער לתוך פיך...
 
המלבי"ם יצא בבוקר יום הכיפורים להתפלל, וראה משכיל אחד יושב ליד ביתו ואוכל מרק.
אמר לו המלבי"ם: הרי יום כיפור היום?
ענה לו המשכיל: אתם האורטודוקסים גונבים כל השנה זה את זה, ומשקרים אחד על השני, לכן אתם צריכים לצום ביום כיפור, אנחנו המשכילים מתנהגים ביושר כל השנה, ואין אנו צריכים לצום.
אמר לו המלבי"ם: טיפש אחד, אתה מתאפק כל השנה לגנוב ולשקר כשכל הרווח שלך אח"כ היא צלחת מרק אחת?
 
אם היו אמר:
משכיל שלח לר' יהונן אייבשיץ משלוח מנות ובתוכו ציור דבר אחר, לאחר כמה דקות קיבל המשכיל משלוח חוזר ובתוכו ציור של ר' יהונתן...
לחץ כדי להרחיב...
לא ברור מה הסיפור ומה הנקודה.
אבל באמת הסיפור אירע עם כומר ולא עם משכיל, ששלח לו משלוח מנות עם תמונה של כלב ולא של דבר אחר.
ור' יהונתן איבשיץ שלח לו בחזרה משלוח מנות עם תמונה שלו עצמו, כלומר של רי"א.
והכומר שכמובן התפלא על כך שאל את ר' יהונתן איבשיץ מדוע שלח לו תמונה של עצמו?
השיב לו רי"א 'אתה שלחת לי את התמונה שלך, אני שלחתי לך את התמונה שלי'...
 
מסופר על רבי אברהם ברוידה, שנזדמן לפונדק אחד ומצה שם חבורה גדולה של ''משכילים'' צעירים, שהיו מסובים במעגל ובילו זמנם בדברי שחוק וליצנות.
כשהגיעה שעת תפלת ערבית, ניגש ר' אברהם לאחת הפינות הטרקלין והחל מתפלל בכוונה רבה כדרכו בקודש, ראו זאת כמה מבני החבורה העליזה, ופתחו במכוון ברעש גדול כדי להטריד את הרב בתפילתו. כיון שכך, הגביה ר' אברהם קולו, עד שתפילתו נשמעה בכל פינות האולם.
בתום התפילה, שאלו כמה מהמסובים הצעירים את ר' אברהם: מדוע הגביה הרב כל כך את קולו בשעת התפילה? הרי למדנו חכמינו ז''ל ש''הקדוש ברוך הוא לבא בעי'', דהיינו שהקדוש ברוך הוא רוצה בעיקר את רחשי לבו של האדם?
השיב להם ר' אברהם: הנה במכת צפרדעים, נאמר בתורה: ''ויצעק משה אל ה'''. ויש להבין מדוע הוזקק משה לצעוק דווקא במכת הצפרדעים? אלא, שרבבות אלפי הצפרדעים עשו רעש מחריד, ושאון קרקוריהן הגיע למרחקים רבים מסביב, עד שאי אפשר היה לשמוע את קולו של משה בשעת התפילה. והרי לפי הדין צריך המתפלל להשמיע לאוזניו את רחשי תפילתו, ומשום כך נאלץ משה לצעוק בשעה שהתפלל להסרת הצפרדעים ממצרים...
 
הרה"ק ר' אברהם יעקב מסדיגורא ז"ל, כשהיה ילד, אמר למלמד שרוצה כבר ללמוד גמרא, וסיפר המלמד זה לאביו הרה"ק מרוז'ין זי"ע. קרא אותו אביו ושאלו אמת שאתה רוצה ללמוד גמרא. והשיב לו הן, שאל אותו אביו במה הרג משה את המצרי, אמר לו בשם המפורש, ושאל אם כן מדוע לא הרג יעקב את לבן בשם המפורש. השיב מפני שלא ידע, אמר לו מאין אתה יודע זה, אמר לו כתיב 'ושמי ד' לא נודעתי להם'.
 
מחבר הביא ספרו לרוגטשובי, פתח את השער תחילה ומצא שהספר נדפס בגראייבה המשיך לדפדף בגוף הספר ואמר למחבר:
טובה גדולה אני מחזיק למר על דבר חדש, שמצאתי בספרו.
נהנה המחבר ושאל:דבר חדש זה מהו?
החזיר לו הרוגטשובי: עד עכשיו לא שמעתי ולא ידעתי, דפוס בגראייבה...
 
משכיל אחד שאל את הרבי מראפשיץ היות ויש לי מכה ברגל, ייעצו לי הרופאים להניח חלב על המכה ותתרפא, ועתה נפשי בשאלתי, שמא יש כאן חשש של בשר בחלב, בשימת ה'חלב' על 'בשרי'?
השיבו הרבי - אכן יש כאן חשש, על כן אומר לך חכה זה המעט ומכתך תגדל ותתפח פי שישים ואז תוכל להניח את החלב שיהיה ממילא 'בטל בשישים'...
 
עובדא הוה במשמשו של הרבי מראפשיץ שנגנבו לו הטלית ותפילין והגיע להתאונן בפניו. וכדרכו בקודש ענהו במליצה ישרה ואמר לו: איני מבין מפני מה הסער הגדול הזה, הרי התפילין אינם כלל שלך, הם תפילין של רש"י ושל רבינו תם, והטלית שהיה שם הרי היא טערקישע טלית ובכלל לטורקים היא שייכת, וגם הבארדיטשובער סידור אינה שלך כי אם של הבארדיטשוב'ער, אם כן מה גנבו ממך, אך ורק את ה'תפילין בייטל' ששמך היה רקום עליו שהיתה ממילא מחוררת לגמרי, ועל זה אתה מקים תאניה ואניה...
 
הגה"ק מסאטמאר זצוק"ל ברמזו על מספרים דלאו דווקני נינהו, ביאר את העניין שיש שהאריכו לספר בסיפורי צדיקים במוצש"ק,
משום שהרי עם הארץ אינו משקר בשבת, מחמת שאימת שבת עליו,
ובשל כך הם מתאפקים כל השבת מלשקר, עד שבמוצש"ק הכל יוצא להם...
 
אל רבי מאיר מפרמישלאן הגיע יהודי אחד והתלונן: אני עובד קשה בחריצות מן הבוקר עד הערב, אך פרנסה אין.
השיב לו הרבי: בפסוק "ולכל בני-ישראל לא יחרץ כלב לשונו" תוכל למצוא את סוד הפרנסה. על האדם לדעת ש"לכל בני ישראל לא יחרץ", בחריצות לבד לא תבוא הפרנסה, אלא אם "כַלב לשונו" – לשונו ופיו יהיו כליבו והוא לא יאמר אחד בפה ואחד בלב, רק אז הוא יצליח...
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון