ברכות

  1. ה

    הלכות ברכות דוד תקן ברכות?

    ובעיני יפלא, וכי דוד המלך הוא שתקן את הברכות עצמם? ולכאו' לא תיקן אלא שיקפידו לברך מאה ברכות בכל יום
  2. ה

    בהעלותך רעבים לאמירת ברכות

    וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ (במדבר יא, ו). על המן בירכו רק ברכה אחת, ולא היו בו ברכות חלוקות כמו שיש בסתם מאכלים, העץ, האדמה, מזונות וכדו', וכיון שברכו על המן רק ברכת הנהנין אחת ולא הרבה ברכות הרי הוא עינוי לנפש, ולזה לא אמרו 'גופנו יבש', אלא אמרו...
  3. א

    שבועות למה מברכים על התורה ב' ברכות (ברכות התורה הוה ברכת הנהנין)

    למה מברכים ב' ברכות על התורה אמאי לא סגי בברכה א'? וביאר הלבוש (או"ח מ"ז ו') דברכה א' הוה ברכה אחרונה על מה שלמד אתמול, והברכה השניה היא ברכה ראשונה על מה שילמד היום. ואיתא בהגהה על הלבוש דמברכים ב' ברכות שהאחת היא ברכת הנהנין כי הלימוד הוא הנאה, ואחת היא ברכת המצוות, וכמו שמברכין שתי ברכות...
  4. מ

    שבע ברכות בחופת חילונים שדרו יחד לפני החתונה רח"ל

    האג"מ אה"ע סי' ע"ד וע"ה חכך להחמיר דאיש ואשה שדרו יחד אחר נישואין אזרחיים צריך שיתן לה גט משום "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". וראה באריכות בתשובות הריב"ש סי' ו'. ואף שהריב"ש שם כ' מכמה טעמים שאין לו' כן בכה"ג, הן משום שלא נזהרו בנדה וכ"ש שעשה בעילתו זנות בפנויה, והן משי' הרמב"ן שאין זה בעילת...
  5. כ

    ספירת העומר ספק ספיקא בספירת העומר

    כתב השו"ע או"ח סי' תפ"ט ס"ח, דאם הוא מסופק אם דילג יום א' ולא ספר, יספור בשאר הימים בברכה. והמ"ב שם סקל"ח פירש הטעם, דהוא משום דאיכא ספק ספיקא שמא לא דילג כלל, ואת"ל שדילג שמא הלכה כאותם פוסקים דכל יום הוא מצוה בפנ"ע. והנה הפמ"ג שם כתב בתו"ד, דכל ה"ט דיספור שאר הימים בברכה משום ספק ספיקא, הוא...
  6. י

    חידה חופשית ברכות עם אותו פתיח

    היכן מצינו שמברכים חמש ברכות רצופות בזה אחר זה וכל הברכות מתחילות באותו מילה
  7. א

    הלכות ברכות בירך על אחד ומסתפק איזהו

    (שאלה של בני ני"ו) היה לפניו שני מאכלים ובירך רק על אחד מהם ונשכח ממנו על איזה מהם בירך ?
  8. ה

    חידה בהלכה מאה ברכות צריך לברך בכל יום,

    אך כמה פעמים אמן צריך לומר! (לפחות) בלי לחפש בגוגל כנ"ל
  9. ד

    ברכות ואיחולים - לרגל השנה

    באשכול זה נעלה ונברך, את החברים הפעילים שמלאה להם שנה עגולה, של עשייה תורנית ומושקעת בפורום.
  10. י

    ברכות שעשאני כרצונו ושלא עשני אשה. האם איש ואשה מין בריאה אחת היא?

    שלא עשני אשה. מן התימא האם הנפש היא אחת ורק התלבשה בה מאפיין של אשה או של איש? הרי בפשוטו איש ואשה שני מיני נפשות הם ושני מיני נבראים הם, וממילא איך שייך לומר שלא 'עשני אשה'. הרי ברור שלהאא"ה לא ניתן לומר 'שלא עשני בהמה' משום שבהמה היא בריאה אחרת, ולהודות שה' עשה אותי במקום לעשות בהמה זה דבר לא...
  11. י

    הלכות ברכות חידוש ברכות

    מבואר בגמ' בתחילת כיצד מברכים במסקנת הסוגיא שמקור חיוב ברכה על הנאה הוא מסברא שאסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה. ולכאורה מכוח סברא זו היה לנו לחייב לברך על כל הנאה חשובה וכבר כתב בספר הפרדס לבית מדרשו של רש''י שמאה ברכות מבוססות על ברכות כאלו. והנה ידוע הדיון בראשונים והאחרונים בשאלה האם...
  12. י

    הלכות ציצית ותפילין תפילין בלילה ?

    כתב השו''ע (סימן ל) היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה מניחם וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ויברך דליכא למיחש שמא יישן בהם כיון שהשכים ויצא לדרך: וכתב ע''ז רבינו המ''ב (יא) בהשכמה — אפילו קודם עמוד השחר: (יב) מניחם — קודם יציאתו. ויכול לכוין שלובשם לשם מצוה כיון דקי"ל לילה זמן תפילין הוא ואפילו היה לו מקום...
  13. י

    הלכות ברכות מאה ברכות בזמן דוד המלך היתכן?

    בגמרא במנחות מג: "תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך" ובסידור רש"י סימן א' "ולכך תיקן דוד מלך ישראל כשהודיעהו יושבי ירושלים שמתים מישראל מאה בני אדם בכל יום, ותיקן מאה ברכות, דכתיב נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על (ש"ב...
  14. יסוד מחודש ומוכרח בהגדרת מעשה מרצון, בין אונס של כפייה לאונס של מתרפאין

    יסוד מחודש ומוכרח בהגדרת מעשה מרצון, בין אונס של כפייה לאונס של מתרפאין

    א הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...
  15. ה

    שלש ברכות דאורייתא

    וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וגו' וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר (שמות כה, כג-כד) השלחן רומז על השלחן שאדם אוכל עליו את סעודתו, על זאת רמז הכתוב וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב, שיש לצפות את שלחן האכילה בברכת-המזון שיש בה שלש ברכות מן התורה, והן ראשי תיבות 'זהב': א. 'ז'ן –הברכה הראשונה, הזן את הכל...
  16. י

    סרטונים גדו"י "החתן נעלם!" | המשפט הגאוני של הרב אלישיב שהציל את השבע ברכות

  17. הספרן

    יצירות מסגרת ברכות ט"ו בשבט

  18. ה

    ט"ו בשבט ספיקות בדיני ברכות

    הנה ספיקות אלו כולם לא נכתבו מקופיא [כלומר ללא כל מקור ונדנוד לספק], אלא לכל ספק מקורות חשובים השמורים עימדי. אעלה אותם למען תרבה הדעת:
  19. א

    ברכות בלשון תורה או בלשון חכמים

    מי יודע פשר דבר? נחלקו השו"ע והרמ"א יו"ד שכ"ח בנוסח ברכת הפרשת חלה, שדעת השו"ע שמברכין להפריש תרומה, והרמ"א הוסיף או להפריש חלה. וכתב הגר"א בביאורו סק"ב: תרומה. כמ"ש תרימו תרומה. ובלשון המקרא חלה נקרא העיסה, כמ"ש חלות בלולות והרבה כיוצא, אבל בלשון המשנה נקרא חלה בכל מקום, וז"ש (א"ה ר"ל זהו שכתב...
  20. י

    חידה בתלמוד וחז"ל מתי יש כמה ברכות רצופות

    לא בברכות השחר ולא ברכת המזון ולא שמו"ע?
חזור
חלק עליון
✖ ❓