שמיני מקרא מסורס/ בשכר וידם זכה לברכת כהנים

[געגועים]

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם

ברש"י: ויברכם ברכת כהנים יברכך יאר ישא. וירד מעל המזבח מקרא מסורס וכו'

הענין בזה לפימ"ש במדרש (מובא במנורת המאור אלנקאוה פ"ב עמ' 158) בשכר ענותנותו של אהרן ע"ה זכה לברך את ישראל ברכת כהנים, שהם ששים אותיות כמנין וידם.
והנה לברכת כהנים זכה עוד לפני וידם אהרן, וזהו ענין "מקרא מסורס" שקיבל את השכר עוד לפני שעשה המעשה הטוב.​

 

[געגועים]

ומכאן רואים שמעלת השתיקה גדולה מממעלת הדיבור, שהרי אהרן הכהן היה רודף שלום ומביא בדיבורו שלום בין אדם לחבירו, והיה מן הסברא שיקבל על כך שכר לברך את ישראל בשלום, ולא קיבל את השכר הזה אלא על השתיקה.

ועוד ראיה שהרי אהרן קיבל את השכר של ברכת כהנים עוד לפני ששתק, שהרי בירכם ברכת כהנים עוד לפני מיתת נדב ואביהוא.

והטעם הוא מפני שבדיבור צריך להמתין לדיבור כדי לתת שכר כי דיבור הוא שינוי ממה שהיה קודם לדיבור, מה שאין כן שתיקה נשאר כמצב שקודם השתיקה, אשר על כן יכל לקבל השכר עוד קודם לשתיקה, ודו"ק.

ודרך צחות ישב בדד וידם כי נטל עליו, בשכר וידם זכה ליטול ידיו לברכת כהנים.