רציתי לשאול על מנהג ישראל תורה לחתום על המחיה ועל הכלכלה.
שהנה בגמ' מובא שהחתימה היא על הארץ ועל המחיה.
והטור ואחריו המג"א הם המקורות היחידים.
אשמח לשמוע סברא מהיכן הטור למד זאת, הרי אין חותמין בשתיים?
אם הטפל אינו חייב בברכה או שברכת העיקר פטרת גם את הטפל: בחזו"א (או"ח סו"ס כז) הוכיח ממש"כ תוס' בברכות (מד.) ונפסק בשו"ע (או"ח קעז, ה. וכ"ה במ"ב ריב סק"ד) שאם כשבירך לא היה דעתו על הטפל לא נפטר – דהטפל חייב בברכה אלא שנפטר בברכת העיקר. וכן הוכיח העמק ברכה (הל' ברכות הנהנין אות ה עמ' נח). [וע"ע...
בסימן רח ועוד מובא כמה פעמים שבשביל לברך על תערובת קמחים בורא מיני מזונות צריך שיהיה בו טעם דגן.
ולכאורה אולי אפשר לומר שאפי' שבסימן רב לגבי תמרים שמיעכן פסק המחבר כרמב"ם שמברך בכ"ג בפה"ע. אם אין בהם את אותו טעם של הפרי גם למחבר יברכו שהכל. דלא גרע מחמשת מיני דגן שמאבדים חשיבותם?
ולדעת הרמ"א...
בשאלה זו דן רבי אברהם פינסו (אב"ד שאראיי שבבוסניה, שו"ת 'עזרת מצר' סימן ח) אודות יהודי שברך ברכת המזון והוציא אחרים ידי חובתם, ולאחר הברכה הפך לסוס והתברר למפרע כי היה שד, האם יצאו ידי חובתם או לא, ומכריע כי יש לחזור ולברך שוב את שלוש הברכות הראשונות.
יש לעיין הרי בלק קרא לבלעם לקרא לאמור הנה עם יצא ממצרים .... ועתה לך נא ארה לי את העם הזה וגו'.
ולאחר שבלעם סירב לכת עם שרים אלו שב בלק והציע לבלעם תשלום דכתיב כי כבד אכבדך מאוד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה קבה לי את העם הזה.
ובלעם מגלה דעתו שהוא רוצה מלא ביתו כסף וזהב אך מגלה דעתו שאינו יכול...
וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ (במדבר יא, ו).
על המן בירכו רק ברכה אחת, ולא היו בו ברכות חלוקות כמו שיש בסתם מאכלים, העץ, האדמה, מזונות וכדו', וכיון שברכו על המן רק ברכת הנהנין אחת ולא הרבה ברכות הרי הוא עינוי לנפש, ולזה לא אמרו 'גופנו יבש', אלא אמרו...
למה מברכים ב' ברכות על התורה אמאי לא סגי בברכה א'?
וביאר הלבוש (או"ח מ"ז ו') דברכה א' הוה ברכה אחרונה על מה שלמד אתמול, והברכה השניה היא ברכה ראשונה על מה שילמד היום.
ואיתא בהגהה על הלבוש דמברכים ב' ברכות שהאחת היא ברכת הנהנין כי הלימוד הוא הנאה, ואחת היא ברכת המצוות, וכמו שמברכין שתי ברכות...
האג"מ אה"ע סי' ע"ד וע"ה חכך להחמיר דאיש ואשה שדרו יחד אחר נישואין אזרחיים צריך שיתן לה גט משום "אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות". וראה באריכות בתשובות הריב"ש סי' ו'. ואף שהריב"ש שם כ' מכמה טעמים שאין לו' כן בכה"ג, הן משום שלא נזהרו בנדה וכ"ש שעשה בעילתו זנות בפנויה, והן משי' הרמב"ן שאין זה בעילת...
כתב השו"ע או"ח סי' תפ"ט ס"ח, דאם הוא מסופק אם דילג יום א' ולא ספר, יספור בשאר הימים בברכה.
והמ"ב שם סקל"ח פירש הטעם, דהוא משום דאיכא ספק ספיקא שמא לא דילג כלל, ואת"ל שדילג שמא הלכה כאותם פוסקים דכל יום הוא מצוה בפנ"ע.
והנה הפמ"ג שם כתב בתו"ד, דכל ה"ט דיספור שאר הימים בברכה משום ספק ספיקא, הוא...
שלא עשני אשה.
מן התימא האם הנפש היא אחת ורק התלבשה בה מאפיין של אשה או של איש? הרי בפשוטו איש ואשה שני מיני נפשות הם ושני מיני נבראים הם, וממילא איך שייך לומר שלא 'עשני אשה'.
הרי ברור שלהאא"ה לא ניתן לומר 'שלא עשני בהמה' משום שבהמה היא בריאה אחרת, ולהודות שה' עשה אותי במקום לעשות בהמה זה דבר לא...
מבואר בגמ' בתחילת כיצד מברכים במסקנת הסוגיא שמקור חיוב ברכה על הנאה הוא מסברא שאסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.
ולכאורה מכוח סברא זו היה לנו לחייב לברך על כל הנאה חשובה וכבר כתב בספר הפרדס לבית מדרשו של רש''י שמאה ברכות מבוססות על ברכות כאלו.
והנה ידוע הדיון בראשונים והאחרונים בשאלה האם...