ברכות - מעילה בברכות | פורום אוצר התורה

ברכות מעילה בברכות

כותרת האשכול

שלמה ו.

משתמש רגיל
הודעות
79
תודות
168
נקודות
30
ברכות לה.
תנו רבנן אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל מאי תקנתיה ילך אצל חכם ילך אצל חכם מאי עביד ליה הא עביד ליה איסורא אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה
ומה זה יועיל לתקן במה שמעל?
 
כמבואר ברמב"ם הלכות תשובה, שאחד מדרכי התשובה היא קבלה לעתיד שלא לחזור על אותו עוון, א"כ מובן מאוד למה ילך אצל חכם וכו' מפני מתוך
שילמוד הלכותיו לא יחזור שוב על חלילה על פגם זה. כנלע"ד
 
עיין בפירוש ר' יונה על הרי"ף שכתב וז"ל
כלומר מי שאינו יודע הברכות באיזה ענין יוכל לאכול שאם יאכל יתחייב קרבן מעילה בכל פעם ופעם ומהדרינן שילך אצל הבקי וילמדנו הברכות של כל דבר ודבר וה"ה שאפילו שאם לא ידע אלא ברכת שהכל יצא בה מידי מעילה דתנן (ד' מ א) ועל כולם אם אמר שהכל יצא אלא שצריך ללמוד כדי שיברך הברכה הראויה לכל דבר ודבר עכ"ל וא"ש
ודרך אגב מדברי ר"י אנו למדים דבר נורא בזהירות בברכות הנהנין שהרי כתב שאם יאכל יתחייב קרבן מעילה וזה נורא עד מאוד ה' יצילנו
ונראה שר' יונה דקדק מלשון הגמ' דאמרינן אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה מעל מאי תקנתיה וכו'
ולא אמרינן אכילו מעל כמו שמובא לקמן בגמ' אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים אמר רב יהודה אמר שמואל: כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה - כאילו נהנה מקדשי שמים
 
כמבואר ברמב"ם הלכות תשובה, שאחד מדרכי התשובה היא קבלה לעתיד שלא לחזור על אותו עוון, א"כ מובן מאוד למה ילך אצל חכם וכו' מפני מתוך
שילמוד הלכותיו לא יחזור שוב על חלילה על פגם זה. כנלע"ד
אם זה כלול בתשובה, למה לא אמר לעשות תשובה?
 
לא זה כוונת הגמ' בשאלה "ילך אצל חכם מאי עביד ליה, הא עביד איסורא"?
השאלה שלי אם הגמרא נשארת בשאלה ואין לו תקנה רק מכאן ולהבא. כי קשה לומר שאדם ששב מעוון והולך אצל חכם ללמוד שלא יטעה עדיין עוונו בידו.
 
השאלה שלי אם הגמרא נשארת בשאלה ואין לו תקנה רק מכאן ולהבא. כי קשה לומר שאדם ששב מעוון והולך אצל חכם ללמוד שלא יטעה עדיין עוונו בידו.
אולי כשהולך ללמוד הברכות אצל חכם, זה חלק מהתשובה.
הרי השיבו על זה "ילך אצל חכם מעיקרא ... שלא יבא לידי מעילה".
 
אז אין לו תקנה לעולם?
 
ודרך אגב מדברי ר"י אנו למדים דבר נורא בזהירות בברכות הנהנין שהרי כתב שאם יאכל יתחייב קרבן מעילה וזה נורא עד מאוד ה' יצילנו
וראה בתשובות להורות נתן (יד י) שהשיב בענין זה להגרמ"מ שולזינגר זללה"ה
 
ומה זה יועיל לתקן במה שמעל?
שפת אמת על אתר
וז"ש כאילו גוזל להקב"ה ולכנס"י. שעי"ז גורם שלא יהי' מיוחד לישראל בפרט ח"ו כנ"ל. וא"ש מ"ש רש"י ז"ל גוזל להקב"ה את ברכתו. ולכאורה הא הוי גוזל ממש כפשוטו כיון דקודם ברכה לה' הוא. ומהרש"א הניח בקושיא. ולהנ"ל אינו קושיא. כי כיון שע"י הברכה נעשה של האדם א"כ גוזל רק הברכה והיינו כנ"ל. כי עיקר רצון הש"י שישפיע ושנכיר טובתו להודות לו ולשבחו. כי כן רצונו. וגוזל ההכרת טובה. אבל גוף הדבר שלנו היא כדכתיב והארץ נתן לבני אדם. ומ"ש חבר הוא לאיש משחית. לפי' רש"י לפי שהוא מיקל כו' קשה כי כן הוא גם בכל מצות שהאדם מיקל. ולהנ"ל הפי' היא כי כיון שכל הבריאה הי' כדי להכיר הטובה כנ"ל. וכשנהנה בלי ברכה הרי הנאה זו השחתה היא מאחר שלא ניתקן הרצון שהי' בהבריאה כנ"ל. וחבר לירבעם כו'. כי באמת זה כמעט עבודה זרה. מה שא"י להכיר טובה וכאילו יש דבר בלי הויתו ית"ש. כי עיקר ע"ז מה שהולכין אחר שכל עצמו. כי אם יודעין שהכל מהש"י וודאי מאמרו קיים לעד ונעשה כן עפ"י מאמרו. וזה שסמכו ענין להא דשמע מוסר אביך כו'. שלא לזוז מדברי תוה"ק לילך אחר השכל עכ"ל.

ולדבריו שלא מיירי במעילה ממש בעצם המאכל, אלא גוזל רק הברכה, אם כן כשמקבל על עצמו להקפיד באמירת הברכות כדבעי, שהולך אצל חכם, וחלק מהל' תשובה לדאוג שלא יחזור לכסלו. ממילא לימוד הברכות יועיל. וכמו שאומרת הגמ' שם, ילך לחכם. כך נלענ"ד.
 
חזור
חלק עליון