שו"ע סימן תרכ"ט סעיף ו':
במחצלת של קנים וקש ושיפה וגמי, בין שהיא חלקה שהיא ראויה לשכיבה, בין שאינה חלקה שאינה ראויה לשכיבה, אם היא קטנה, סתמא עומדת לשכיבה ומקבלת טומאה, ואין מסככין בה, אלא אם כן עשאה לסיכוך:
הגה: דהיינו שרוב בני אותה העיר עושין אותה לסיכוך (הרא"ש פ"ק דסוכה).
הרי לנו התשובה: מחצלת שעשאה לסיכוך שתלוי למה עושים אותה רוב בני העיר
