מִלְּתָא דִבְדִיחוּתָא - מאורי הדורות

[יישר כח גדול]

שד"ר ירושלמי בא לביחוב ונכנס אצל רבי דוד לוריה. גר אני כאן, – אמר הירושלמי, – וב"אתרא דלא ידעי שרא למימר צורבא מרבנן אנא".
תהה רבי דוד על קנקנו וראה, שאין בו לא תורה ולא חכמה. אמר לו:
לחינם אתה טורח ומתפאר לפני כבר ראיתיך...
אמר הירושלמי: טועה מר. זו הפעם הראשונה שאני בא לחוץ-לארץ. קיפחו רבי דוד והחזיר לו:
ואף-על-פי-כן... כבר אמרו: "דאה וראה ואייה אחת היא – עומדת בבבל ורואה נבילה ישראל"

 

[יישר כח גדול]

רבי שמואל הולדהיים, ראש רבני הרפורמה בגרמניה, נולד בקמפן של דוכסות פוזנה ובבית מדרש גדל וחונך, יהודית היתה לשון ילדותו ובחרותו, ועד יומו האחרון לא למד לבטא את הגרמנית כהלכה. אמר עליו מיכאל זקש:
הולדהיים אין לו שיור מן היהדות, אלא – לשונו הגרמנית.

כמה זמן קודם מותו חלה הולדהיים את רגליו ומחמת מחלה היה יושב תחתיו. פעם אחת נכנסו אצלו עסקני הרפורמה לבקרו. ראו, כמה קשה לו להניע רגל, ותמהו, מהיכן באה לו חולשה זו.
נענה החולה ואמר:
חוששני, שחולשת רגלי באה לי, משום שהרחקתי ללכת...

כשמת הולדהיים, ביקשו בני עדתו לקבור אותו במעלה הקברים, בשורה של רבנים. מיד נכנסו עסקני החרדים לישיבה, שניים מהם הלכו לשאול דעתו של הרב רבי יעקב-יוסף אטינגר.
אמר להם הרב:
אל תבואו בריב עם העדה הרעה הזאת. יקברוהו במקום שיקברוהו ובלבד שיקברוהו...

 

[יישר כח גדול]

אמר רבי ברוך-מרדכי ליפשיץ:
טיפשים הם הבריות. כל אדם ואדם דואג דאגת-מחר לעצמו ומתיש כוחו על-ידי כך. מוטב, שהיתה כל קהילה מעמידה לה בעל-דאגה, שליח ציבור, שיוציא חובת דאגה את הקהילה כולה.
אמרו לו:
רבי, הואיל ואותו בעל-דאגה יקבל שכר ופרנסתו תהא מזומנת לו, – על מה ידאג?
החזיר רבי ברוך-מרדכי:
אף לזה יודע אני עצה טובה. יהא שכרו מושלש בידי, ומובטח לכם, שידאג כל היום...

הוא היה אומר:
כמה אין הבריות נוצרים לשונם משקר! עני קבצן נכנס אצל בעל-בית ומבקש נדבה. הלה פוטרו ואומר ואומר: "אין לו עכשיו בכיסו מעות קטנות". ואין הוא משמיע לאוזניו מה שפיו דובר. עכשיו אין לו, – וקודם היו לו? בכיסו אין לו, – ובמקומות אחרים יש לו? מעות קטנות אין לו – ומעות גדולות יש לו? הרי שפלט פיו שלושה שקרים בהעלם אחד...

 

[יישר כח גדול]

באו לרבי ברוך-מרדכי וסיפרו לו:
פלוני בן-פלוני מת ברעב.
תמה רבי ברוך-מרדכי:
היכי תמצי מת ברעב? כיצד לא בא אלי, או לאדם אחר ולא ביקש לחם? לחם ומים אפשר לבקש מאת כל אדם, ואפילו מגוי.
אמרו לו:
בשעתו היה אדם זה בעל-בית חשוב, וכשהגיע עד כיכר לחם, גנאי היה לו לפשוט יד לאחרים.
נענה רבי ברוך-מרדכי ואמר:
אם-כן למה אתם אומרים, שהוא מת מרעב? מגאווה מת, ולא מרעב...

טינה היתה בלבו של אחד מבני-העיר על רבי ברוך-מרדכי. ויהי היום ורבי ברוך-מרדכי הלך בהשכמת הבוקר להתפלל עם הוותיקים, ופגשו אותו אדם והעז- פנים כנגדו. אמר לו רבי ברוך-מרדכי:
כל ימי, כשהייתי מגיע בברכות השחר ל"יהי רצון, שתצילנו היום ובכל יום מעזי-פנים", – הייתי תמה: כלום לא יום-יום אנו מתפללים ולמה תיקנו להוסיף ולאמר "ובכל יום"? עכשיו אני יודע, למה תיקנו לאמר כך. ידעו מסדרי-התפילה, שעזי-פנים יכולים לצער גם בהשכמת הבוקר, קודם תפילה, ולפיכך תיקנו להוסיף "ובכל יום" – להתפלל היום על מחר...

 

[יישר כח גדול]

רבי ברוך-מרדכי שיבח לרב אחד בן דורו, שאדם גדול הוא. אמרו לו:
רבי, אתה משבחו, ואילו הוא מגנה אותך.
החזיר רבי מרדכי ברוך:
מה בכך? אפשר, שנינו טועים...

 

[יישר כח גדול]

שאלו לרבי ברוך-מרדכי:
לשעבר היו רבים עוסקים בתורה וספרים היו מעטים; עכשיו עוסקים בתורה מתמעטים והולכים, וספרים מתרבים והולכים. מהי סיבה יש לכך?
החזיר רבי ברוך-מרדכי:
לשעבר היו ישראל זהירים בזקניהם והיו ספרים מעטים מספיקים להצניע בהם את השערות, שנושרות מן הזקנים מאליהן; עכשיו, שאין ישראל זהירים בזקניהם, הרי הם זקוקים לספרים מרובים להצניע בהם את השערות...

בשבת בראשית, קודם קריאת התורה, הוציא הגבאי רשימה מכוסו ולחש לשמש שמות החשובים, שיעלו היום לתורה. אמר לו רבי ברוך מרדכי:
אנו עומדים עדיין בבראשית, ואתה קורא כבר שמות...

 

[יישר כח גדול]

רבי ישראל סלנטר סירב לקבל עליו רבנות והתפרנס בדוחק מן הקיצבה, שקצב לו אחד מעשירי קובנה. פעם בא אורח לביתו, הזמינו רבי ישראל לסעודה ואמר לו:
אתה מותר לך לאכול הכל בביתי. לך הכל כשר כאן.
לא הבין, האורח ושאל:
מה פירושם של דברים?
החזיר לו רבי ישראל:
לי כל העולה על שולחני גזל גמור הוא, שהרי משל אחרים אני מתפרנס; לך הכל כשר, שכבר קניתי הכל בשינוי-מעשה...

 

[יישר כח גדול]

ההוא שבא לרבי יצחק-אלחנן ספקטור, רבה של קובנה, ליטול עצה הימנו: אם יניח מקומו כאן וייצא לאמריקה, או לאו?
אמר לו רבי יצחק אלחנן:
עד שאחזיר לך תשובה, הגידה נא לי תחילה, למה אתה אומר לצאת לאמריקה- אם משום שכאן כלתה פרנסתך לגמרי, או משום שכאן קשים מזונותיך?
השיב האיש:
רבי קשים ומרים מזונות.
החזיר לו רבי יצחק אלחנן:
אם-כן, שב ואל תצא. ומנהג ישראל יוכיח. בסוכות מנענעים ב"אנא ה', הושיעה-נא", ואין מנענעים ב"אנה ה' הצליחה נא". מה טעם? אדם, שכבר הגיע למדרגה של "הושיעה-נא", על-כורחו הוא עושה כל מיני "נענועים" ומבקש את הישועה בכל ארבע רוחות השמים. תבוא ממקום שתבוא, ובלבד שתבוא. אדם, שלא הגיע אלא עד המדריגה של "הצליחה נא", אל ינוע ומקומו אל ינח...

 

[יישר כח גדול]

אפיקורס ביקש לקנתר את רבי אלעזר-משה ושאל לו:
שמא מצא היתר לעישון בשבת?
החזיר לו רבי אלעזר-משה:
הן; ביקשתי ומצאתי: מותר לעשן בשבת – על-ידי גוי...

 

[יישר כח גדול]

רבי עזריאל הילדסהיימר, רבם של החרדים בברלין, היה אומר:
על שלושה דברים אני מתקנא בקלי-עולם: אין הם נושאים שם-שמים לשווא, אין הם באים לידי ספק-ברכה, ובמקומות מטונפים אין הם באים לידי הירהור בדברי-תורה...

 

[יישר כח גדול]

רבי אליהו-חיים מייזל רבה של לודז, טרח ונכנס ביום סגריר אצל עשיר אחד לבקש ממנו נדבה לדבר, שהיה בו צורך הציבור. לא פתח אותו עשיר את ידו דיו, אף הגיס לבו בהרב ואמר לו:
רבי, שמא הרבנים הקודמים נהגו גם הם סלסול בעצמם ונעלו ערדליים יפים כמותך?
החזיר לו רבי אליהו-חיים:
הרבנים הקודמים לא היו זקוקים לכך, שבימיהם לא היה הרפש מצוי כבימינו...

 

[יישר כח גדול]

רבי משה-יצחק דרשן, המגיד מקלם, נזדמן לחתונה של בני-עשירים. החתן לא נשא דרשה והכלה יצאה בשמלה קצרה.
נענה רבי משה-יצחק ואמר:
מצא מין את מינו. החתן אין לו תורה, והכלה אין לה סחורה...

רבי ירוחם יהודה-ליב פרלמן, "הגדול" ממינסק, הוזמן לחתונה עשירה. כשהביאו את הכלה לחופה, הושיט לה החתן את ידו ונשק לה. מיד פרש "הגדול" מן החופה והלך לו. מיהרו אליו המחותנים לפייס את דעתו ואמרו לו:
רבי מה עבירה יש כאן? הוא בעלה, והיא "כשרה"...
החזיר להם "הגדול":
הכל טוב ויפה, אלא ש"לעיני כל ישראל" הוא קץ כל התורה...

 

[יישר כח גדול]

רבי משה-יצחק סגל, רבה של פוניביז, עסק גם הוא בפרקמטיה, ולצורכי עסקיו היה יוצא מן העיר לשבועות ולירחים. אמרו לו:
כלום אין להם לבני-העיר טענה עליו, שהוא פורש מן הרבנות לזמנים מרובים?
החזיר רבי משה-יצחק:
זה כמה כבר נתנו פרנסי קהילתי עינם בי לסלקני מן הרבנות, אלא כל אימת שהם באים אלי לשם כך – אין הם מוצאים אותי בביתי...

הוא היה אומר:
מימי לא ניצחני אלא עגלון אחד. ומעשה שהיה כך היה: יצאנו לדרך, אני ועגלוני, וכשהגענו לפונדק עמדנו להתפלל, והשלים הוא תפילתו לפני. אמרתי לו: "שמא אתה בקי בתפילה יותר ממני?"
אמר לי: "רבי, כמה זמן למדת תפילה?" אמרתי לו: "שלשה חדשים למדתי תפילה; אחר-כך התחלתי לומד חומש ורש"י.
החזיר הוא לי: "ואני ארבע שנים רצופות למדתי תפילה, ומה תימה היא זו, שבקי אני בתפילה יותר ממך?"...

 

[יישר כח גדול]

ההוא שבא לרבי מאיר-שמחה כהנא, רבה של דווינסק, וביקש מאתו ברכה. סירב רבי מאיר-שמחה ואמר לו:
ברכתי אין בה ממש.
לא קיבל הלה ואמר:
אם אמרו: "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך", קל-וחומר ברכת אדם גדול כמוך.
החזיר לו רבי מאיר-שמחה:
לדבריך, מה צורך יש לך בברכתי שלי עם קל-וחומר? דייך בברכתך שלך בלי קל-וחומר. .

 

[יישר כח גדול]

שאלו לו לרבי חיים-יוסף זוננפלד:
למה הוא נוטה תמיד לקיצוניות?
החזיר רבי חיים-יוסף:
צאו עמי לחוץ ואראכם: בצידי-דרכים הולכים בני-אדם; באמצע-דרכים הולכים סוסים וחמורים...

 

[יישר כח גדול]

המגיד המפורסם רבי חיים צדק מרומשישקי בא לעיר, דרש ברבים ודיבר דברים קשים כלפי מלווים נשכים. למחר אמרו לו לרבי חיים:
"הגביר" שלנו אין כמותו מלווה נשך, והוא חושד בך, שאליו נתכוונת.
החזיר רבי חיים:
אני איני אלא כבען. כבען עושה כובעים לא לפי הזמנה תחילה, אלא הוא עושה אותם כרצונו ומוציאם לשוק. ובדיעבד, מי שנוטל כובע ומוצא אותו לפי מידתו, הרי לו הוא עשוי מלכתחילה...

 

[יישר כח גדול]

אמרו לו לרבי פנחס מקורץ:
לדעתו של שפינוזה, טבע האדם וטבע הבהמה – טבע אחד להם, ומותר האדם מן הבהמה אין.
נענה רבי פנחס ואמר:
חבל, שלא שאלו את שפינוזה, שמא ראה מימיו בהמות, שהעמידו שפינוזה אחד?...

רבי פנחס היה מתפלל ואומר:
הלוואי ויבוא משיח, ולא יהיה לנו צורך בצדיקים וב"יהודים טובים"...

 

[יישר כח גדול]

רבי לוי-יצחק הברדיצ'בי היה אומר:
אילו כוחי יפה, הייתי מבטל כל הצומות, חוץ מתשעה-באב ויום-כיפור: תשעה-באב מי יכול לאכול, ויום-כיפור מי רוצה לאכול?...

 

[יישר כח גדול]

יום-כיפור עלה רבי לוי-יצחק לבימה וקרא:
אבינו שבשמים, אם דעתך לכתוב ולחתום לנו ולכל ישראל שנה טובה ומתוקה – כתוב וחתום: פיקוח-נפש דוחה הכל. ואם דעתך לכתוב ולחתום לנו, חלילה, שנה של יסורים וגזרות רעות, – מה רשות יש לך לחלל יום-כיפור?...

ערב תשעה-באב נכנס רבי לוי-יצחק אצל עשיר אחד ומצא אותו יושב בסעודה ומפטם כריסו בצלי-עוף שמן. אמר לו רבי לוי-יצחק:
אם אתה אוכלו לזה בערב תשעה-באב, מהיכן תקח לך כפרה בערב יום-כיפור?...

רבי לוי-יצחק היה אומר:
הבריות קובלים שאין להם במה לחיות, ואני תמה, אם יש להם במה למוּת...

אמר לו רבי לוי-יצחק למחותנו רבי שניאור-זלמן בעל "התניא":
כשישראל אומרים "ושמרו" בהתלהבות ודביקות, נעשה "יריד" בשמים, ומה ראיתם אתם בעלי החב"ד למחוק שני כתובים אלו מערבית לשבת?
החזיר לו רבי שניאור-זלמן:
כלום חייבים ישראל להיות בכל "הירידים" שבעולם?...

 

[יישר כח גדול]

רבי נפתלי מרופשיץ היה אומר:
בילדותי, כשהגעתי לתחילת קריאה, לימדני רבי ואמר לי: "נפתלי בני, כל מקום שתראה שני יודי"ם סמוכים זה לזה תקרא – אדֹני".
ראיתי שני יודי"ם קטנים זה על גבי זה (שווא) ומיד קראתי "אדֹני".
אמר לי רבי: "נפתלי בני, טעית. יודים זה ליד זה – אדֹני הם; יודים זה על-גבי זה – שווא הם"...