- הודעות
- 432
- תודות
- 1,715
- נקודות
- 101
מתוך פסקי הלכה מהרב יהודה אריה הלוי דינר שליט"א ומתוך ביאורים ומוספים על דרשו
האם נשים חייבות בשמיעת פרשת 'זכור'?
בספר החינוך כתב שנשים אינן חייבות במצות זכירת מעשה עמלק, כיון שהזכירה היא כחלק ממצות המלחמה בעמלק והנקמה בו, ונשים אינן מצוות במצוות מתחום זה; ולדבריו נשים פטורות משמיעת פרשת 'זכור', וכך נקטו הבן איש חי והאבני נזר. ולדעת הכף החיים, נשים חייבות בעצם מצות הזכירה, אך פטורות משמיעת פרשת זכור, כיון שהיא מצוה ש'הזמן גרמא'; וכן הורה החזון איש – שהן פטורות משמיעת פרשת זכור.
מאידך, הערוך לנר כתב בשם הג"ר נתן אדלר, רבו של החתם סופר, שנשים חייבות בשמיעת פרשת זכור; והמנחת יצחק כתב שכך דעת רוב הפוסקים ומנהג רוב הקהילות, וכך יש לנהוג; וכן הורה הגר"מ פיינשטיין. וכן הורה גם הגר"ש וואזנר, והוסיף כי הנשים חייבות במצות הזכירה ואינן נזהרות לקיימה, וגם משום כך חייבות בשמיעת 'זכור', כלומר, לאו דוקא מפני חובת הקריאה המסוימת של פרשת זכור, אלא גם בשל מצות הזכירה הכללית שהן חייבות בה.
האם מותר לאשה להתחפש לגבר? והאם מותר להתחפש לכומר?
מעיקר הדין מותר לאשה להתחפש בפורים לגבר וכן להיפך, ואין בכך איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", משום שאין עושים זאת אלא לשם שמחה בעלמא; אולם האחרונים הזהירו שלא לעשות כן. ולדעת הגרי"י קניבסקי, יש להקל בכך לילדים שלא הגיעו לגיל 'חינוך', וכן דעת הגרי"ש אלישיב; אך החזון איש הורה שלא להלביש תחפושת כזו אף לתינוק.
ולבישת מלבושי גויים כתחפושת, כגון תחפושות של המן ואחשורוש, דעת הגר"ח קניבסקי שאין בה איסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אך אין ראוי לעשות כן. ברם, תחפושת מענייני עבודה זרה, כבגדי כומר וכדומה – דעת הגרי"ש אלישיב שאסורה מן הדין, משום "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".
מאיזה גיל חייבים הילדים בשמיעת המגילה?
כבכל המצוות, גם מצות קריאת המגילה יש בה חובת 'חינוך' לילדים; לדעת הגרי"ש אלישיב, חובת החינוך אינה מגיל חינוך הכללי – חמש עד שבע – אלא מהגיל בו מסוגל הילד להתרכז בהקשבה לקריאת המגילה מתחילתה ועד סופה, ואם אינו מסוגל להקשיב לקריאה איטית אך מסוגל להקשיב לקריאה מהירה, יתכן שאביו חייב לקוראה לפניו במהירות. ולדעת הגר"נ קרליץ, חובת החינוך היא מהגיל בו יודע הילד לקרוא בעצמו את כל המגילה, אף אם אינו מסוגל להתרכז בשמיעתה מפי אחר.
מאידך, לדעת הגר"ח קניבסקי, קיימת חובת חינוך גם לחלק ממצוה – וכגון חובת החינוך לצום מספר שעות ביום הכיפורים – ומטרתהּ שהילד יתוודע למצוות ויכירן, ולכן, אף ילד שאינו מסוגל להקשיב לכל המגילה, עליו לשמוע לפחות את חלקה.
ברכת "שהחיינו" על מגילה
אולם עי' משנ"ב (ס' ח' ס"ק י"ד), בשם פמ"ג שאם כמה קנו טליתות ביחד, צריך כל אחד לברך ברכת "שהחיינו" בעצמו, ולא שייך שאחד יוציא את חברו, משום שלכל אחד יש שמחה עצמית, עי' שם. וא"כ גם בזה לא יכול להוציאו, ולכן העצה היא שיצא בשתי הברכות הראשונות מהבעל קורא וברכת "שהחיינו" יברך בעצמו ויכוון גם על המגילה שלו.
השמטת אות בקריאת מגילה
ויש סוברים שאפילו אות אחת מעכבת במגילה, ויש לחזור ולקרוא משם (הגר"ח קניבסקי שליט"א).
קריאת המגילה לנשים
לדעת הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר והגר"ח קניבסקי, ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים באמצעות צ'ק 'מזומן' – דהיינו שנושא תאריך של יום הפורים או קודם לכן – אם ניתן לקבל כסף תמורתו מ'גמ"ח' או משכנים וחברים, ולחילופין, לרכוש באמצעותו בחנות ביום הפורים; אולם לדעת הגר"נ קרליץ אין יוצאים בכך ידי חובה אלא כשניתן לפדותו בבנק ביום הפורים.
ובנתינת צ'ק דחוי לגבאי צדקה, כשהגבאי נותן לאביונים את תמורתו בכסף מזומן – לדעת הגר"נ קרליץ צריך הגבאי לזַכות את הכסף לבעל הצ'ק טרם נתינתו לאביונים, אולם לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי אין צורך בכך.
ריבוי עניים או ריבוי מתנה
האם יוצאים ידי חובה במשלוח מנות כשהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים?
אדם השולח 'משלוח מנות' ובו מאכלים שהמקבל נמנע לאוכלם מטעמי בריאות – לדעת הגרש"ז אויערבך יוצא ידי חובתו, וכן דעת הגרי"ש אלישיב, אך הוסיף כי לכתחילה אין לנהוג כך; ולדעת הגר"ח קניבסקי אינו יוצא ידי חובתו. וכך דעותיהם של הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי גם במקרה שהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים שבמשלוח מטעמי כשרות. ובמקרה הפוך, שהמאכל אסור באכילה, אך מותר למקבל מסיבה בריאותית וכדומה – כתב הג"ר שלמה קלוגר שהשולח אינו יוצא ידי חובתו.
משלוח מנות בתוך אגרטל
משלוח מנות למלוה
כידוע, מצוה לשתות יין בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ולפחות לשתות יותר מהרגיל. לדעת הגרצ"פ פראנק אין לקיים מצוה זו אלא ביין, משום שנס הפורים נעשה באמצעות היין במשתה אסתר; ולדעת הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ, אם כי עדיף לקיים את המצוה ביין, ניתן לקיימהּ גם במשקאות חריפים, כגון 'וודקה' ו'ויסקי'.
וגם לדעת הגרי"י קניבסקי ניתן לקיים מצוה זו במשקאות חריפים, אולם יש לשתות גם מעט יין, כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה ושמחה". ולעומת זאת, שתיית מיץ ענבים – דעת הגר"ש וואזנר שאין בה מצוה כלל, משום שאינו משמח כיין שנאמר עליו: "ויין ישמַּח לבב אנוש".
חייב לבסומי
ביוש אנשים בפורים
מעריב באמצע סעודת פורים
מעיקר הדין מותר לאשה להתחפש בפורים לגבר וכן להיפך, ואין בכך איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", משום שאין עושים זאת אלא לשם שמחה בעלמא; אולם האחרונים הזהירו שלא לעשות כן. ולדעת הגרי"י קניבסקי, יש להקל בכך לילדים שלא הגיעו לגיל 'חינוך', וכן דעת הגרי"ש אלישיב; אך החזון איש הורה שלא להלביש תחפושת כזו אף לתינוק.
ולבישת מלבושי גויים כתחפושת, כגון תחפושות של המן ואחשורוש, דעת הגר"ח קניבסקי שאין בה איסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אך אין ראוי לעשות כן. ברם, תחפושת מענייני עבודה זרה, כבגדי כומר וכדומה – דעת הגרי"ש אלישיב שאסורה מן הדין, משום "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".
האם נשים חייבות בשמיעת פרשת 'זכור'?
בספר החינוך כתב שנשים אינן חייבות במצות זכירת מעשה עמלק, כיון שהזכירה היא כחלק ממצות המלחמה בעמלק והנקמה בו, ונשים אינן מצוות במצוות מתחום זה; ולדבריו נשים פטורות משמיעת פרשת 'זכור', וכך נקטו הבן איש חי והאבני נזר. ולדעת הכף החיים, נשים חייבות בעצם מצות הזכירה, אך פטורות משמיעת פרשת זכור, כיון שהיא מצוה ש'הזמן גרמא'; וכן הורה החזון איש – שהן פטורות משמיעת פרשת זכור.
מאידך, הערוך לנר כתב בשם הג"ר נתן אדלר, רבו של החתם סופר, שנשים חייבות בשמיעת פרשת זכור; והמנחת יצחק כתב שכך דעת רוב הפוסקים ומנהג רוב הקהילות, וכך יש לנהוג; וכן הורה הגר"מ פיינשטיין. וכן הורה גם הגר"ש וואזנר, והוסיף כי הנשים חייבות במצות הזכירה ואינן נזהרות לקיימה, וגם משום כך חייבות בשמיעת 'זכור', כלומר, לאו דוקא מפני חובת הקריאה המסוימת של פרשת זכור, אלא גם בשל מצות הזכירה הכללית שהן חייבות בה.
האם מותר לאשה להתחפש לגבר? והאם מותר להתחפש לכומר?
מעיקר הדין מותר לאשה להתחפש בפורים לגבר וכן להיפך, ואין בכך איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", משום שאין עושים זאת אלא לשם שמחה בעלמא; אולם האחרונים הזהירו שלא לעשות כן. ולדעת הגרי"י קניבסקי, יש להקל בכך לילדים שלא הגיעו לגיל 'חינוך', וכן דעת הגרי"ש אלישיב; אך החזון איש הורה שלא להלביש תחפושת כזו אף לתינוק.
ולבישת מלבושי גויים כתחפושת, כגון תחפושות של המן ואחשורוש, דעת הגר"ח קניבסקי שאין בה איסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אך אין ראוי לעשות כן. ברם, תחפושת מענייני עבודה זרה, כבגדי כומר וכדומה – דעת הגרי"ש אלישיב שאסורה מן הדין, משום "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".
מאיזה גיל חייבים הילדים בשמיעת המגילה?
כבכל המצוות, גם מצות קריאת המגילה יש בה חובת 'חינוך' לילדים; לדעת הגרי"ש אלישיב, חובת החינוך אינה מגיל חינוך הכללי – חמש עד שבע – אלא מהגיל בו מסוגל הילד להתרכז בהקשבה לקריאת המגילה מתחילתה ועד סופה, ואם אינו מסוגל להקשיב לקריאה איטית אך מסוגל להקשיב לקריאה מהירה, יתכן שאביו חייב לקוראה לפניו במהירות. ולדעת הגר"נ קרליץ, חובת החינוך היא מהגיל בו יודע הילד לקרוא בעצמו את כל המגילה, אף אם אינו מסוגל להתרכז בשמיעתה מפי אחר.
מאידך, לדעת הגר"ח קניבסקי, קיימת חובת חינוך גם לחלק ממצוה – וכגון חובת החינוך לצום מספר שעות ביום הכיפורים – ומטרתהּ שהילד יתוודע למצוות ויכירן, ולכן, אף ילד שאינו מסוגל להקשיב לכל המגילה, עליו לשמוע לפחות את חלקה.
ברכת "שהחיינו" על מגילה
- שאלה: קנה מגילה חדשה – האם יכול לכוון גם על המגילה שלו כששומע מהבעל קורא את ברכת "שהחיינו" על המגילה?
אולם עי' משנ"ב (ס' ח' ס"ק י"ד), בשם פמ"ג שאם כמה קנו טליתות ביחד, צריך כל אחד לברך ברכת "שהחיינו" בעצמו, ולא שייך שאחד יוציא את חברו, משום שלכל אחד יש שמחה עצמית, עי' שם. וא"כ גם בזה לא יכול להוציאו, ולכן העצה היא שיצא בשתי הברכות הראשונות מהבעל קורא וברכת "שהחיינו" יברך בעצמו ויכוון גם על המגילה שלו.
השמטת אות בקריאת מגילה
- שאלה: מעשה באחת הישיבות הגדולות שהבעל קורא קרא "בימים ההם מרדכי יושב", במקום "ומרדכי" יושב, ללא ו' החיבור (ושמעו אח"כ בטייפ שאכן לא אמר) – האם זה מעכב?
ויש סוברים שאפילו אות אחת מעכבת במגילה, ויש לחזור ולקרוא משם (הגר"ח קניבסקי שליט"א).
קריאת המגילה לנשים
- אנשים יכולים להוציא נשים בקריאת מגילה, אבל נשים אינן יכולות להוציא את האנשים, משום שחיובן הוא רק לשמוע מגילה ולא לקרוא את המגילה, כשנשים קוראות לעצמן, מברכות "לשמוע מגילה", או לשמוע מקרא מגילה (רמ"א סי' תרפ"ט ומשנ"ב סי' תרצ"ב סקי"א. ועי' משנ"ב סי' תרפ"ט סק"ח).
- אחר קריאת המגילה לנשים, אפילו אם יש שם עשרה, אין מברכים ברכת "הרב את ריבנו" (עי' רמ"א תרצ"ב, א', ומשנ"ב ס"ק ח', כן הורו הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א).
לדעת הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר והגר"ח קניבסקי, ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים באמצעות צ'ק 'מזומן' – דהיינו שנושא תאריך של יום הפורים או קודם לכן – אם ניתן לקבל כסף תמורתו מ'גמ"ח' או משכנים וחברים, ולחילופין, לרכוש באמצעותו בחנות ביום הפורים; אולם לדעת הגר"נ קרליץ אין יוצאים בכך ידי חובה אלא כשניתן לפדותו בבנק ביום הפורים.
ובנתינת צ'ק דחוי לגבאי צדקה, כשהגבאי נותן לאביונים את תמורתו בכסף מזומן – לדעת הגר"נ קרליץ צריך הגבאי לזַכות את הכסף לבעל הצ'ק טרם נתינתו לאביונים, אולם לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי אין צורך בכך.
ריבוי עניים או ריבוי מתנה
- שאלה: מי שיש לו חמישים שקלים, האם עדיף שיתן לחמישה עניים עשרה שקלים, או לתת לעשרה עניים חמישה שקלים?
האם יוצאים ידי חובה במשלוח מנות כשהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים?
אדם השולח 'משלוח מנות' ובו מאכלים שהמקבל נמנע לאוכלם מטעמי בריאות – לדעת הגרש"ז אויערבך יוצא ידי חובתו, וכן דעת הגרי"ש אלישיב, אך הוסיף כי לכתחילה אין לנהוג כך; ולדעת הגר"ח קניבסקי אינו יוצא ידי חובתו. וכך דעותיהם של הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי גם במקרה שהמקבל נמנע מלאכול את המאכלים שבמשלוח מטעמי כשרות. ובמקרה הפוך, שהמאכל אסור באכילה, אך מותר למקבל מסיבה בריאותית וכדומה – כתב הג"ר שלמה קלוגר שהשולח אינו יוצא ידי חובתו.
משלוח מנות בתוך אגרטל
- שאלה: שולח עוגיות בתוך אגרטל עבור משלוח מנות, האם צריך טבילה?
משלוח מנות למלוה
- אין ליתן משלוח מנות למי שהלווה לו כסף (אם לא היה בין כך שולח אליו בלי ההלואה), משום חשש רבית (הגר"ח קניבסקי שליט"א).
כידוע, מצוה לשתות יין בפורים "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ולפחות לשתות יותר מהרגיל. לדעת הגרצ"פ פראנק אין לקיים מצוה זו אלא ביין, משום שנס הפורים נעשה באמצעות היין במשתה אסתר; ולדעת הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ, אם כי עדיף לקיים את המצוה ביין, ניתן לקיימהּ גם במשקאות חריפים, כגון 'וודקה' ו'ויסקי'.
וגם לדעת הגרי"י קניבסקי ניתן לקיים מצוה זו במשקאות חריפים, אולם יש לשתות גם מעט יין, כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה ושמחה". ולעומת זאת, שתיית מיץ ענבים – דעת הגר"ש וואזנר שאין בה מצוה כלל, משום שאינו משמח כיין שנאמר עליו: "ויין ישמַּח לבב אנוש".
חייב לבסומי
- שאלה: מבואר ברמב"ם דהדין "חייב איניש לבסומי וכו' ", היינו בתוך הסעודה. וקשה אם נעשה שיכור, איך יברך ברכת המזון או שאר ברכות אחרונות?
ביוש אנשים בפורים
- אין שום היתר לבייש חברו, וכ"ש רבותיו או שאר ת"ח בפורים. ויש איסור גמור משום "מלבין פני חברו ברבים", ומותר רק באופן שברור שאף אחד לא יפגע מזה (הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א).
- שאלה: השתכר ואיבד כסף שאסף לבני ישיבה, האם חייב לשלם?
מעריב באמצע סעודת פורים
- אם נמשכה סעודת פורים בלילה והתפללו מעריב באמצע הסעודה, י"א שלא יאמרו "על הנסים" בברכת המזון, וי"א שבכל גווני אומרים, וע"כ מהנכון לברך ברכת המזון קודם תפילת ערבית (משנ"ב ס' תרצ"ה ס"ק ט"ז)
מעיקר הדין מותר לאשה להתחפש בפורים לגבר וכן להיפך, ואין בכך איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", משום שאין עושים זאת אלא לשם שמחה בעלמא; אולם האחרונים הזהירו שלא לעשות כן. ולדעת הגרי"י קניבסקי, יש להקל בכך לילדים שלא הגיעו לגיל 'חינוך', וכן דעת הגרי"ש אלישיב; אך החזון איש הורה שלא להלביש תחפושת כזו אף לתינוק.
ולבישת מלבושי גויים כתחפושת, כגון תחפושות של המן ואחשורוש, דעת הגר"ח קניבסקי שאין בה איסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אך אין ראוי לעשות כן. ברם, תחפושת מענייני עבודה זרה, כבגדי כומר וכדומה – דעת הגרי"ש אלישיב שאסורה מן הדין, משום "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".