אחד יחיד

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
9,579
תודות
17,453
נקודות
1,280
שאלה: בנות בפנימיה שאוכלות שם ביום טוב של שבועות ושבת ואינן מבשלות, רק מדליקות נרות שבת ובפשטות צריכות לעשות עירוב תבשילין מספק בלא ברכה, כיון שתלוי בשתי הדעות בשו"ע סי' תקכ"ז סי"ט אם הדלקת הנר מצריכה עירוב תבשילין.

שאלו הבנות שהן מכינות סלט ירקות בחתוך דק דק ביום טוב לצורך שבת, וכיון שחיתוך ירקות דק דק אסורה בשבת משום טוחן ואילו ביום טוב מותר לצורך יום טוב, נמצא דכשחותך סלט ירקות ביום טוב עבור שבת צריך עירוב תבשילין משום מלאכת טוחן, א"כ האם יוכלו לברך כמו מי שמבשל או לא.

תשובה: אין לברך על עירוב תבשילין משום חיתוך ירקות, רק אם מבשלים.

הטעם הנה בסי' שכ"א סי"ב נפסק שהמחתך את הירק דק דק בשבת חייב משום טוחן, ובמשנ"ב סקמ"ח מבואר שאף שיש מתירים טחינה באוכלין אין להקל בזה ומי שחותך בצלים דק דק שלא בסמוך לסעודה קרוב הדבר לומר שחייב חטאת והבצלים אסורים באכילה. ובהלכות יום טוב סי' תק"ד סקי"ט כתב המשנ"ב שמותר לחתוך ירק דק דק ביום טוב לצורך היום ולא לצורך חול, ולפי"ז היה מקום לעשות לצורך זה עירוב תבשילין בברכה, אך כיון שלדעת כמה פוסקים אין זה נחשב טוחן גם בשבת שוב לא נוכל לברך על העירוב, אבל ודאי שבלי עירוב א"א להכין סלט לצורך שבת, וגם כל ענייני הכנה מיום טוב לשבת כגון בסידור מצעים או להביא דברים מיום טוב לצורך שבת צריך עירוב. (הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א)

ויש להוסיף שהגראמ"מ קארפ שליט"א בספרו הלכות יום טוב (ח"א פ"ח סי"ז) כתב שלדעת הרשב"א כל ההיתר לחתוך דק דק ביום טוב זה רק לאלתר והובא בחיי אדם, ולדעה זו לא יועיל עירוב תבשילין שהרי גם כשחותך לצורך יום טוב אם אינו לסעודה הסמוכה אסור, אך מעיקר הדין להשו"ע א"צ לאלתר ובנוסף יש פוסקים שאין זה טוחן לכן יש להקל.
 
אבל ודאי שבלי עירוב א"א להכין סלט לצורך שבת, וגם כל ענייני הכנה מיום טוב לשבת כגון בסידור מצעים או להביא דברים מיום טוב לצורך שבת צריך עירוב. (הרה"ג רבי מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א)
לא הבנתי אם צריך עירוב לטרחא כדעת הא"ר [ודלא כרעק"א שאגב כמדומה שבמ"ב משמע שמיקל כרעק"א] אז למה שלא יהיה אפשר לברך.
ויש להוסיף שהגראמ"מ קארפ שליט"א בספרו הלכות יום טוב (ח"א פ"ח סי"ז) כתב שלדעת הרשב"א כל ההיתר לחתוך דק דק ביום טוב זה רק לאלתר והובא בחיי אדם, ולדעה זו לא יועיל עירוב תבשילין שהרי גם כשחותך לצורך יום טוב אם אינו לסעודה הסמוכה אסור
ולכן לא יועיל אף הואיל ומקלעי אורחין, משום שהגדרת המלאכה היא לא לאלתר והוי דאורייתא ולא יהני לזה הואיל, לכאורה הוא פשוט כן. ונפלא הדבר !

ויל"ע אם שיך שיאמר אדם להדיא ביו"ט שחותך לאלתר אם יבואו אורחין דלא להוי מלאכה מצד ב' סיבות א. יש הואיל, ב. ייחשב לאלתר משום סברא זו.

ובאמת שאלה זו אפשר לשאול אף לענין שבת אם יעשה בורר אוכל מתוך פסולת שיהיה חזי לאורחין אם יבואו, דלענין הסברא של לאלתר אין בזה שום חילוק בין יו"ט לשבת, אם "הואיל" מועיל שייחשב משום כך לאלתר, ולא מבעי לדעת תוס' בפסחים מ"ו ב' שאף סברת הואיל מהני לשבת [וכבר כ' החזו"א שדברי התוס' אינם מובנים דסברת הואיל הוא סברא בגדר מלאכת יו"ט ואין זה שייך לשבת ואכ"מ להאריך בזה] אלא אף להחזו"א שלא שיך בשבת סברת "הואיל", מ"מ לענין שייחשב לאלתר הוא סברא בפני עצמה, ומסתבר שלא יהני לזה הואיל ולא מבעיה אם לא מחשב לזה [דא"כ בכל בורר אוכל בשבת הרי יש הואיל וירצה לאכול לאלתר ופשוט] אלא אף אם חושב להדיא כן, מ"מ כיון שעיקר מחשבתו היא לאחר זמן זהו גדר המלאכה שעושה ולא יהני בין ביו"ט וכ"ש בשבת, ואין ביו"ט שום מעלה לענין זה, ודו"ק.
 
ולכן לא יועיל אף הואיל ומקלעי אורחין, משום שהגדרת המלאכה היא לא לאלתר והוי דאורייתא ולא יהני לזה הואיל, לכאורה הוא פשוט כן. ונפלא הדבר !
אולם שוב התבוננתי שזה אינו לכאורה, שהרי אם לבסוף יאכלנו לא יעבור איסור דאורייתא שבירר שלא לצורך יו"ט שהרי הוא כן אכל את זה ביו"ט, ואין לומר שאף שאכל את זה לבסוף בחו"ט מ"מ לא נהנה מהברירה של האוכל מתוך פסולת דזה מנלן אולי היה דעתו לברור לאחר זמן ולבסוף אכלו עכשיו מחמת ברירתו, ויל"ע.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון