מה כל כך מפחיד במוות?

[הספר התורני]

מצינו במקורות, כבר מימי התנ"ך
שאם אמרו למישהו שהוא ימות, זה היה נחשב למשהו נוראי, סוף הדרך
וגם היום, הרבה אנשים מתייחסים למוות כמשהו נוראי
ואני הקטן שואל, למה?
מה כל כך מפחיד בזה?

אני לא שואל על יום הדין הגדול והנורא, אלא על עצם סיום החיים
האיום של 'דע כי מות תמות', מה עניינו?

 

[מעיינות]

אם הבנתי את כוונתך, שאלתך היא גם על מינים ואפיקורסים או גויים שאינם מאמינים כלל בלפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון,
אז יתכן לומר שהפחד הגדול הוא לא מהמצב שלאחר המוות, אלא שהם שחוששים מהצב של המוות עצמו - דהיינו תהליך המוות, שזה נראה להם כדבר מכאיב, שהרי אם כשנותנים לאדם מכה כואב לו, כ"ש שנותנים לו מכה של מוות שוודאי שזה מכאיב, כך נ"ל.

 

[מתחילים מחדש]

נראה ברור, כי הקב"ה הטביע באדם, שמאוד מאוד רוצה לחיות. כי החיים זה ה"עצם" שלו. וממילא הוא מאוד לא רוצה למות.
ואכן אין לזה שום קשר ליום הדין.

 

[שר האוצר]

מצינו במקורות, כבר מימי התנ"ך
שאם אמרו למישהו שהוא ימות, זה היה נחשב למשהו נוראי, סוף הדרך
וגם היום, הרבה אנשים מתייחסים למוות כמשהו נוראי
ואני הקטן שואל, למה?
מה כל כך מפחיד בזה?

אני לא שואל על יום הדין הגדול והנורא, אלא על עצם סיום החיים
האיום של 'דע כי מות תמות', מה עניינו?

שמעתי מהגאון רבי שמחה כהן זצ"ל
שהסיבה שאדם לא רוצה למות
זה נובע מהפחד מהבלתי נודע

 

[יודע רזי תורה]

מצינו (בבבא קמאדף קי"ז) ברב כהנא שרבי יוחנן הרג טותו והחזיר אותו לתחייה בחזרה אז לא רצה לחזור לעולם כי יצתרך למות עוד פעם ואמר שהספיק לו מה שסבל מזה שהוא ראה את מלאך המוות עד שהבטיח לו רבי יוחנן שלא יסבול עוד הפעם ואז הסכים לחזור
רואים מכאן עד כמב עצם המפגש עם מלאך המוות מפחיד
ומה נענה אנחנו שאנחנו לא מגיעים לקרסוליים של ר' כהנא

 

[אם היו]

ואמר שהספיק לו מה שסבל מזה שהוא ראה את מלאך המוות

איפה זה כתוב?

 

[יודע רזי תורה]

איפה זה כתוב?

עיין שם ברש"י ד"ה
ואי לא הואיל וחליף שעתא

 

[אם היו]

להלן הרש"י, איפה מוזכר כאן מלאך המוות?
ואי לא הואיל וחליף שעתא - ואתרחיש ניסא חליף ולא אלך עוד עמך שמא תכעוס עלי ואמות עוד פעם אחרת אלא אלך לביתי חי ולא אעמוד עוד אצלך פן אמות פעם אחרת ואית דמפרש הואיל וחליף שעתא וקבלתי צער מיתה לא אקבל עוד פעם אחרת לילך מכאן ובפסחים (דף מט.) מוכח שהלך לביתו דאמר רב כהנא אי לאו דנסיבנא כהנתא לאו אנא גלאי אמרי ליה והא למקום תורה גלית א"ל לאו אנא גלאי כדגלו שאר אינשי שהרי לא בעבור מקום תורה גליתי אלא מאימת מלכות ברחתי אלמא בתר הכי חי הוה ועוד אמרי' בברכות ירושלמי דפגע ביה ההוא גברא אמר ליה מאי עביד בשמיא כלומר שליעג עליו שהיה מת וחיה א"ל גזר דיניה דההוא גברא מחתם ומת ההוא גברא פגע ביה אחרינא אמר ליה הכי נמי ומית אתי לקמיה דר' יוחנן אמר ליה בר איניש דאמיה מבסרא ליה ואנתתיה דאבוה מיקרא כו':

 

[עורך תורני]

הפחד מהמוות הוא הפחד מ'לא להיות'.
כשהאדם מכיר בזה שיתכן ויום יבוא והוא איננו - הוא פוחד מעצם ההיתכנות שדבר כזה יקרה...
הוא ינסה לדחוק הכרה זו ובלבד לא להפנימה ולהבין שהוא אינו נצחי אלא 'בן תמותה' ו'בר חלוף'

 

[יודע רזי תורה]

ואית דמפרש הואיל וחליף שעתא וקבלתי צער מיתה לא אקבל עוד פעם אחרת לילך מכאן

כאן

 

[אם היו]

כאן

צער מיתה כתוב, ועל זה שאלת פותח האשכול, איפה ראית שהסבל הוא מראיית מלאך המוות?

 

[יודע רזי תורה]

צודק זה לא ברשי אני זוכר שראיתי את זה כשלמדתי את הסוגיה אני יבדוק

 

[הספר התורני]

בנתיים יש כאן מנעד דעות

האם החשש הוא מפני המיתה עצמה, שכנראה היא צער גדול
או מפני מה יהיה לאחר המיתה

 

[מתחילים מחדש]

בנתיים יש כאן מנעד דעות

האם החשש הוא מפני המיתה עצמה, שכנראה היא צער גדול
או מפני מה יהיה לאחר המיתה

כתבתי לעיל אופציה שלישית: "פחד מהעדר החיים". לא מאופן המיתה, ולא ממה שיתרחש אחריו. רק פחד מלחדול מהחיים.

 

[מתחילים מחדש]

כתבתי לעיל אופציה שלישית: "פחד מהעדר החיים". לא מאופן המיתה, ולא ממה שיתרחש אחריו. רק פחד מלחדול מהחיים.

כמובן שאצל יראי ה' - מארי דחושבנא, ישנן פחד ממה שיתרחש לאחר המיתה.

 

[מתחילים מחדש]

כמובן שאצל יראי ה' - מארי דחושבנא, ישנן פחד ממה שיתרחש לאחר המיתה.

וגם בזה ישנן חילוקי מדריגות.
יש הפוחדים מהעונש, יש הפוחדים שלא השלימו עדיין יעדם בעולם. ויש הפוחדים מעצם המפגש עם השי"ת - עוברים לפניו כבני מרון.

 

[קול מגיד]

כפיטורי בפי ושט
בפשטות זה הפרידה של הנשמה מהגוף שזה משהו מאוד קשה ומורכב
ואתה רואה שבדרך הטבע אדם מבוגר הגוף נחלש והיצר והתאוות נחלשים וזה בעצם הכנה לפרידה, וכנראה שעדיין זה קשה ומורכב.
ולכאו' מי שמת באופן פתאומי עובר את זה בצורה חזקה יותר כיון שבבת אחת חייו נגדעים והפרידה היא יותר קשה.

 

[האומנם]

הפחד הוא לא מהמוות
הפחד הוא מניצול החיים עד המוות -כי במוות כבר אי אפשר לעשות כלום
רק מי שמילא כל ימיו ושעותיו במורה ומעשים טובים לא מפחד שזה נגמר
אבל אנן ...

 

[הייליג]

איבוד הצ'אנס לשינוי...

 

[געגועים]

מצינו (בבבא קמא דף קי"ז) ברב כהנא שרבי יוחנן הרג אותו והחזיר אותו לתחייה בחזרה אז לא רצה לחזור לעולם כי יצטרך למות עוד פעם ואמר שהספיק לו מה שסבל מזה שהוא ראה את מלאך המוות עד שהבטיח לו רבי יוחנן שלא יסבול עוד הפעם ואז הסכים לחזור

אני זוכר שראיתי את זה כשלמדתי את הסוגיה אני יבדוק

כוונתך אולי למו"ק כח. דנפיש ביעתותיה וברש"י דמלאך המות