מכת ערוב על שם מה?

[אור חדש]

הנני משליח בך וכו' את הערוב (ח, יז)
רש"י מסביר מהו "ערוב" – "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם". כלומר, השם "ערוב" הוא מלשון תערובת, ערבוביא, שהגיעו החיות במעורב.

אך צריך להבין, וכי זהו עיקר המכה ומהותה (שהגיעו במעורב), עד שמוצדק לקרוא למכה על שם פרט זה שהגיעו יחד ובמעורבב? הרי עיקר המכה הוא ההשחתה והנזק שגורמות החיות, וראוי לקרוא למכה בשם "חיה" או "חיות" וכיוצא בזה. וכך מקשה השיח יהודה כאן – "יש להבין, שם מכה זו, 'ערוב', מהו?… כל המכות קרויים על שם העיקר שבמכה, 'דם', 'צפרדע' וכו', ואילו מכת 'ערוב', הרי ההכאה הייתה ע"י נזקי החיות הרעות ופגיעתן, ואילו השם 'ערוב' בא על שם הערבוביא כמו שכתב רש"י כאן, לכאורה אין זה כלל מעיקר המכה".

עוד מקשה שם השיח יהודה, מדוע רק במכת ערוב הדגיש הקב"ה "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה"? מדוע אותה "הפלאה" (הבדלה) אינה מודגשת גם בכל המכות האחרות? למשל, מדוע במכת חושך, שאנו יודעים שהייתה למצרים בלבד (כלשון הפסוק בפרק י פסוק כג, "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם"), לא מדגיש הכתוב "והפליתי" וכו'?

ומיישב המחבר את הדברים כך: "ונראה לבאר, דיסוד מכת ערוב, שנתבטלו תחומין ומחיצות; שבבריאת העולם קבע הקב"ה, שיהיה מוראכם וחיתכם על חית השדה וכו', ושיהיו מקומות ישוב לבני אדם, ומדבריות לחיות רעות, וגם החיות כל מין ומין חי בנפרד. ובמכת ערוב, הייתה המכה לבטל התחומין, והערבוביא זה עיקרה ועצמותה של המכה, ומכח זה נתבטל מוראכם וחיתכם וכו', ולכן יכלו החיות להזיק ולהיכנס לתוך בתי המצרים, ולכן שמה 'ערוב'.

ולכן דווקא במכה זו מודגש החידוש, שלא שימשה המכה בארץ גושן ששם בני ישראל, וזה חידוש גדול, שאף שעצם המכה הייתה הערבוב, אפילו הכי נשארה ההפלאה, ולכן דווקא בה 'והפלה ה" וכו'".

 

[געגועים]

מדוע רק במכת ערוב הדגיש הקב"ה "והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה"? מדוע אותה "הפלאה" (הבדלה) אינה מודגשת גם בכל המכות האחרות?

באמת במדרש רבה דורש וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ מלמד שהיו ישראל ראוין ללקות בזו המכה ונתן הקב"ה פדיונם המצריים