יין
איתא בגמ' מגילה (ז' ע"ב): אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. בגמ' לא נזכר ביין, וכן בשו"ע (סי' תרצה' סעי' ב') לא הוזכר איך יגיע ל-בסומי. אמנם רש"י שם כתב: לאבסומי, להשתכר ביין. וכן הרמב"ם (בפ"ב מהל' מגילה ה' ט"ו, ועי' בילקוט שנויי נוסחאות מהדורת שבתי פרנקל שיש נוסחא ברמב"ם ללא תיבת "יין".) כתב: ושותה יין עד שישתכר וכו'. (ועי' בנמוקי מהרא"י שכתב: ענין הבסומי פשוט הוא שמיום שחרב בית המקדש אין שמחה אלא ביין כדאיתא בפסחים דף ק"ט ע"א.) וכן מהביאור הלכה (סי' תרצ"ה ד"ה עד דלא ידע) מבוא' להדיא שדוקא ביין. (ועי' בשו"ת משנה הלכות ח"ה סי' פג'.) אמנם בספר שלמי תודה (פורים עמ' שכו'.) כתב בשם הגר"נ קרליץ, דודאי מצוה מן המובחר היא ביין וכנ"ל, אבל מ"מ אין זה מעכב בעיקר המצוה, ומקיים המצוה גם בשאר משקין המשכרים, כמו שמצינו כעין זה גבי נרות חנוכה, דמצוה מן המובחר בשמן זית כיון שהנס נעשה בשמן זית, ומ"מ גם שאר שמנים כשרים, וה"נ יוצא גם בשאר דברים המשכרים אף שהנס היה ביין, ועי"ש עוד. ובאמת ראיתי בספר אורחות רבינו (ח"ג עמ' נו.)שכתב, שמש"כ "לבסומי" בפורים לאו דוקא ביין אלא אפשר גם בשאר משקאות המשכרים אלא צריך לשתות גם קצת יין משום משתה שזה דרכו ביין.
