מה המקור? מהרש"א ד' כיתות לא מקבלות פני שכינה הכוונה על ר"ה

[הערב נא]

איפה זה

 

[חידודא]

יש בספר 'אדרת אליהו' (לבן איש חי), בפרשת נצבים בהתחלה:
כת שקרנים לא מקבלים פני שכינה, ביום ראש השנה, ורמז לזה 'אתם' נצבים, אותיות אמת.
ו"היום", זה ראש השנה...

 

[מראה מקום]

מהרש"א סוטה מב.
ארבע כתות אין מקבלים פני שכינה כו' כת לצים שנאמר משך ידו את לוצצים. ופי' הכתוב תחלתו יום מלכינו שהוא ר"ה ויוה"כ או לעתיד ביום הדין שאז הקב"ה מלכו של עולם החלו שרים לבקש רחמים מלפניו יתברך ומלך העולם משך ידו מן הלצים שלא להכניסם כלל במחיצתן אפילו במקום הדין. ואמר כת שקרים שנאמר דובר שקרים לא גו'. לפי שהמשקר יחשוב שאין מי שיכחישו וע"כ אמר לנגד עיני המשוטטות בכל הארץ. ואומר כת חנפים כי לא לפניו חנף יבא. כי כן דרך החנפים בתחלת ביאתם מחניפים להאמין על דבריהם שלבסוף. ואמר מספרי לה"ר דכתיב כי גו' לא יגורך רע כו'. דהיינו לה"ר שהוא בעצמו רע שאין לו הנאה בדבר כמ"ש אם ישוך הנחש גו' ומה יתרון לבעל הלשון. והענין מבואר שאלו הד' כתות כולל כל החטאים שע"י הדבור מביאין למדה הגרועה שהוא לה"ר שהנגעים באים עליהם כדאמרי' בערכין וכשם שבעוה"ז אמר הכתוב חוץ למחנה מושבו כך בעוה"ב חוץ למחנה שכינה מושבם של בעלי מדות הרעות האלו ובזה ניחא דלא חשיב הכא בכתות הללו גם כת בעלי גאוה דאמרי' בהו נמי בפ"ק אתו לא אוכל אין אני והוא יכולין לדור בעולם לפי שאין כת בעלי הגאוה מכלל ארבע כתות שזכר שבאים ע"י דבור רע ומיהו לאיכא דמתני בפ"ק אמספרי לה"ר שנאמר מלשני בסתר רעהו אותי אצמית הו"ל לאתויי נמי הכא ההוא קרא אכת מספרי לה"ר ולא הוה איצטריך ליה לאתויי מקרא דלא יגורך רע ואפשר לחלק דאין המקבלי פני שכינה כו' דהכא ואין אני והוא יכולין לדור בעולם שני ענינים הם וק"ל: