מליצות שארפים חפי"ם והברקות מבית בריסק. (1 צופה)

[נראה לפשוט]

כידוע שבית בריסק מתבטא בשארפים ומליצות לא במעט, כאן יעלו קצת בכבוד הראוי.

 

[יאשע בער]

שמעתי שפעם אחד נכנס לשיעור של ר' אברהם יהושע בלי רשות, וחיכה ר' אברהם יהושע עד שיצא וחיכו כולם עד שיצא, ולא יצא, ונוצר מצב של מבוכה, עד שהלה העיז פניו נעמד ואמר 'אני משלם חצי סעודה'... והסכים לו ר' אברהם יהושע להישאר.

עוד שמעתי שפעם הגיע אחד נכד של גביר למבחן בישיבה, ואמר לו ר' אברהם יהושע, דע לך שאתה לא נכנס בזכותך אלא בזכות אביך וזקינך, השיב לו אותו בחור, גם הראש ישיבה לא נמצא פה בזכותו אלא בזכות אביו וזקינו, ונהנה טובא.

 

[אחד יחיד]

שאלו את חיים דער רב'ס (הבן של הגרי"ז), מדוע אביו לא עשה פדיון הבן מספק שמא אינו לוי.
וענה, שממה נפשך - אם אינו לוי הוא גם אינו סאלאוויצ'יק, וממילא הוא לא צריך להחמיר. ואם הוא לא צריך להחמיר - אז הוא כן סאלאוויצ'יק וכן לוי, וממילא אינו צריך לעשות פדיון הבן.

 

[אוהב ספר]

אם אינו לוי הוא גם אינו סאלאוויצ'יק, וממילא הוא לא צריך להחמיר

לחץ כדי לכווץ...

עומק העניין הוא משום דסאלאוויציק פירושו ברוסית 'ציפור שיר', וקראו להם כן מפני היותם לוויים

 

[אוהב ספר]

יש גם שארפים הפוכים...

היה א' שנכנס לשיעור שלא ברשות, רימז לו ר' אברהם יהושע לכיוון היציאה, אמר אותו אחד- 'יהושע חזור בך שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים'...

 

[היושב בישיבה]

פעם ניגש לרבינו הגראי"ס בחור בתחילת זמן חורף, ואמר לו שהוא רוצה לחזור לחו"ל, ללמוד שם חודש וחצי, אח"ז להתחיל שידוכים, אחרי חודש חודשים להתארס, חודשיים עד החתונה, חתונה, שבע ברכות, חודש חודשים ללמוד ליד הבית, ואז כבר באלול יחזור לישיבה, אמר לו הגראי"ס שעצתו שיצא לחו"ל עוד יומיים ככה הברית לא תחול בשבת...............

 

[היושב בישיבה]

פעם שאלו את חיים בהגרי"ז למה הוא מגלח, והשיב בבריסק עושים הכל כמו אבא, אני רוצה לעשות דבר אחד כמו אמא

 

[אחד יחיד]

עוד שמעתי שתלמיד אחד סיפר לגרא"י שפדה את בנו בחו"ל. שאלו הגרא"י מי היה הכהן, ואמר לו התלמיד שפלוני ופלוני.
גיחך הגרא"י ואמר "נו, הויכט מיר א כהן".
שאלו התלמיד, מי פדה את בנו בכורו של הגרא"י, ענה לו שהם לווים והם לא פודים. אמר לו התלמיד "נו, הויכט מיר א לוי"...

 

[אוצר הידיעות]

בינתיים רוב מה שהעלו כאן זה שארפים שאמרו לרא"י ולא להיפך
אני שמעתי מאדם שבא לבקש להכניס בנו לישיבה
אמר לו רא"י אבל הוא לא יודע יידיש
ענה לו האב אבל גם קדשים הוא לא יודע
רא"י נהנה ונענה

 

[היושב בישיבה]

זה אינו חאפ אבל הוא מסמל מאוד את הירא"ש של בית בריסק
פעם ראה יענקל בן רבינו הגרא"י אדם מסתובב טרוד ברחוב, ושאלו מה הוא מחפס, והשיב שמשהו הביא לו עט לשימוש קצר ונעלם, והוא מפחד לחזור בגלגול בשביל עט, ענה לו יענקל : גלגול? גזל !!!!!

 

[חפץ בחיים]

ידוע הסיפור על הנצי"ב מולאז'ין שהוציא את הספר העמק שאלה וסיפר שאילו לא היה לומד היה מגיע לשמים כסנדלר מכובד והיו שואלים אותו איפה הספרים..
התבטא פעם הגראי"ס על אותם תלמידי חכמים שאין בהם דעת, כי ישנם שיגיעו לשמים עם ערמות ספרים, וישאלו אותם "איפה הסנדלים", למה לא היית סנדלר..

 

[נראה לפשוט]

מסופר שבחג הסוכות הגיעו תלמידי ישיבת עץ חיים להגרי"ז לנענע את אתרוגיו, וכידוע הגרי"ז נענע ארבעה אתרוגים. בא הראשון שאלו הגרי"ז איזה אתה רוצה לנענע, אמר את כולם, בחר הגרי"ז א' והביאו. עבר השני שאלו הגרי"ז איזה הנך רוצה לנענע, א"ל המהודר דיקער אתרוג, בחר הגרי"ז א' והביאו. השלישי היה הגר"ש אויערבך שהכיר את ה"שפראך" ושאלו הגרי"ז איזה הנך מעוניין לנענע, השיב הלה "הכשר'ע אתרוג" הביאו הגרי"ז את כולם.

 

[נראה לפשוט]

פ"א הגרא"י היה בחתונה בב"ב וניגש אליו א' וביקש ברכה, א"ל כי אינו ראוי לברך, א"ל הלה "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך", השיבו הגרא"י "לא חסר הדיוטות בב"ב, א"ל הלה הנני חפץ ב"בריסקע הדיוט".

 

[נראה לפשוט]

כידוע מבית הגרי"ד יש טענה כלפי הגראמ"מ שך עלה דבאבי עזרי פליג הרבה עהגר"ח, ופעם אמרו להגרי"ד "והרי קיבל הסכמה מהאבא [הגרי"ז]", השיב, עדיף קושייא אחת עהגרי"ז מאשר רבות עהגר"ח.
מסופר כי כשהגיע הגרמ"ד לגיל בו נלב"ע אביו נשכב במיטה שעות רבות, ולאחמ"כ קם ואמר "אני אינני זכיתי להיות כהאבא".

 

[נראה לפשוט]

מספרים כי פ"א אמר הגרא"י לדודו הגרמ"ד "אני יותר בריסקער ממך, שהרי אני בן של הגרי"ד ואילו אתה רק אח".
מסופר שכשפתח הגרר"מ מאירזהן ישיבה בשם ישיבת בריסק אמר הגרא"י כי יש שני מוכרים, א' יש לו חנות ומשו"ה תולה שלט, אחר תולה שלט ומשו"ה פותח חנות....