מדוע אהרן פגש במשה לאחר המילה?

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
אחר שילוחיה (יח ב)

פירש רש״י, כשאמר לו הקדוש ברוך הוא במדין לך שוב מצרימה, ויקח משה את אשתו ואת בניו גו׳ ויצא אהרן לקראתו, ויפגשהו בהר האלהים. אמר לו מי הם הללו, אמר לו זו היא אשתי שנשאתי במדין ואלו בני, אמר לו והיכן אתה מוליכן, אמר לו למצרים. אמר לו על הראשונים אנו מצטערים ואתה בא להוסיף עליהם, אמר לה לכי אל בית אביך, נטלה שני בניה והלכה לה.
ובמושב זקנים כתבו שהטעם שסיבב הקב״ה שלא פגש אהרן את משה רבינו עד לאחר המילה, שאם היה פוגשו מקודם לכן ומחזיר את בניו למצרים קודם המילה, לא היה משה רבינו יכול לעשות הפסח ביציאת ממצרים, שהרי מילת זכריו ועבדיו מעכבת בפסח [ועי׳ תוספתא פסחים פ״ח ה״ז שגם בפסח מצרים מילת זכריו ועבדיו מעכבת].

וקשה הרי ביבמות עא: מבואר שמילת זכריו ועבדיו מעכבת רק כשיכול למולם, ואם אביו ואמו חבושים בבית האסורים אין מילת זכריו ועבדיו מעכבת, אם כן הכא שהיו רחוקים ממנו ואינו יכול למולם, בלאו הכי לא היה מעכב, וצ״ע.​

 

[הצעיר שבחבורה]

וקשה הרי ביבמות עא: מבואר שמילת זכריו ועבדיו מעכבת רק כשיכול למולם, ואם אביו ואמו חבושים בבית האסורים אין מילת זכריו ועבדיו מעכבת, אם כן הכא שהיו רחוקים ממנו ואינו יכול למולם, בלאו הכי לא היה מעכב, וצ״ע.

מנין שמרחק מהני בזה? ובית האסורים שאני שאינו יכול לצאת משם.

 

[געגועים]

ובמושב זקנים כתבו שהטעם שסיבב הקב״ה שלא פגש אהרן את משה רבינו עד לאחר המילה, שאם היה פוגשו מקודם לכן ומחזיר את בניו למצרים קודם המילה, לא היה משה רבינו יכול לעשות הפסח ביציאת ממצרים, שהרי מילת זכריו ועבדיו מעכבת בפסח [ועי׳ תוספתא פסחים פ״ח ה״ז שגם בפסח מצרים מילת זכריו ועבדיו מעכבת].​

מעניין שבמושב זקנים לא הזכיר את הענין של 'מילת זכריו' (אמנם כך צריך להסביר כוונתו) אלא את הפסוק 'וכל ערל לא יאכל בו'