הוקשה לי מה בין אותם דברים שחוששים להם משום מראית העין לבין אותם שחוששים בהם לחשד.
עוד הוקשה לי מדוע לא מצאנו כמעט טעם חשד בעוד דיני תורה ודרבנן והרי בכל דבר אפשר לחשוד בו שלא קיים המצוה.
וכן מה משותף בין אותם מעט דברים שכן מצאנו בהם ענין זה ואלו הם:
נרות חנוכה וז"ל השו"ע סי' תרע"ח סע' ח' "חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד. ואם שתי הפתחים ברוח אחד (והם בבית אחד) (כל בו), די לו באחד מה".
להיכנס לחורבה וז"ל הגמ' בברכות דף ג' "ת"ר מפני שלשה דברים אין נכנסים לחורבה מפני החשד ומפני המפולת ומפני המזיקין מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת בחדתי ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי. מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין בתרי וכשרי. מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת בחורבה חדתי ובתרי וכשרי אי בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן חיישינן ואי בעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא" וכן פסק בשו"ע סי' צ' סע' ו'.
גבי גבאי צדקה כתב השו"ע יו"ד סי' רנ"ז סע' א' "גבאי צדקה אינם רשאים לפרוש זה מזה בשוק אלא כדי (שיראו זה את זה (טור) כגון) שיהא זה פורש לשער וזה פורש לחנות וגובים מצא הגבאי מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לביתו יטלם היה הגבאי נושה בחברו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לביתו יטלם ולא ימנה מעות הקופה שנים שנים אלא אחד אחד מפני החשד שנא' והייתם נקיים מה' ומישראל (לשון רמב"ם פ"ט מהלכות מ"ע)".
יש"כ.
עוד הוקשה לי מדוע לא מצאנו כמעט טעם חשד בעוד דיני תורה ודרבנן והרי בכל דבר אפשר לחשוד בו שלא קיים המצוה.
וכן מה משותף בין אותם מעט דברים שכן מצאנו בהם ענין זה ואלו הם:
נרות חנוכה וז"ל השו"ע סי' תרע"ח סע' ח' "חצר שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן מפני החשד. ואם שתי הפתחים ברוח אחד (והם בבית אחד) (כל בו), די לו באחד מה".
להיכנס לחורבה וז"ל הגמ' בברכות דף ג' "ת"ר מפני שלשה דברים אין נכנסים לחורבה מפני החשד ומפני המפולת ומפני המזיקין מפני חשד ותיפוק ליה משום מפולת בחדתי ותיפוק ליה משום מזיקין בתרי אי בתרי חשד נמי ליכא בתרי ופריצי. מפני המפולת ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין בתרי וכשרי. מפני המזיקין ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת בחורבה חדתי ובתרי וכשרי אי בתרי מזיקין נמי ליכא במקומן חיישינן ואי בעית אימא לעולם בחד ובחורבה חדתי דקאי בדברא דהתם משום חשד ליכא דהא אשה בדברא לא שכיחא ומשום מזיקין איכא" וכן פסק בשו"ע סי' צ' סע' ו'.
גבי גבאי צדקה כתב השו"ע יו"ד סי' רנ"ז סע' א' "גבאי צדקה אינם רשאים לפרוש זה מזה בשוק אלא כדי (שיראו זה את זה (טור) כגון) שיהא זה פורש לשער וזה פורש לחנות וגובים מצא הגבאי מעות בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לביתו יטלם היה הגבאי נושה בחברו מנה ופרעו בשוק לא יתנם לתוך כיסו אלא לתוך ארנקי של צדקה וכשיגיע לביתו יטלם ולא ימנה מעות הקופה שנים שנים אלא אחד אחד מפני החשד שנא' והייתם נקיים מה' ומישראל (לשון רמב"ם פ"ט מהלכות מ"ע)".
יש"כ.