ירושלמי עבודה זרה בבית שני

[מתחילים מחדש]

איתא בירושלמי יומא (פרק א הלכה א) שביהמ"ק הראשון "וכן השני" נחרבו בשביל ג' עבירות החמורות.
והקשו המפרשים דהרי חכמים ביטלו את היצה"ר של עבודה זרה בתחילת בית שני.

תירוץ א'
ואפשר לבאר ע"פ המשך הגמ' "אבל בשני... שהיו אוהבין את הממון". וידוע מספה"ק דברדיפת הממון יש ענין של עבודה זרה.
[אם כי דברי הגמ' בזה הם שיטה חלוקה כדמוכח שם. י"ל דבענין זה גם השיטה הראשונה מודי, וזה כוונתו בעבודה זרה].

תירוץ ב'
דשיטה הראשונה ג"כ סבר כשיטה השניה "היא שנאת חינם ששקולה כנגד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים". וכוונתם שבבית ראשון היה ג' העבירות בפועל, ובבית שני היו בפנימיות הענין ג' חמורות, והיינו שהיתה שנאת חנם. [ולשי' הח"ח זי"ע הכוונה ללשון הרע].