- הודעות
- 1,869
- תודות
- 6,570
- נקודות
- 503
(תמלול שיעור - מאוד אשמח להערות/הארות.)
שתי תנאים קדושים.
אחד קראו לו רבי יהודה ואחד קראו לו רבי יצחק.
רבי יצחק יום אחד, הגיע לבית של רבי יהודה.
ורבי יהודה מסתכל על רבי יצחק, ורואה שרבי יצחק בצער, עצוב.
שאל רבי יהודה את רבי יצחק: "מה קרה היום? למה אתה בצער?".
אמר לו רבי יצחק לרבי יהודה: "היום אני הולך לעזוב את העולם, היום אני הולך למות".
אמר רבי יהודה לרבי יצחק: "מאיפה אתה יודע שאתה הולך למות היום?".
אמר לו רבי יצחק: "אני ראיתי סימנים ברורים שזה ככה. ממש סימנים ברורים יש לי, שהיום אני הולך למות, ואני מאוד בצער מזה".
אמר לו רבי יהודה לרבי יצחק: "בוא נלך אל הרבי הקדוש, רבי שמעון, בטח רבי שמעון ידע מה לעשות".
הם הלכו לרבי שמעון. ורק רוצים להיכנס לבית של רבי שמעון, ורבי שמעון מסתכל והוא רואה את מי שרוצה להיכנס: רבי יהודה ורבי יצחק ועוד אחד איתם, מלאך אחד, מלאך המוות.
מלאך המוות רוצה להגיע ביחד איתם, כי מי אמור למות? רבי יצחק.
מיד רבי שמעון אמר: "רק מי שרגיל להיכנס לבית שיכנס, מי שלא רגיל, אני לא מרשה לו להיכנס לפה עכשיו".
אז רבי יצחק נכנס, כי הוא רגיל להיכנס. ורבי יהודה גם נכנס, כי הוא רגיל להיכנס. אבל מלאך המוות לא נכנס, הוא לא העז להיכנס. כי רבי שמעון לא מרשה למי שלא רגיל להיכנס לבית להיכנס, והוא לא רגיל להיכנס לשם. אז מלאך המוות לא יכל להיכנס לבית. נו, מה עושים עכשיו?
ואז רבי שמעון אומר: "רבי יהודה, רבי יצחק אמור להיפטר שעתיים אחרי חצות. בוא נשב בינתיים נלמד את התורה הקדושה".
וכך הם למדו את התורה הקדושה, ולאט לאט הולך ומתקרב הזמן שרבי יצחק אמור להיפטר מהעולם.
ואז רבי שמעון אומר לרבי אלעזר, הבן שלו: "אלעזר הבן שלי, תשמור על הפתח של הבית, שאף אחד לא יכנס לכאן".
ואז הוא מסתכל על רבי יצחק, רבי שמעון בר יוחאי מסתכל על רבי יצחק ואומר לו: "ראית את אבא שלך שמגיע מעולם האמת ללוות אותך?". אמר לו: "לא, אני לא ראיתי".
אז אומר לו רבי שמעון, אם ככה, אפשר לשנות את הדברים. ומיד רבי שמעון פתח בתפילה וביקש: "ריבונו של עולם, רבי יצחק הוא משלנו, הוא מהחבורה הקדושה של התלמידי חכמים שיושבים ולומדים את התורה הקדושה. תן לי אותו במתנה את רבי יצחק, שלא יפטר מן העולם".
ואז נשמע בת קול מהשמיים: "שלך הוא ויחיה. וכאשר אתה תיפטר מן העולם, אל תשכח להביא את רבי יצחק ביחד איתך, שגם הוא יפטר באותו יום שרבי שמעון בר יוחאי יפטר".
טוב. מלאך המוות הסיק את המסקנה. מלאך המוות הבין: אף שום גזר דין לא יכול להיות איפה שנמצא רבי שמעון.
ואז רבי שמעון קרא לרבי אלעזר להיכנס ואמר לו: "תחזיק בידיים של רבי יצחק ותחזק אותו, אני רואה שרבי יצחק מפוחד". ותוך כדי כך רבי יצחק נרדם.
אבא שלו מעולם האמת מגן עדן התגלה אליו, ואמר לו: "אשריך הבן שלי שאתה נמצא פה אצל רבי שמעון. שלושה ימים חיכינו בשמיים שאתה תבוא.
ויש לך מקום מאוד מכובד בגן עדן שמאוד שימח אותי, אבל מאוד הצטערתי שאתה לא דאגת ללמד את הבן שלך, יוסף. 12 צדיקים כבר התכוננו ללוות את הנשמה שלך, אבל אז יצאה בת קול והכריזה בשמיים: רבי שמעון ביקש בקשה והתקבלה".
שאל רבי יצחק את אבא שלו: "אבא, כמה שנים הוסיפו לי, כמה שנים לחיות?". אמר לו אבא שלו: "אין לי רשות לגלות את זה לך. אבל אני יכול לספר לך שביום שרבי שמעון יפטר, אתה תזכה לערוך את השולחן שלו בגן עדן, לעלות אותו ביחד לשמיים".
רבי יצחק התעורר עם חיוך על הפנים ופנים מאירות, ורבי שמעון ראה את זה. שאל אותו רבי שמעון את רבי יצחק: "האם ראית משהו?". אמר לו: "כן". הוא סיפר לו את מה שאבא שלו אמר.
ומאז רבי יצחק לקח איתו את הבן שלו יוסף לכל מקום ולימד אותו את התורה הקדושה. והוא היה כל הזמן איתו ביחד. רק בזמן שהוא נכנס לשיעור של רבי שמעון, אז יוסף המתין בחוץ כי השיעור היה מאוד מאוד עמוק.
עבר זמן, כבר הרבה זמן. יום אחד התפשטה שמועה מאוד מאוד קשה. רבי שמעון בר יוחאי חולה בחולי כבד מאוד וזה נראה שהוא הולך להיפטר מהעולם.
רבי פנחס בן יאיר והחברים, החברים הקדושים, התלמידי חכמים, כולם התאספו ועסקו יחד עם רבי שמעון בדברי התורה הקודשה, דברים עמוקים של סודות קדושים.
באמצע שהם מדברים איתו לפתע רבי שמעון נעלם. המיטה הייתה ריקה.
תוך כדי כך נהיו ריחות נעימים מאוד בחדר, בושם נפלא. ריח מאוד מאוד טוב. ופתאום רואים את רבי שמעון מגיע, מדבר עם איזה מישהו, הם לא ידעו עם מי, וזהו. ואז הוא נכנס.
ואז רבי שמעון אמר לתלמידים: "האם ראיתם איזה משהו?". אמרו לו התלמידים: "כן. אנחנו לא הבנו להיכן נעלמת. וכשחזרת פתאום התחילו להיות ריחות של גן עדן. ושמענו אותך מדבר עם איזה מישהו, אבל אנחנו לא יודעים מי זה".
אמר להם רבי שמעון: "חבל שלא ראיתם אותו. אני, הזמינו אותי למעלה, לשמיים, כדי לבחור לי מקום בגן עדן. בחרתי להיות ביחד עם הנביא הקדוש אחיה השילוני. וכשחזרתי 300 צדיקים ליוו אותי, ובראשם הלך אדם הראשון. והוא זה שדיבר איתי".
ואז רבי אלעזר התקרב ושאל אותו: "אבא, מה המקום שלי בגן עדן?". אז אמר לו רבי שמעון: "אשרי חלקך בני, שאני ביררתי לך כבר את החלק שלך והמקום שלך בעולם הבא. אומנם יקח הרבה זמן מהזמן שתיפטר עד שתיקבר אצלי".
והתפילה של הצדיקים התקבלה. רבי שמעון בר יוחאי חזר לכוחות שלו. אבל מאז שהוא חזר מגן עדן, היה מסביבו אש כל הזמן. אש ממש. אש חזקה שלא היה אפשרות לאף אחד להתקרב אליו, חוץ מהתלמידים הקרובים שלו ביותר שהם יכלו להיכנס בתוך האש, וזה לא שרף אותם. אבל סתם אנשים לא יכלו להתקרב לרבי שמעון כבר מרוב הקדושה שהיה שמה באש.
בינתיים, רבי פנחס בן יאיר נפטר, והגיע הזמן של רבי שמעון בר יוחאי. ועוד הפעם התפשטה שמועה מדאיגה שרבי שמעון עוד הפעם חולה. הרבה אנשים הגיעו לרבי שמעון לבית. תמיד הם לא יכלו להיכנס כי היה שמה אש, אבל עכשיו לא היה שמה אש פתאום.
רבי שמעון הבין שאם האש נעלמה, כנראה שהגיע הזמן שלו לעלות לשמיים. כתב את הצוואה שלו. והוא אמר: "פעם קודמת שהייתי חולה, רבי פנחס בן יאיר היה פה והאריכו לי את החיים, וגם היה כאן אש. עכשיו אני רואה שהאש נעלמה ורבי פנחס בן יאיר לא איתנו, אני לא יודע אם כבר אני אשאר בעולם הזה או שהפעם אני לא יקום מחולי זה".
כנראה שעכשיו אני הולך לעזוב את העולם.
ואז הוא התחיל לחשוב על עניינים וסודות גדולים מאוד שבתורה הקדושה. ועוד הפעם ירדה אש מהשמיים וכולם היו צריכים לברוח משם מהר מהר. לא יכלו להישאר שמה. חוץ מרבי אלעזר ורבי אבא, היה עוד תנא קדוש שקראו לו רבי אבא, אף אחד לא יכל להישאר שם.
ואז רבי שמעון בר יוחאי אמר להם: "איפה רבי יצחק? רבי יצחק צריך ללכת איתי מהעולם ביחד. הוא צריך היום לעזוב את העולם ביחד איתי. תקראו לו שיבוא לפה".
ואז רבי שמעון התיישב על המיטה שלו ושאל: "איפה כל התלמידים החברים הקדושים?". רבי אלעזר הזדרז להכניס אותם, ורבי שמעון בירך אותם. ואז הוא אמר להם: "בני החבורה הקדושה שלומדים את התורה הקדושה, התלמידים הקדושים יישארו פה. זה זמן קדוש. אני רוצה לגלות לכם סודות עמוקים שבתורה הקדושה שעוד לא התגלו בעולם עד עכשיו. סודות קדושים, סודות עמוקים, סודות נוראים".
"הנה, רב המנונא סבא שנפטר כבר, אני רואה את הנשמה שלו שמגיעה לשמוע את חידושי התורה הקדושה. אני רואה את הנשמה של רבי פנחס בן יאיר יורד מהשמיים גם הוא, ומגיע לפה לשמוע את חידושי התורה הקדושה. תכינו להם כיסאות".
ורבי שמעון בר יוחאי התחיל לגלות את סודות התורה הקדושה. סודות גדולים, סודות קדושים. אש קדושה מאוד מסתובבת מסביבם. ורבי שמעון מגלה את הסודות הגדולים של התורה הקדושה. וכל הזמן הזה רבי שמעון שרוי בשמחה.
הוא שמח. הוא יודע שהוא הולך לעזוב את העולם, אבל הוא יודע שהוא עשה את מה שהוא צריך. שהוא יכול להגיד לבורא עולם "עשיתי ככל אשר ציוויתני", הוא יודע שהוא הולך לעלות לגן עדן לחלקן של צדיקים.
רבי אבא יושב וכותב את כל מה שרבי שמעון בר יוחאי אומר. ורבי שמעון בר יוחאי היה אמור להגיד משפט שמסתיים במילה חיים, אבל לפני שהספיק להגיד את המילה חיים, פתאום נהיה בשקט.
רבי אבא לא הבין למה, והוא לא יכל להסתכל על הפנים של רבי שמעון, מרוב אור שיצא מהפנים של רבי שמעון.
ואז שמעו קול של מלאכים שמבקשים, "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך", שיוסיפו עוד חיים לרבי שמעון. אבל היו שמה מלאכים אחרים שאמרו: "חיים שאל ממך". והוא פעם אחת הוא ביקש ממך חיים, כבר נתת לו פעם אחת. האם תיתן לו אורך ימים עולם ועד? האם תיתן לרבי שמעון לחיות עד לעולם? אם כל פעם תשאיר אותו לחיות, אז מה יהיה?
ולאט לאט האש הלכה ונכבתה, ורק אז היה אפשר לראות את רבי שמעון, ששכב על צד ימין כשהפנים שלו זוהרות בחיוך. ואז הם ראו שהוא נפטר. רבי שמעון הקדוש.
הצער היה עצום, אף אחד לא יכל לדבר. רבי אלעזר נישק את היד של רבי שמעון. רבי אבא ליקק את העפר שהיה מתחת לרגליים שלו מרוב הקדושה שהייתה שם. רבי חייא קם על הרגליים ואמר: "עד עכשיו רבנו היה מטפל בנו, עכשיו הגיע הזמן שאנחנו נטפל, נדאג לכבוד שלו".
רבי אלעזר ורבי אבא לקחו אותו עם המיטה, וריחות של גן עדן התחילו למלאות את כל הבית. והמון המון אנשים הגיעו, ופתאום הגיעו חבורה של גיבורים מכפר ציפורי, ומיד הם אמרו: "רבי שמעון בר יוחאי ייקבר אצלנו. אנחנו רוצים שהוא יהיה קבור לידינו בציפורי, בעיר שלנו".
ואז פתאום הגיעו אנשים ממירון. לא, רבי שמעון בר יוחאי הוא שלנו, אנחנו רוצים שרבי שמעון ייקבר אצלנו במירון. ונהיו שמה ויכוחים חזקים. והמיטה לבינתיים יצאה החוצה מהבית. והוויכוחים מיד הפסיקו.
הם רואים אש לפני המיטה, ופתאום המיטה עולה באוויר ומתחילה לרחף באוויר, המיטה עם רבי שמעון. המיטה עם רבי שמעון נסעה והגיעה עד למירון, ושמה הייתה מערה מיוחדת, שלתוך המערה הכניסו את רבי שמעון בר יוחאי.
כשהמיטה נכנסה לתוך המערה, יצאה בת קול ואמרה: "תיכנסו כולם, תתאספו כולם לשמחה של רבי שמעון". השמחה שלו שעכשיו הוא עולה לשמיים ומגיע למקום שלו בגן עדן עם הנביא אחיה, השמחה שלו על שהוא זכה להידבק בבורא כל עולמים, להחזיר את נשמתו כשהיא טהורה וזכה.
ועד היום הזה נוהגים יהודים צדיקים בל"ג בעומר לשמוח בשמחת רבי שמעון, ולהדליק אש ומדורות לזכר האש הגדולה שהייתה שמה כשהתגלו סודות התורה הקדושה.
והמיטה הקדושה נחה במערה. ואז יצאה עוד בת קול ואמרה: "זה האיש מרעיש ארץ, מרגיז ממלכות". אשריך רבי שמעון, שהקדוש ברוך הוא משתבח בך כל יום. אשריך למעלה ואשריך למטה. כמה שכר צפון לך, עליך נאמר: "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין".
ורבי שמעון נקבר. ובמירון, מי שהיה בציון הקדוש יודע, שממש ליד הציון של רבי שמעון בר יוחאי יש את הקבר של התנא הקדוש רבי יצחק. רבי יצחק נפטר באותו יום. והוא קבור שמה ממש ליד רבי שמעון. שניהם קבורים אחד ליד השני, אבל לא באותה מערה. במערה הזאת של רבי שמעון בר יוחאי רק רבי אלעזר ורבי שמעון בר יוחאי נקברו, ואף אחד לא חוץ מהם.
ועד היום, רבי שמעון רוצה שאנחנו נשמח בשמחה שלו, שהוא זכה לתקן ולגלות את סודות התורה הקדושה, ולהגיע למקום המיוחד שלו בגן עדן.
שתי תנאים קדושים.
אחד קראו לו רבי יהודה ואחד קראו לו רבי יצחק.
רבי יצחק יום אחד, הגיע לבית של רבי יהודה.
ורבי יהודה מסתכל על רבי יצחק, ורואה שרבי יצחק בצער, עצוב.
שאל רבי יהודה את רבי יצחק: "מה קרה היום? למה אתה בצער?".
אמר לו רבי יצחק לרבי יהודה: "היום אני הולך לעזוב את העולם, היום אני הולך למות".
אמר רבי יהודה לרבי יצחק: "מאיפה אתה יודע שאתה הולך למות היום?".
אמר לו רבי יצחק: "אני ראיתי סימנים ברורים שזה ככה. ממש סימנים ברורים יש לי, שהיום אני הולך למות, ואני מאוד בצער מזה".
אמר לו רבי יהודה לרבי יצחק: "בוא נלך אל הרבי הקדוש, רבי שמעון, בטח רבי שמעון ידע מה לעשות".
הם הלכו לרבי שמעון. ורק רוצים להיכנס לבית של רבי שמעון, ורבי שמעון מסתכל והוא רואה את מי שרוצה להיכנס: רבי יהודה ורבי יצחק ועוד אחד איתם, מלאך אחד, מלאך המוות.
מלאך המוות רוצה להגיע ביחד איתם, כי מי אמור למות? רבי יצחק.
מיד רבי שמעון אמר: "רק מי שרגיל להיכנס לבית שיכנס, מי שלא רגיל, אני לא מרשה לו להיכנס לפה עכשיו".
אז רבי יצחק נכנס, כי הוא רגיל להיכנס. ורבי יהודה גם נכנס, כי הוא רגיל להיכנס. אבל מלאך המוות לא נכנס, הוא לא העז להיכנס. כי רבי שמעון לא מרשה למי שלא רגיל להיכנס לבית להיכנס, והוא לא רגיל להיכנס לשם. אז מלאך המוות לא יכל להיכנס לבית. נו, מה עושים עכשיו?
ואז רבי שמעון אומר: "רבי יהודה, רבי יצחק אמור להיפטר שעתיים אחרי חצות. בוא נשב בינתיים נלמד את התורה הקדושה".
וכך הם למדו את התורה הקדושה, ולאט לאט הולך ומתקרב הזמן שרבי יצחק אמור להיפטר מהעולם.
ואז רבי שמעון אומר לרבי אלעזר, הבן שלו: "אלעזר הבן שלי, תשמור על הפתח של הבית, שאף אחד לא יכנס לכאן".
ואז הוא מסתכל על רבי יצחק, רבי שמעון בר יוחאי מסתכל על רבי יצחק ואומר לו: "ראית את אבא שלך שמגיע מעולם האמת ללוות אותך?". אמר לו: "לא, אני לא ראיתי".
אז אומר לו רבי שמעון, אם ככה, אפשר לשנות את הדברים. ומיד רבי שמעון פתח בתפילה וביקש: "ריבונו של עולם, רבי יצחק הוא משלנו, הוא מהחבורה הקדושה של התלמידי חכמים שיושבים ולומדים את התורה הקדושה. תן לי אותו במתנה את רבי יצחק, שלא יפטר מן העולם".
ואז נשמע בת קול מהשמיים: "שלך הוא ויחיה. וכאשר אתה תיפטר מן העולם, אל תשכח להביא את רבי יצחק ביחד איתך, שגם הוא יפטר באותו יום שרבי שמעון בר יוחאי יפטר".
טוב. מלאך המוות הסיק את המסקנה. מלאך המוות הבין: אף שום גזר דין לא יכול להיות איפה שנמצא רבי שמעון.
ואז רבי שמעון קרא לרבי אלעזר להיכנס ואמר לו: "תחזיק בידיים של רבי יצחק ותחזק אותו, אני רואה שרבי יצחק מפוחד". ותוך כדי כך רבי יצחק נרדם.
אבא שלו מעולם האמת מגן עדן התגלה אליו, ואמר לו: "אשריך הבן שלי שאתה נמצא פה אצל רבי שמעון. שלושה ימים חיכינו בשמיים שאתה תבוא.
ויש לך מקום מאוד מכובד בגן עדן שמאוד שימח אותי, אבל מאוד הצטערתי שאתה לא דאגת ללמד את הבן שלך, יוסף. 12 צדיקים כבר התכוננו ללוות את הנשמה שלך, אבל אז יצאה בת קול והכריזה בשמיים: רבי שמעון ביקש בקשה והתקבלה".
שאל רבי יצחק את אבא שלו: "אבא, כמה שנים הוסיפו לי, כמה שנים לחיות?". אמר לו אבא שלו: "אין לי רשות לגלות את זה לך. אבל אני יכול לספר לך שביום שרבי שמעון יפטר, אתה תזכה לערוך את השולחן שלו בגן עדן, לעלות אותו ביחד לשמיים".
רבי יצחק התעורר עם חיוך על הפנים ופנים מאירות, ורבי שמעון ראה את זה. שאל אותו רבי שמעון את רבי יצחק: "האם ראית משהו?". אמר לו: "כן". הוא סיפר לו את מה שאבא שלו אמר.
ומאז רבי יצחק לקח איתו את הבן שלו יוסף לכל מקום ולימד אותו את התורה הקדושה. והוא היה כל הזמן איתו ביחד. רק בזמן שהוא נכנס לשיעור של רבי שמעון, אז יוסף המתין בחוץ כי השיעור היה מאוד מאוד עמוק.
עבר זמן, כבר הרבה זמן. יום אחד התפשטה שמועה מאוד מאוד קשה. רבי שמעון בר יוחאי חולה בחולי כבד מאוד וזה נראה שהוא הולך להיפטר מהעולם.
רבי פנחס בן יאיר והחברים, החברים הקדושים, התלמידי חכמים, כולם התאספו ועסקו יחד עם רבי שמעון בדברי התורה הקודשה, דברים עמוקים של סודות קדושים.
באמצע שהם מדברים איתו לפתע רבי שמעון נעלם. המיטה הייתה ריקה.
תוך כדי כך נהיו ריחות נעימים מאוד בחדר, בושם נפלא. ריח מאוד מאוד טוב. ופתאום רואים את רבי שמעון מגיע, מדבר עם איזה מישהו, הם לא ידעו עם מי, וזהו. ואז הוא נכנס.
ואז רבי שמעון אמר לתלמידים: "האם ראיתם איזה משהו?". אמרו לו התלמידים: "כן. אנחנו לא הבנו להיכן נעלמת. וכשחזרת פתאום התחילו להיות ריחות של גן עדן. ושמענו אותך מדבר עם איזה מישהו, אבל אנחנו לא יודעים מי זה".
אמר להם רבי שמעון: "חבל שלא ראיתם אותו. אני, הזמינו אותי למעלה, לשמיים, כדי לבחור לי מקום בגן עדן. בחרתי להיות ביחד עם הנביא הקדוש אחיה השילוני. וכשחזרתי 300 צדיקים ליוו אותי, ובראשם הלך אדם הראשון. והוא זה שדיבר איתי".
ואז רבי אלעזר התקרב ושאל אותו: "אבא, מה המקום שלי בגן עדן?". אז אמר לו רבי שמעון: "אשרי חלקך בני, שאני ביררתי לך כבר את החלק שלך והמקום שלך בעולם הבא. אומנם יקח הרבה זמן מהזמן שתיפטר עד שתיקבר אצלי".
והתפילה של הצדיקים התקבלה. רבי שמעון בר יוחאי חזר לכוחות שלו. אבל מאז שהוא חזר מגן עדן, היה מסביבו אש כל הזמן. אש ממש. אש חזקה שלא היה אפשרות לאף אחד להתקרב אליו, חוץ מהתלמידים הקרובים שלו ביותר שהם יכלו להיכנס בתוך האש, וזה לא שרף אותם. אבל סתם אנשים לא יכלו להתקרב לרבי שמעון כבר מרוב הקדושה שהיה שמה באש.
בינתיים, רבי פנחס בן יאיר נפטר, והגיע הזמן של רבי שמעון בר יוחאי. ועוד הפעם התפשטה שמועה מדאיגה שרבי שמעון עוד הפעם חולה. הרבה אנשים הגיעו לרבי שמעון לבית. תמיד הם לא יכלו להיכנס כי היה שמה אש, אבל עכשיו לא היה שמה אש פתאום.
רבי שמעון הבין שאם האש נעלמה, כנראה שהגיע הזמן שלו לעלות לשמיים. כתב את הצוואה שלו. והוא אמר: "פעם קודמת שהייתי חולה, רבי פנחס בן יאיר היה פה והאריכו לי את החיים, וגם היה כאן אש. עכשיו אני רואה שהאש נעלמה ורבי פנחס בן יאיר לא איתנו, אני לא יודע אם כבר אני אשאר בעולם הזה או שהפעם אני לא יקום מחולי זה".
כנראה שעכשיו אני הולך לעזוב את העולם.
ואז הוא התחיל לחשוב על עניינים וסודות גדולים מאוד שבתורה הקדושה. ועוד הפעם ירדה אש מהשמיים וכולם היו צריכים לברוח משם מהר מהר. לא יכלו להישאר שמה. חוץ מרבי אלעזר ורבי אבא, היה עוד תנא קדוש שקראו לו רבי אבא, אף אחד לא יכל להישאר שם.
ואז רבי שמעון בר יוחאי אמר להם: "איפה רבי יצחק? רבי יצחק צריך ללכת איתי מהעולם ביחד. הוא צריך היום לעזוב את העולם ביחד איתי. תקראו לו שיבוא לפה".
ואז רבי שמעון התיישב על המיטה שלו ושאל: "איפה כל התלמידים החברים הקדושים?". רבי אלעזר הזדרז להכניס אותם, ורבי שמעון בירך אותם. ואז הוא אמר להם: "בני החבורה הקדושה שלומדים את התורה הקדושה, התלמידים הקדושים יישארו פה. זה זמן קדוש. אני רוצה לגלות לכם סודות עמוקים שבתורה הקדושה שעוד לא התגלו בעולם עד עכשיו. סודות קדושים, סודות עמוקים, סודות נוראים".
"הנה, רב המנונא סבא שנפטר כבר, אני רואה את הנשמה שלו שמגיעה לשמוע את חידושי התורה הקדושה. אני רואה את הנשמה של רבי פנחס בן יאיר יורד מהשמיים גם הוא, ומגיע לפה לשמוע את חידושי התורה הקדושה. תכינו להם כיסאות".
ורבי שמעון בר יוחאי התחיל לגלות את סודות התורה הקדושה. סודות גדולים, סודות קדושים. אש קדושה מאוד מסתובבת מסביבם. ורבי שמעון מגלה את הסודות הגדולים של התורה הקדושה. וכל הזמן הזה רבי שמעון שרוי בשמחה.
הוא שמח. הוא יודע שהוא הולך לעזוב את העולם, אבל הוא יודע שהוא עשה את מה שהוא צריך. שהוא יכול להגיד לבורא עולם "עשיתי ככל אשר ציוויתני", הוא יודע שהוא הולך לעלות לגן עדן לחלקן של צדיקים.
רבי אבא יושב וכותב את כל מה שרבי שמעון בר יוחאי אומר. ורבי שמעון בר יוחאי היה אמור להגיד משפט שמסתיים במילה חיים, אבל לפני שהספיק להגיד את המילה חיים, פתאום נהיה בשקט.
רבי אבא לא הבין למה, והוא לא יכל להסתכל על הפנים של רבי שמעון, מרוב אור שיצא מהפנים של רבי שמעון.
ואז שמעו קול של מלאכים שמבקשים, "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך", שיוסיפו עוד חיים לרבי שמעון. אבל היו שמה מלאכים אחרים שאמרו: "חיים שאל ממך". והוא פעם אחת הוא ביקש ממך חיים, כבר נתת לו פעם אחת. האם תיתן לו אורך ימים עולם ועד? האם תיתן לרבי שמעון לחיות עד לעולם? אם כל פעם תשאיר אותו לחיות, אז מה יהיה?
ולאט לאט האש הלכה ונכבתה, ורק אז היה אפשר לראות את רבי שמעון, ששכב על צד ימין כשהפנים שלו זוהרות בחיוך. ואז הם ראו שהוא נפטר. רבי שמעון הקדוש.
הצער היה עצום, אף אחד לא יכל לדבר. רבי אלעזר נישק את היד של רבי שמעון. רבי אבא ליקק את העפר שהיה מתחת לרגליים שלו מרוב הקדושה שהייתה שם. רבי חייא קם על הרגליים ואמר: "עד עכשיו רבנו היה מטפל בנו, עכשיו הגיע הזמן שאנחנו נטפל, נדאג לכבוד שלו".
רבי אלעזר ורבי אבא לקחו אותו עם המיטה, וריחות של גן עדן התחילו למלאות את כל הבית. והמון המון אנשים הגיעו, ופתאום הגיעו חבורה של גיבורים מכפר ציפורי, ומיד הם אמרו: "רבי שמעון בר יוחאי ייקבר אצלנו. אנחנו רוצים שהוא יהיה קבור לידינו בציפורי, בעיר שלנו".
ואז פתאום הגיעו אנשים ממירון. לא, רבי שמעון בר יוחאי הוא שלנו, אנחנו רוצים שרבי שמעון ייקבר אצלנו במירון. ונהיו שמה ויכוחים חזקים. והמיטה לבינתיים יצאה החוצה מהבית. והוויכוחים מיד הפסיקו.
הם רואים אש לפני המיטה, ופתאום המיטה עולה באוויר ומתחילה לרחף באוויר, המיטה עם רבי שמעון. המיטה עם רבי שמעון נסעה והגיעה עד למירון, ושמה הייתה מערה מיוחדת, שלתוך המערה הכניסו את רבי שמעון בר יוחאי.
כשהמיטה נכנסה לתוך המערה, יצאה בת קול ואמרה: "תיכנסו כולם, תתאספו כולם לשמחה של רבי שמעון". השמחה שלו שעכשיו הוא עולה לשמיים ומגיע למקום שלו בגן עדן עם הנביא אחיה, השמחה שלו על שהוא זכה להידבק בבורא כל עולמים, להחזיר את נשמתו כשהיא טהורה וזכה.
ועד היום הזה נוהגים יהודים צדיקים בל"ג בעומר לשמוח בשמחת רבי שמעון, ולהדליק אש ומדורות לזכר האש הגדולה שהייתה שמה כשהתגלו סודות התורה הקדושה.
והמיטה הקדושה נחה במערה. ואז יצאה עוד בת קול ואמרה: "זה האיש מרעיש ארץ, מרגיז ממלכות". אשריך רבי שמעון, שהקדוש ברוך הוא משתבח בך כל יום. אשריך למעלה ואשריך למטה. כמה שכר צפון לך, עליך נאמר: "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין".
ורבי שמעון נקבר. ובמירון, מי שהיה בציון הקדוש יודע, שממש ליד הציון של רבי שמעון בר יוחאי יש את הקבר של התנא הקדוש רבי יצחק. רבי יצחק נפטר באותו יום. והוא קבור שמה ממש ליד רבי שמעון. שניהם קבורים אחד ליד השני, אבל לא באותה מערה. במערה הזאת של רבי שמעון בר יוחאי רק רבי אלעזר ורבי שמעון בר יוחאי נקברו, ואף אחד לא חוץ מהם.
ועד היום, רבי שמעון רוצה שאנחנו נשמח בשמחה שלו, שהוא זכה לתקן ולגלות את סודות התורה הקדושה, ולהגיע למקום המיוחד שלו בגן עדן.