נצחו אראלים את המצוקים: הגאון האדיר רבי יעקב מנדל יאראוויטש חבר הבד"ץ העדה החרדית זצוק"ל

[ד. ח.]

בד"ה

 

[התורה]

מ'היכל ההוראה':

 

[משבט הכהונא]

 

[איש תלמודי]

שיחת חג עם הגאון הצדיק רבי יעקב מענדל זצוק"ל​

(קרדיט: גליון אנ"ש בלעטל)

לרגל חג הפסח, הגאון הגדול ר’ יעקב מנדל יאראוויטש שליט”א חבר הבד”ץ ודומ”ץ דקהילתינו הק’ בשיחת חג תורנית מיוחדת ל’אנ”ש בלעטל’ על משמעות חג הפסח וליל הסדר, כאשר ביריעה זו פורש את משנת התורה והחסידות לימים מרוממים אלו.

מקודם הזכרנו את אביו הדגול והמרומם זצוק”ל שזכה להסתופף בצל קדשו של רבינו הזקן זי”ע בעיר סאטמאר, כאשר בא לראשונה לרבינו הזקן זי”ע נענה ואמר לו שלשניהם קוראים ‘אהרן בן יענטא’ וזכה באמת לבנים גדולי תורה ויראה ולדור מפואר בליעה”ר, הגרי”מ שליט”א הזכיר שרבינו שליט”א דיבר על כך בעת שישבו שבעה ל”ע, שהיה משכמו ומעלה גבוה, והשקיע הרבה בעניית איש”ר בכוונה והדפיס את מאמר חז”ל ‘העונה איש”ר בכל כוחו’ והדביקו בבית המדרש לעורר את הלבבות על כך. והיה ירא ושלם וחרד מאוד את דבר ה’ ומקפיד בקלה כבחמורה.
כן הזכיר את ליל הסדר שזכה להשתתף בצ”ק של רבינו הקוה”ט זי”ע במעון קדשו שחקוק בעצמותיו עד עצם היום הזה למרות שזה היה בבחרותו בטרם נישואיו. שרבינו זי”ע היה מדבר דברות קודש בקצרה, כי הקפיד לעצמו לאכול את האפיקומן לפני חצות הלילה. ובהמשך עבר להסביר בגודל מעלת ימי חג החירות ובעומק הכוונה של היום הגדול הזה והפנימיות של חג הפסח.

שאור שבעיסה
הגרי”מ שליט”א: “אמרו חז”ל 'שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום', חוץ מחלק ההלכה לדעת את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון בהלכות הפסח, הרי שיש כאן גם ענין להכין את עצמנו לטהר את נשמותינו לקראת חג הפסח. כי הרי כל ענין ביעור חמץ מרמז על ביעור השאור שבעיסה שבתוכינו, ולכן הקפידה תורה כל כך בחומרת בל יראה ובל ימצא, שעל זה צריכים לעבוד קשה מאוד, וכן מנהג ישראל תורה היא מקדמת דנא להרבות בחומרות יתירות בחג הפסח, הכל בא לבטא את ענין ביעור השאור שבעיסה שלא ישאר אפילו פירור אחד של חמץ זה בתוך הלב.
“גם ענין ההכנות לאפיית מצות, ושמרתם את המצות, את הכוחות שמשקיעים בעת טחינת המצות לטהר את עצמו בסילודין ולנקות את החמץ מכל וכל, וכן מצאנו אצל רבינו הזקן אהרן קדוש ה’ זי”ע שמסר נפשו כפשוטו ממש בעת טחינת החיטים למצות מצוה, ובחד קטירא אתקטר ועלה בסערה השמימה ביום ו’ ניסן תש”ז זכותו יגן עלינו.

קושי השיעבוד – להגיע לתיקון השלם.
“מחובת ‘והגדת לבנך’ להסביר לילדים, למה מתארך כל כך תקופת הגלות כהיום, כי מה היה גלות מצרים, ולמה הוציאנו ה’ ממצרים. הכל תלוי ועומד על תקופת המבול כאשר כל הניצוצות התנקזו למצרים, וזה היה טומאת מצרים, ומסביר האוה”ח הק’ שכל עבודה וכל גלות שעוברים כלל ישראל מזדככים עוד ועוד ניצוצות, ולזה היה צורך בד’ מאות שנים של קושי השיעבוד, ומאחר שיצאו לפני הזמן לכן נתארכה תקופת הגלות. זה היה אז הצורך אז, אבל למעשה לא נזדככו כל הניצוצות, וגם כל אלו שנשארו שם ונפטרו בשלשת ימי אפילה אחד מחמשה או מחמישים כל מאן דאמר לשיטתיה, לכן היה חסר בתיקון, וכך שנמצאים עוד זמן בגלות, כך מזדככים ומתקנים עוד ועוד ניצוצים עד לתיקון השלם.

“מספרים על הרה”ק המגיד מטריסק זי”ע שנסע פעם ביחד עם אביו הרה”ק המגיד מטשענאביל זי”ע והגיעו לאכסניה על אם הדרך, והם נכנסו לשהות שם, תוך כדי כך הגיע יהודי על עגלה לאכסניה, והיהודי נכנס לבית האכסניה וישב ביחידות במשך שעה ארוכה אצל הרה”ק מטשערנאביל זי”ע אח”כ כשיצא אותו יהודי הוא התאנח מאוד באנחות קשות בצער וכאב. והמגיד הורה לשני בניו המגיד מטריסק והרה”ק ר’ אהרן מטשערנאביל זי”ע לעזור ליהודי ההוא לעלות לעגלה. וההוא נסע לדרכו.
“שאלו את פי אביהם הגדול מה האי דקמן? ענה להם ואמר שהיהודי הזה הוא ‘משיח’ ובא לשאול האם כבר יכול להגיע לגאול את ישראל? ועניתי לו שעדיין לא. ולכן נשבר מאוד והתאנח. שאלו בניו ‘למה’? ענה הרה”ק ואמר, שיש עדיין הרבה ניצוצות שצריכות לתיקונם ואי אפשר לעמוד נגדם. אבל משיח לא היה יכול לסבול את צרות ישראל רח”ל ולכן כששמע שעדיין אינו יכול לבא, גרם לו הדבר לצער וכאב עצום על צרתם של ישראל, ולכן ביקשתי מכם לעזור לו לעלות לעגלה מרוב צער וכאב.
“היה ידוע בהמשך שהמגיד מטריסק היה ממעט מאוד באכילה חוץ משבת קודש, פעם שאל אותו על כך הרה”ק זי”ע בנו של הרה”ק המאור ושמש זי”ע למה ממעט כל כך באכילה, ואז סיפר לו הרה”ק את הסיפור דלעיל, ואמר, שמאז ששמע את משיח ה’ מתאנח כל כך, הוא לא מסוגל לאכול.
“ולכן אנו מסובים בליל הסדר ומקיימים את מצוות היום, ובשמחה אנו מתקנים את הניצוצות להחזירם לשרשם, על ידי שאנו עושים בשמחה.
“קוב”ה בא עם הפמליא דיליה לראות איך שבניו שמחים ועורכים את ליל הסדר ומודים להקב”ה שהוציאם ממצרים, וכפי שמובא במאמר הזוה”ק שאנו אומרים בליל הסדר. ועל ידי העבודה שלנו כדין ובשמחה הקב”ה ימהר לתקן את כל הצריכים תיקון ויוצאנו בקרוב ויגאלנו גאולה שלימה.

לא לתת להחמיץ
“זה ענין אכילת מצה, מה פועלים באכילת המצה בתיקון העולם. אי’ בזוה”ק שיהודים זוכים לצאת זכאי בדין בראש השנה על ידי אכילת מצה. והביאור בזה היא, שלמה מצה מותרת רק בה’ מיני דגן, כיון שיכול להחמיץ. שאם אינו יכול להחמיץ הרי שאין זה עבודה, כי האדם צריך להכניע את יצר הרע דוקא כשיכולים להחמיץ, והעבודה היא שלא לתת לה להחמיץ, ולכן זה העבודה של כל יהודי, שהקב”ה אוהב שאינו נותן להחמיץ, העבודה הזאת כל כך חשוב בשמים שעל ידי כן זוכים לצאת זכאי בדין בראש השנה. וזה ראוי להסביר את ענין אכילת מצה שזה ענין העבודה, ודוקא כשיש נסיונות וכשעלול להחמיץ יש להתגבר על כך.

השמחה ע”י התשובה
“לאחרונה הגיע אלי בחור ישיבה, שביקש לשאול שאלה בהשקפה. וכך שאל, אמרו חז”ל אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, איך עושים תשובה? הרי לב יודע מרת נפשו, ואם כן איך ניתן לעשות תשובה, ולכן, הוא מרגיש אבוד לגמרי.
“אמרתי לו שאיתא מהרה”ק מסאטמאר זי”ע ‘אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו’, מה הביאור של ‘אור חדש’ ומה ‘יחד’ במהרה’ אלא כפי שהסביר הרה”ק משינאווא זי”ע שפעם כשהיו רוצים לחזור בתשובה היו זקוקים לסיגופים וכו’ כדאי’ מהאר”י הק’ זי”ע כהיום הזה שיש מסילת הברזל, ומטוסים וניתן לדבר דרך הטלפון וכו’, וניתן להגיע ממקום למקום במהירות גדולה, כך גם בתשובה יהיה ‘אור חדש’ ולכן נזכה יחד ‘במהרה’ לאורו, כהיום הרבה יותר קל לחזור בתשובה, כי הקב”ה יכניס בלב תועים בינה באור חדש בפתע פתאום, ולכן נזכה כולנו יחד במהרה לאורו, שכולם יחזרו בתשובה שלימה, ויכניס הרהור תשובה בלבבות ישראל.
“כתוב מהחת”ס מי יתן מציון ישועת ישראל, איך יתכן שיהיה ישועת ה’, הרי לא חזרו בתשובה לבד, הרי בשוב ה’ שבות עמו’ הקב”ה החזירם בתשובה, אלא ‘יגל יעקב ישמח ישראל’ בזה שכלל ישראל שמחים עם התשובה זה הזכות שעומדת להם.
“ובכך שחוזרים בתשובה זוכים לתקן את הניצוצות ולקרב את הגאולה, וכדי שהתשובה תהיה שלימה גם כשהקב”ה נותן את ההרהור תשובה בלב, בכך ששמחים עם התשובה הזאת, זוכים לתקן את הדרוש תיקון, וכך נזכה בע”ה בקרוב ונזכה כולנו יחד במהרה לאורו. וזו צריכה להיות ההכנה הראויה לחג הפסח.
“ממילא צריכים לגשת לסדר בשמחה, שהקב”ה יורד אלינו עם פמליה של מעלה, ומכניס בנו הרהור תשובה, לשמוח עם זה. וכפי שמובא מהבעש”ט הק’ זי”ע ‘תחלה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים’ שכשאדם שקוע בזוהמה וטומאה, ולבו נשבר בקרבו, הוא נזכר ביציאת מצרים שהיינו בשפל המדריגה במ”ט שערי טומאה, ובכל זאת הקב”ה הוציא אותנו משם שלא הגיעו לשער הנ’ ולכן זה ‘תחילה למקראי קודש’ להכנס לשערי הקדושה ‘זכר ליציאת מצרים’.
ובהמשך למה שנאמר לעיל שנזכה במהרה לאורו, כמו שהיה ביציאת מצרים שנעשה בחיפזון, והקב”ה הוציאם משם במהירות, כך יהיה גם בגלות האחרון, שנזכה במהרה לאורו, ואין לחשוש איך נחזור בתשובה, כי הקב”ה יורד ומבקש לראות את התשובה שלנו, ולהגיע לתיקון השלם.

בדיקת חמץ בלב פנימה
“ואפשר להוסיף לרגל הילולת רבינו הזקן זי”ע שהרי רבינו הזקן זכה ורבים השיב מעון, וקירב לבבות ישראל לאביהם שבשמים. ושמעתי שהרה”ק משאץ זי”ע שמע שרבינו הזקן זי”ע לוקח יהודים פשוטים והופך אותם לבעלי מדרגה, והגיע במיוחד לארה”ק כדי לראות מקרוב בעבודתו הקדושה, אבל לדאבון לב לא הספיק וכבה נר המערבי בפתע פתאום.
“ולכן שלשים יום קודם החג יש להתכונן לכך ובשעת בדיקת חמץ יש לבדוק את החמץ הפנימי, ובין השאר גם למען נחדל מעושק ידינו עם עסקו במשא ומתן באמונה ושאר נגעי הלב של כל אחד ואחד.
“ומהמצוות היחידות שמקיימים באכילה לבדה זה מצות אכילת מצה, כי בחג הסוכות צריכים גם לסוכה בעת האכילה ולא רק האכילה כשלעצמה היא מצוה, ולכן יש לעשות זאת בשמחה של מצוה כראוי.
“כך נהגו רבותינו הק’ רבינו הזקן אהרן קדוש ה’ זי”ע ואחריו רבינו הקוה”ט זי”ע שהיו מחפשים את הניצוץ דקדושה בכל אחד ואחד ומלהיבים ומרוממים אותם למדריגות גבוהות, גם כאלו שהיו בשפל המדריגה הוא רומם אותם בעבודת ה’ והרימו את הנשמות האלו לפסגות גבוהות מאוד.
“כך ניגש לליל הסדר בתשובה ותיקון המעשים וכך נזכה גם לתקן את כל הניצוצות המצפים לתיקון ובע”ה נזכה לכך שהקב”ה יבנה ביתו כבתחילה ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יעלה דמם על קיר המזבח לרצון בביאת גוא”צ ומלכינו בראשינו אמן”.​

 

[איש תלמודי]

 

[איש תלמודי]

ראיון על הגרי"ט ווייס זצ"ל

 

[איש תלמודי]

משפטי הטהרה - מדריך יסודי להלכות טהרה

מדריך יסודי להל' טהרה. שיעוריו המבוארים של רב ומו"צ בעדה החרדית, ר"מ בישיבת בית יוסף צבי, ירושלם ורו"כ מתיבתא של כולל שומרי החומות.

www.lehmanns.co.uk

 

[איש תלמודי]

מלוקט מכותבים שונים

זכיתי בשנים האחרונות לראות אותו, לעמוד לידו ולהסתכל עליו בעת התפילה, שהיתה לאחר כמה שעות של הכנה, וגוף נקי וכו'.
אי אפשר לתאר את המתיקות שהי' לשמוע ממנו תיבות התפילה, איך שהי' עומד ומתחנן כתינוק לפני בוראו ויוצרו, במתינות, בקול ובהשפכות הנפש.
התפילה ארכה בדרך כלל לא פחות מחצי שעה הפסוקי דזמרה - הי' נכנס להיכל התפילה עוד לפני שהתחילו שם, והתחיל לומר תיבות התפילה, ברכו נפשי וכו', און ער האט אויסגעשמאטשקעט יעדן ווארט.
כן ניתן לתאר את העבודה שלו לעמוד בעת התפילה, גם בימים הקשים כשכבר קשה הי' לו לעמוד על רגליו הי' מרים את עצמו ועומד בעת השירה ובעת השמונה עשרה, שארכה בערך כ 10-15 דקות מדי יום ביומו.
איי, מי יתן ונזכה לשמוע עוד פעם אחד את ה"פותח את ידך, אַה, אַה, אַה, ומשביע לכל חי רצון", בפסוק זה הי' יכול לעצור ולהתבונן כמה דקות, עם התנועות המתוקות שלו.
מעולם לא ראיתי אותו מרים את עיניו מתוך סידור התפילה שלו באמצע התפילה, הדבר היחיד שהי' מפסיק הי' למצוות צדקה, שבדרך אגב הי' נותן בעין טובה וברוח נדיבה.
יש עוד ועוד להאריך, גם מה שדברו בעת הלוויה, אבל היות שקשה לי לכתוב בלשה"ק, אסתפק במועט, ויהי רצון שנזכה בקרוב שיקוצו וירננו ישיני עפר, ונזכה לילך בדרכיו.

לחץ כדי לכווץ...

כפי שהספדוהו בעת הלוויה, הי' קשור מאוד לרבותיו הקדושים, והרבה לספר ולדבר מהם, ה"ה הרה"ק מסאטמאר, הרה"ק רבי איציקל ורבי יענקעלע מפשעווארסק, הרה"ק מתולדות אהרן ויבלחט"א כ"ק האדמו"ר שליט"א.
על התקשרותו להרה"ק מסאטמאר זי"ע שמעתי מבן אחיו, ששמע ממנו שבעת שנסע אצל הרה"ק מסאטמאר על ימים נוראים הלך להפרד ממורו ורבו הרה"ק מתולדות אהרן, והרבי עודדו מאוד על זה ואמר לו שיזכה לראות שם גרויסע זאכן.

לחץ כדי לכווץ...

זכיתי להכיר את הרב שנים רבות, ואף זכיתי להיבחן אצלו בימי בחורותיי.

כשהייתי אברך, הסתובבתי הרבה בקרבתו, מי יתן לי ירחי קדם. הסבר הפנים היפות שקיבלתי ממנו לכל אחת משאלותיי היה נפלא להפליא.

לפני כשנתיים, כיבדתי אותו בסידור קידושין. הרב ביקש שהחתן יגיע אליו יום לפני החופה, כדי להסביר לו לעומק על כל ענייני הקידושין, ולוודא שהוא מבין את משמעות מעשיו. ואכן, הלכתי עם בני, וכמעט שעה מזמנו היקר הוקדשה לבני. הוא הסביר לו כל צד ופרט, ואף סייע לו להסיר כל ספקות או בלבולים שלמד בבחרותו בנוגע לשיטות שונות לגבי אופן פעולת הקידושין, והסיר אותם בטעם נבון. לא ח"ו שזלזול, אלא הסבר חכם ומעמיק על כל דבר ודבר.

מעולם לא הרים את קולו, אלא דיבר בקול שקט, כמנהגם של תלמידי חכמים.

במהלך חייו, הוא סבל יסורי נפש וגוף, וקיבל את הכל באהבה ובאהבה רבה.

בליל שבת האחרון, התנהג באופן שונה. הוא בירך את חלק מבניו ובנותיו שהיו נוכחים, בברכות נרגשות ורבות. כמו כן, בירך את הרבנית במיוחד. לפני כניסת השבת, נתן צרור כסף לאשתו, שהיא לא הבינה על מה זה ועל מה זה. את הזמירות שר בהשתפכות נפש עצומה, וביקש בסוף שישירו את "אני מאמין".

הקידוש של ליל שבת היה שונה במיוחד מכל עבר.

אני זוכר כיצד פעם שיגעתי את ראשו בעניין ארבעה מינים וכדומה, והוצאתי מכיסי מאה שקלים ונתתי לו. הוא סירב לקבלו בתחילה, עד שהתחננתי בפניו, ואז קיבל. ראיתי בחוש שהוא לוקח זאת רק כדי "לשמח" אותי.

הוא אף גידל בביתו בת אחת במשך תקופה ארוכה, ללא כל תמורה כספית, רק לשם מצוות הכנסת אורחים, אף על פי שהדבר גרם לו להפרעות מבחינת ענייני ייחוד וכדומה.

ואין צריך לדבר על הצדקות הרבות שפיזר לאביונים ולשפלי רוח.

יש עוד הרבה מה לספר עליו, אך אין זמן פנוי כעת.

חבל על דאבדין ולא משתכחין אוי מי יתן לנו תמורתו

לחץ כדי לכווץ...

כבר הזכירו לעיל את דמותו,

ובאמת עיקר גדלותו הוא בעצם הליכותיו היומיומית,
היה נעים הליכות מאד, חכם ופיקח, היה בקי בשולחן ערוך החמישי עם כל המפרשים....
כשהיה בוחן ידע מיד להתאים את השאלה לנבחן וגם את האוירה איך להרים את עיניו וכו',

היה שופך שיח בתפילותיו בנעימות ובמתיקות שאין בנמצא,

גם הפרקטיות שלו ביו"ד ח"ב על כל מרכיביה, ידוע ברחובות ירושלים,

יש עוד מה לכתוב אבל אין זמני פנוי,

זכותו יגן עלינו, יהי"ר שנשמע ונתבשר בשורות טובות בביאת גוא"צ.

לחץ כדי לכווץ...

 

[איש תלמודי]

הספד ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשעת הלוויה
”הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום בישראל“. אוי ויי, נסתלק מאתנו ידידי חבר הבד“צ הגאון רבי יעקב מנדל יאראוויטש זכר צדיק לברכה.
הייתי יושב יחד איתו בבית דין, והוא היה תפארת לעדה החרדית, שהיה לו ראש ישר וסברא ישרה. ועכשיו נשארנו שבורים ורצוצים בפטירת ידיד נאמן, תלמיד חכם אמיתי שידע בכל מקום, והמשיך את דרך רבותינו, לגדור גדר ולעמוד בפרץ. גדולה האבידה ואין לה תמורה, אוי ווי מי יתן לנו תמורתו!
הוא היה גדול גם בתורה וגם במעשים טובים. היה נושא בעול עם צרות ישראל, הרבה שבורי לב מצאו אצלו נחמה, והיה מחזק ומעודד אותם. עבודת התפילה אצלו היה כמונה מעות ממש, וגם היה גדול ממש בצדקה ובמתן בסתר. לא עשה מעצמו כלום, היה דוגמא של תלמיד חכם אמיתי שאינו מחפש כבוד, היה אוהב שלום ורודף שלום.
אוי, פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה, תלמיד חכם שמת אין לו תמורה, ואין לנו תמורה תחתיו. ועכשיו נחפשה דרכינו ונחקורה, אם מספיק כיבדנו כזה תלמיד חכם גדול בישראל שזכינו שהיה אצלינו.
הוא ראה בצרות ישראל והשתתף עמהם, וכפי ששמעתי – העיד על עצמו שיותר כואב לו גזירת הגיוס מהייסורים הפרטיים שלו, ואוי לנו שדווקא בשעה קשה כזאת שצריכים אנו הרבה רחמי שמים, הקב“ה לקח מאתנו צדיק כזה.
ועכשיו הוא הרי יודע היטב כמה סייעתא דשמיא אנו זקוקים במלחמות שיש לנו בארץ ישראל עם הפושעים, והוא יתפלל לקב“ה שיאמר לצרותינו די, ויהיה מליץ יושר ומליץ טוב לכולנו, לאלמנה וכל משפחתו, ול“עדה החרדית“. עד עכשיו הוא היה נציג שלנו בעולם הזה, ועכשיו הוא הולך מאתנו ויהיה הנציג שלנו בבית דין של מעלה, ונזכה בקרוב ממש לביאת גואל צדק במהרה.

 

[איש תלמודי]

קהלא קדישא

 

[איש תלמודי]