- הודעות
- 2,195
- תודות
- 10,178
- נקודות
- 535
כתוב בחשוקי חמד (נדרים ל"ט ע"ב) שאלה בימי הלחימה בעזה, כשאזעקות רבות נשמעו מידי יום בארץ הקודש, נשאלה השאלה דלהלן:
לפני שלושה שבועות, האזעקה נשמעה לראשונה במקומנו, וילדיי נתקפו בבהלה ופחד, ופניהם לבשו ארשת חרדה. רעייתי התקשרה למטפל רגשי מומחה, כדי לשאול בעצתו, היאך ניתן לטפל בטראומת הילדים, וכיצד לגרום להם שלא להיבהל מקולן המבעית של האזעקות.
השיב היועץ: תהפכו את הרגעים הללו לחוויה. כדאי להכין מיני מתיקה, וכל פעם שתשמע האזעקה, תחלקו אותם לילדים בעת השהות במרחב המוגן.
עשינו כדבריו, ואכן העצה הועילה. בבניין רב - הקומות ישנם הרבה ילדים נוספים, וכשראיתי שגם הם מבוהלים, חילקתי גם להם קרטיבים וחפיסות מתיקה.
תשובה - כל עצתה של אותו 'מומחה' אינה אלא עצת גויים, להפוך עת צרה וזעקה ל'חוויה'.
עצה יהודית היא, להרגיע את הילדים על ידי מזמורי תהילים שיאמרו במקהלה, [וכידוע בעת צרה מחויב אדם מדאורייתא להתפלל להשי"ת שיושיעו מהצרה]. ועל מנת להשרות אווירת רוגע וחיזוק, ניתן לשיר עם הילדים שירים המחזקים בביטחון ואמונה, כגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', 'בצאת ישראל ממצרים', וכדומה.
ובמקום שיטת החינוך הזרה של חלוקת ממתקים, יש להחדיר לילדים [באופן מרגיע ומשמח], שהאזעקות נועדו לפשוט את העקמומיות שבליבנו, שכן 'האלוקים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג, יעויין ברכות דף נט ע"א), ולשנן באוזנם את דברי הרמב"ם (ריש הל' תעניות): "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם".
כמו כן, יש לזכור ברגעים אלו את דברי רבינו יונה (שערי תשובה שער ג סימן לב): 'כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם' (דברים כ א), הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כעניין שנאמר (תהלים פה) 'אך קרוב ליראיו ישעו'.
לאחר אמירת התהילים ושירי האמונה, כאשר הטיל יורט או נפל בשטח פתוח, יאמרו כולם 'מזמור לתודה' (תהילים ק), ולאחר מכן יחלקו לילדים קרטיבים מתוקים, ותהיה זו 'סעודת מצוה', [שכן קיימת מצוה מן התורה להודות ולשבח להשי"ת לאחר נס שהתרחש, יעויין בשאילתות (פרשת וישלח שאילתא כו)].
לפני שלושה שבועות, האזעקה נשמעה לראשונה במקומנו, וילדיי נתקפו בבהלה ופחד, ופניהם לבשו ארשת חרדה. רעייתי התקשרה למטפל רגשי מומחה, כדי לשאול בעצתו, היאך ניתן לטפל בטראומת הילדים, וכיצד לגרום להם שלא להיבהל מקולן המבעית של האזעקות.
השיב היועץ: תהפכו את הרגעים הללו לחוויה. כדאי להכין מיני מתיקה, וכל פעם שתשמע האזעקה, תחלקו אותם לילדים בעת השהות במרחב המוגן.
עשינו כדבריו, ואכן העצה הועילה. בבניין רב - הקומות ישנם הרבה ילדים נוספים, וכשראיתי שגם הם מבוהלים, חילקתי גם להם קרטיבים וחפיסות מתיקה.
תשובה - כל עצתה של אותו 'מומחה' אינה אלא עצת גויים, להפוך עת צרה וזעקה ל'חוויה'.
עצה יהודית היא, להרגיע את הילדים על ידי מזמורי תהילים שיאמרו במקהלה, [וכידוע בעת צרה מחויב אדם מדאורייתא להתפלל להשי"ת שיושיעו מהצרה]. ועל מנת להשרות אווירת רוגע וחיזוק, ניתן לשיר עם הילדים שירים המחזקים בביטחון ואמונה, כגון 'אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח', 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', 'בצאת ישראל ממצרים', וכדומה.
ובמקום שיטת החינוך הזרה של חלוקת ממתקים, יש להחדיר לילדים [באופן מרגיע ומשמח], שהאזעקות נועדו לפשוט את העקמומיות שבליבנו, שכן 'האלוקים עשה שיראו מלפניו' (קהלת ג, יעויין ברכות דף נט ע"א), ולשנן באוזנם את דברי הרמב"ם (ריש הל' תעניות): "מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור. ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם".
כמו כן, יש לזכור ברגעים אלו את דברי רבינו יונה (שערי תשובה שער ג סימן לב): 'כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם' (דברים כ א), הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה, תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כעניין שנאמר (תהלים פה) 'אך קרוב ליראיו ישעו'.
לאחר אמירת התהילים ושירי האמונה, כאשר הטיל יורט או נפל בשטח פתוח, יאמרו כולם 'מזמור לתודה' (תהילים ק), ולאחר מכן יחלקו לילדים קרטיבים מתוקים, ותהיה זו 'סעודת מצוה', [שכן קיימת מצוה מן התורה להודות ולשבח להשי"ת לאחר נס שהתרחש, יעויין בשאילתות (פרשת וישלח שאילתא כו)].
נערך לאחרונה: