מדוע 'אשה' בגימטריא 'דבש'?! (1 צופה)

[אור זרוע לצדיק]

מצא או מוצא.....

לחץ כדי לכווץ...

דאז זה יכול להיות בבחי' דבש והדביש.

 

[יאיר החושב]

ברמה העקרונית תלוי איזה אישה וכבדברי הגמ' ביבמות דף ס"ה ע"ב מצא או מוצא.....

לחץ כדי לכווץ...

יש באמתחתי ביאור נאה לזה מה הביאור בכך שאשה היא או כמוות או כטוב (שתמיד בתורה טוב זהו הטוב האמיתי) שקיים פה קיצוניות מסוימת וכי אין משהו אפור באמצע אם כי איני יודע אם להאריך ולהביאו

 

[אור זרוע לצדיק]

יש באמתחתי ביאור נאה לזה מה הביאור בכך שאשה היא או כמוות או כטוב (שתמיד בתורה טוב זהו הטוב האמיתי) שקיים פה קיצוניות מסוימת וכי אין משהו אפור באמצע אם כי איני יודע אם להאריך ולהביאו

לחץ כדי לכווץ...

אל תמנע טוב מבעליו!!!

 

[שיל"ת]

יש באמתחתי ביאור נאה לזה מה הביאור בכך שאשה היא או כמוות או כטוב (שתמיד בתורה טוב זהו הטוב האמיתי) שקיים פה קיצוניות מסוימת וכי אין משהו אפור באמצע אם כי איני יודע אם להאריך ולהביאו

לחץ כדי לכווץ...

הבא כמאמר במדור המאמרים [המלצה, תתמצת לרוב בני אנוש אין את הכוחות וסבלנות לעבורר על הרבה טקסט צפוף וודאי לא בשעה כזו...] יש"כ על דבריך המאירים.

 

[יאיר החושב]

הבא כמאמר במדור המאמרים [המלצה, תתמצת לרוב בני אנוש אין את הכוחות וסבלנות לעבורר על הרבה טקסט צפוף וודאי לא בשעה כזו...] יש"כ על דבריך המאירים.

לחץ כדי לכווץ...

הבעיה שהעלתי מאמר כבר היום והוא מחכה לאישור אם כי הואיל ואתינן להכי האם אתם חושבים שהמאמרים שלי ארוכים ועלי לקצרם שהאמת היא שאני יכול לחלק יותר אם כי את חטאי אני מזכיר היום שיש לי קוצר סבלנות מלחכות עד שאוכל להעלות את המאמרים אם כי אני במחשבה שניה חושב שאולי נגרם בכך נזק

 

[יאיר החושב]

הגמ' אומרת ביבמות דף ס"ג ע"ב שבמערבא היו אומרים לחתן "מצא" או "מוצא" דהיינו או "מצא אישה מצא טוב" או "מוצא אני מר ממוות את האשה" ויש פה איזה קיצוניות מסוימת שחיי נישואים זה או טוב (ותמיד בתורה "טוב" זה הטוב המושלם) או הכי גרוע שזה מוות
וכעי"ז מצינו בגמ' בסוטה דף י"ז ע"א שאיש ואישה זכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתן וגם פה אותו רעיון שחיי נישואים זה או הכי טוב שזה שכינה או הכי גרוע שזה אש
ואז יש לשאול למה חיי נישואים חייבים להיות בכזה קיצוניות או הכי טוב או הכי גרוע וכי אין מצב ביניים של אפרוריות שזה לא טוב ולא רע
והנראה לומר ע"פ הגמ' בסנהדרין דף צ"ט ע"ב(שמובאת ברש"י עה"ת סוף פרשת וישלח) שמובא שם סיפור על תמנע שהייתה בת מלכים שחשקה נפשה להידבק בעם היהודי ולכן הלכה לבני אברהם יצחק ויעקב וביקשה מהם להתגייר והם דחו אותה (בצדק או שלא בצדק) והיא מחמת דבקותה בעם ישראל אמרה שלמרות שאני בת מלכים שמן הראוי שאנשא רק לבן מלכים כמותי אעפ"כ מוטב לי להתחתן עם בני אברהם יצחק ויעקב ולא ללכת להתחתן עם משפחת מלכים והגמ' אומרת שהיא הלכה והתחתנה עם אליפז בן עשיו והגמ' מוסיפה שיצא מהנישואים הללו את עמלק "שהיה מייצר לישראל" דהיינו שהיה עושה צרות לישראל
ויש להעיר שנראה שזה שעמלק היה מייצר לישראל והסיפור שקדם לו תלויים זה בזה בעניין של סיבה ומסובב שאחד גרם את השני וצ"ב למה זה קשור אחד לשני
ומבאר המהר"ל וז"ל "ואילו לא באתה להתגייר אי"ז הרחקה אבל מאחר שבאת להתגייר ונדחה זו היא תכלית ההרחקה שלא היה שיתוף כלל ויצא ממנו עמלק והבן זה מאוד"
ורואים במהר"ל יסוד גדול שמחמת שהיה לתמנע חיבור כזה גדול לעם ישראל והקשר הזה לא בא למימוש אז הסתירה והקונפליקט בין הרגשת החיבור לחוסר קיומו בפועל יצר שנאה עמוקה שיצרה את שנאת עמלק לישראל שזהו כח עוצמתי שקיים בתוקפו ובחוזקו עד היום
והנה תמיד בתורה שרוצים לבטאות שיש בין שני דברים קשר חזק ומהותי אומרים שזה קשר כקשר של נישואים וניתן לכך שני דוגמאות
א' הרמב"ם בהלכות תשובה פרק י' ה"ג כותב ששיר השירים הוא משל לדבקות שצריך להיות בין יהודי לקב"ה ושיר השירים כידוע לפי פשוטו מדבר על קשר בין איש לאישתו
ב' המהרש"א בכתובות דף ס"ב ע"ב כותב שהקשר בין עם ישראל לקב"ה הוא כקשר של נישואים ובית המקדש זה הבית המשותף
ואכן מצאנו שהקשר בין איש לאישתו הוא קשר מהותי אמיתי וטהור ונביא לכך שני דוגמאות
א' שמצינו בגמ' בסנהדרין דף כ"ח ע"ב את המושג שאשתו כגופו וזה מושג עם משמעות הלכתית שהרי נפסק ברמב"ם מהלכות עדות פרק י"ג ה"ו שבעל פסול להעיד עדות על אשתו ש"האשה כבעלה"
ב' הגמ' ביבמות דף ס"ג ע"א שכל השרוי ללא אשה אינו נקרא אדם והייינו שהוא מוגדר כאדם חסר לא שלם
והביאור בזה הוא שהגמ' אומרת בעירובין דף י"ח ע"א שאדם הראשון בתחילת בריאתו הוא וחווה היו גוף אחד עם שני פרצופין והפרידו ביניהם ונעשו שני גופים ומאז נגזר על האדם למצוא את החצי השני שלו ובאמת מצינו בגמ' בקידושין דף ב' ע"ב שהחיפוש אחר אשה נקרא אבידה וע"פ הנ"ל זה מבואר היטב שתמיד אבידה זה דבר שהיה אצלי והוא נעלם ממני ואני צריך למוצאו ולהשיבו אליי (וזה גם בעצם לשון הפסוק "מצא אישה" והיינו שמוצאים אישה כמו שמוצאים אבידה)
יוצא מכל האמור שאיש ואישה הם גוף אחד וממילא הקשר ביניהם הוא כאמור קשר אמיתי מהותי וטהור
וממילא זה התרוץ לשאלה ששאלנו שכיון שהקשר בין האיש לאשתו הוא קשר אמיתי מהותי וטהור אז אם הקשר מגיע למימוש והם חיים בשלום אז זה הדבר הכי טוב שיש שמה יותר טוב מחיבור כזה עמוק שיוצא לפועל ומקבל ביטוי מעשי ומאידך גיסא אם האיש והאישה חיים לא בשלום אז זה הדבר הכי גרוע וזה נקרא מוות והביאור ע"פ הנ"ל שתמיד שקיים התנגשות וסתירה בין כך שקיים חיבור מהותי לבין זה שהוא לא מקבל ביטוי מעשי זה יוצר שנאה עמוקה כמו עם תמנע ולכן מוכרח שזה יהיה גרוע כמוות
וזה מוכיח לנו עד כמה הקשר הזה כל כך עוצמתי וקדוש שכאמור שכשזכו שכינה ביניהם
אודה על האמת שחלק מהמאמר שמעתי בעבר ויש בו כמה וכמה הוספות שלי

 

[יאיר החושב]

בעיקרון הכנתי את זה כדרשה לשבע ברכות עד שדוד בעל שכל הבאיר לי שזה לא מתאים........

 

[שיל"ת]

למצוא את החצי השני שלו ובאמת מצינו בגמ' בקידושין דף ב' ע"ב שהחיפוש אחר אשה נקרא אבידה וע"פ הנ"ל זה מבואר היטב שתמיד אבידה זה דבר שהיה אצלי והוא נעלם ממני ואני צריך למוצאו ולהשיבו אליי (וזה גם בעצם לשון הפסוק "מצא אישה" והיינו שמוצאים אישה כמו שמוצאים אבידה)

לחץ כדי לכווץ...

עי' בדברי הגר"א המבאר הדבר שנאמר 'יגעתי ומצאתי - תאמין' דהיינו מדוע זה נקרא מציאה, דכיון שמלמדים כל אדם את כל התורה כולה ושוכח אותה לאחמ"כ כשחוזר ויגע בתורה מוצא את האבוד לו, דהיינו שאבידה ומציאה היינו יחס לדבר השייך לאדם המאבד ומצא את אשר אבד לו, וכפי שהבאת ומבואר גבי אשה.

יש"כ על דבריך השתדלתי בכל זאת לעבור עליהם.

 

[יאיר החושב]

עי' בדברי הגר"א המבאר הדבר שנאמר 'יגעתי ומצאתי - תאמין' דהיינו מדוע זה נקרא מציאה, דכיון שמלמדים כל אדם את כל התורה כולה ושוכח אותה לאחמ"כ כשחוזר ויגע בתורה מוצא את האבוד לו, דהיינו שאבידה ומציאה היינו יחס לדבר השייך לאדם המאבד ומצא את אשר אבד לו, וכפי שהבאת ומבואר גבי אשה.

יש"כ על דבריך השתדלתי בכל זאת לעבור עליהם.

לחץ כדי לכווץ...

מתנצל על האריכות
ועכ"פ יש לי עוד תנא דמסייע מידיעה שהייתה בידי והרב הגאון @אברך מעמיק השיב לי אותה וכך הם הדברים בשם האלשיך וז"ל "עוד נתפרסם מדרש רבותינו ז"ל, גם שלא ראיתיו כתוב, לאמר כי אוריה בהמית דוד את גלית עדיין לא נתגייר, ורצה דוד להפשיט את גלית כל לבושי שריונו להסיר את ראשו, ולא ידע מהיכן יפתח היתר חוט העובר בלולאות המהדק השריון מלמטה למעלה, והיה דוד מיצר על הדבר, אמר לו אוריה אם אגיד לך תתן לי אשה מישראל, אמר לו הן, אז הגיד לו כי ראש החוט היה בכף רגלו קשור שם, אז הפשיטו ויסר את ראשו מעליו, אז אלקי עולם ה' הקפיד על תתו במתנה בת ישראל, ויגזור כי בת זוגו של דוד תנתן לאוריה, היא בת שבע, שנתגייר ויקחה לו לאשה, כי מכרה דוד כמדובר" וצ"ב והרי באותה שעה בת שבע לא הייתה בת זוגו אלא כנ"ל היא הייתה ראויה לו מחמת אשתו כגופו ואבדה ממנו והיה מוטל עליו להחזירה לו ורק נגזר עליו שזה יקרה ביסורים

 

[דורש ציון]

לא מזמן נפטר ראש ישיבה שהיה שמו אליהו ציון, וחיבר ספרים רבים ועל כולם קרא שם ציון ולא שם אליהו, ושאל אותו בחור חריף למה לא קרא אליהו, והשיב אותו ראש ישיבה בהלצה שאליהו זה גימטריא כלב, והבחור השנון בא לאחר זמן וטען שציון זה בדיוק גימטריא כלב בן כלב! (או אם תרצו כלב שלשה פעמים). - הנה דוגמא לפלאי הגימטריאות שהם לפעמים מדהימים ואפילו הכי הם מקריים בדרך כלל. (הרמב"ן בריש ספר הגאולה שלו, וכן האבן עזרא על התורה כתבו שכל דבר אפשר להסב אותו לטוב או לרע על ידי גימטריא.

לחץ כדי לכווץ...

יש איזה זקן קצת מקובל שנוהג לכתוב ציון עם שני יודים (ציוין)
יום אחד בא איליו איזה בחור ואמר לו שהוא רוצה שיעשה לו שינוי השם,
הזקן שאל אותו לאיזה שם?
ענה הבחור לשנות ליוסף
שאל אותו למה
וענה כי אני רוצה שהשם שלי יהיה בגימטריה ציון
שאל אותו הזקן ואיך קוראים לך עכשיו
ענה לו יוסף
שאל אותו הזקן אז מה אתה רוצה שאני אעשה
ענה לו שתשנה לי ליויסף עם שני יודים