יש למעט בלימוד בערב יום הכיפורים כדי שיוכל לאכול ולשתות[1].
יש אוסרים לעשות מלאכה כל היום[2], ויש מתירין[3] [והיינו, עד זמן המנחה דלא עדיף משאר ערבי ימים טובים[4]].
[1] מג"א סי' תר"ד, ועי' עוד מ"מ בכף החיים סי' תר"ד ס"ד. ועי' פסחים קט.
[2] ספר גימטריאות לרבי יהודה החסיד פרשת מסעי. כסא אליהו סי' תר"ד. ארחות חיים דיני ערב יוהכ"פ אות ב' [וז:ל: העושה מלאכה בערב יה"כ אינו רואה סימן ברבה לעולם לפי שיש לו לעסוק באכילה ושתיה כדכתיב ועניתם וכו' עכ"ל] מובא בכף החיים סי' תר"ד סק"כ, ובספר מועד לכל חי להגר"ח פלאג'י ז"ל (סי' ט"ז אות כ'). הלכות קצובות לרבינו יהודאי גאון ז"ל (הלכות שמוש בי"ד אות פ"ה)
[3] גאולת ישראל [וז"ל: טעם למנהג ישראל הקדושים שנוהגין לאכול מולייתא דהיינו עיסה ממולאה עם בשר בשלשה זמנים אלו דהינו בערב יו"כ ובהושענה רבה ובפורים כי הנה קשה באמת ממ"נ אם השלשה ימים אלו הם בחינת ימים טובים ממש א"כ קשה למה מותרין בעשיית מלאכה ואם אינם בבחינת ימים טובים ממש למה הולכין בהם בבגדי יו"ט וא"א תחנון אמנם האמת הוא שעפ"י האמת הם בבחינת ימים טובים ממש רק שהחילוק הוא ביניהם ובין שאר ימים טובים כי כל הימים טובים ניתנו לישראל בהר סיני בבחינת התגלות ונגלים לעין כל שהם ימים טובים אמנם זה היא באתכסייא היינו שניתנו בבחינת ימים טובים אמנם לא נתגלו לישראל בפרוטרוט בהתגלות רק בחינתם אתכסיין הם לע"ע וכו', עכ"ל] ומובא גם בליקוטי מהרי"ח לערב יוהכ"פ.
[4] ועי' שם משה הל' ערב יוה"כ אות ג'.
יש אוסרים לעשות מלאכה כל היום[2], ויש מתירין[3] [והיינו, עד זמן המנחה דלא עדיף משאר ערבי ימים טובים[4]].
[1] מג"א סי' תר"ד, ועי' עוד מ"מ בכף החיים סי' תר"ד ס"ד. ועי' פסחים קט.
[2] ספר גימטריאות לרבי יהודה החסיד פרשת מסעי. כסא אליהו סי' תר"ד. ארחות חיים דיני ערב יוהכ"פ אות ב' [וז:ל: העושה מלאכה בערב יה"כ אינו רואה סימן ברבה לעולם לפי שיש לו לעסוק באכילה ושתיה כדכתיב ועניתם וכו' עכ"ל] מובא בכף החיים סי' תר"ד סק"כ, ובספר מועד לכל חי להגר"ח פלאג'י ז"ל (סי' ט"ז אות כ'). הלכות קצובות לרבינו יהודאי גאון ז"ל (הלכות שמוש בי"ד אות פ"ה)
[3] גאולת ישראל [וז"ל: טעם למנהג ישראל הקדושים שנוהגין לאכול מולייתא דהיינו עיסה ממולאה עם בשר בשלשה זמנים אלו דהינו בערב יו"כ ובהושענה רבה ובפורים כי הנה קשה באמת ממ"נ אם השלשה ימים אלו הם בחינת ימים טובים ממש א"כ קשה למה מותרין בעשיית מלאכה ואם אינם בבחינת ימים טובים ממש למה הולכין בהם בבגדי יו"ט וא"א תחנון אמנם האמת הוא שעפ"י האמת הם בבחינת ימים טובים ממש רק שהחילוק הוא ביניהם ובין שאר ימים טובים כי כל הימים טובים ניתנו לישראל בהר סיני בבחינת התגלות ונגלים לעין כל שהם ימים טובים אמנם זה היא באתכסייא היינו שניתנו בבחינת ימים טובים אמנם לא נתגלו לישראל בפרוטרוט בהתגלות רק בחינתם אתכסיין הם לע"ע וכו', עכ"ל] ומובא גם בליקוטי מהרי"ח לערב יוהכ"פ.
[4] ועי' שם משה הל' ערב יוה"כ אות ג'.