עיתים לתורה - בזמן או בכמות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית עיתים לתורה - בזמן או בכמות | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית

דעת ותבונה

משתמש רשום
gemgem
הודעות
28
תודות
60
נקודות
13
רבות הופלג בענין מעלת קביעות עיתים לתורה - והיינו זמן קבוע שלא יעבירנו.
ואני בשאלה - האם ניתן כעי"ז לקבוע הספק קבוע שלא יעבירנו ונחשב כקביעות עיתים או לא? [הנושא חשוב ורלוונטי לנפ"מ למעשה...]
וגם אם לא
- האם יש בזה מן הענין לכה"פ?
 
אכן אך לכאורה הענין המתקיים בקביעת הזמן מתקיים גם בקביעת הכמות. ומדוע שיהיה חילוק בסברא?
אין הקב''ה מונה דפים אלא שעות וכידוע.
אדם צריך זמן שיהיה רק לתורה ולא לדבר אחר.
הספק ניתן ללמוד בכמה דקות וזהו.
 
נערך לאחרונה:
וראיתי גם מציינים לפלא יועץ
פלא יועץ ריש אות ל'-
ואפילו אשר לא חננו ה׳ דעת אין לו מקום פטור ליום הדין באמור קריתי כל החהלים ושניתי ח״י פרקי משנה וכמה דפים מזוה״ק ומה חובתי עוד היכול אוכל להיות חוזר חוזר על התהלים וכדומה ולהיות יושב ולומד כל היום זה בלתי אפשר. אמרתי שגם זה הבל יפצה פיהם ואוי להן לבריות מיום הדין ומעומק הדין דאפי׳ למד כל התורה כולה לא הותר להיות יושב ובטל או עוסק בשיחה בטלה אפי׳ רגע והאלקים יביא במשפט על כל ועתיד ליתן דין וחשבון אפי׳ על זמן מועט כדי בליעת הרוק כידוע מארז״ל ואמרו שאפי׳ לומד כל היום פסוק ואחות לוטן תמנע בא בשכרו כעוסק בנגעים ואהלות וא׳ המרבה וא׳ הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים והאיש הירא לנפשו מיום הדין הגדול והנורא לא ילך אחרי רבים לרעות רק ישמע דברי רבותינו הקדושים וישתדל בכל עז להמציא מרגוע לנפשו ולהשביע בצחצחות נפשו וכשיושב ללמוד ישמור נפשו שלא ירש תרתי גהינם ויהא לימודו ע״מ לשמור ולעשות ולקיים ולא יגע לריק אלא ילמוד בקול בשפה ברורה לעשות נ״ר ליוצרו ולא יהא מפסיק ממשנתו לדברים בטלים ויתן לב להבין מה שלומד וידוע שאין הקב״ה מונה דפים אלא שעות וטוב מעט בכונה
 

קבצים מצורפים

אין מדובר פה על חובת המצווה, אלא על העניין המיוחד של קביעת עיתים
נכון.
ובדיוק לכן אין כאן קשר למשפט 'אין הקב"ה מונה דפים אלא שעות'.
הפלא יועץ מדבר על אנשים שאינם יכולים ללמוד והוא מנחמם בזה שאין הקב"ה וכו'
אך אנשים הקובעים עיתים לתורה ושואלים מה עדיף להם לעשות זה לא תשובה לומר להם שעדיף שעות מאשר דפים.
 
אך אנשים הקובעים עיתים לתורה ושואלים מה עדיף להם לעשות זה לא תשובה לומר להם שעדיף שעות מאשר דפים.
ודאי שלא.
אבל כלפי החיוב המיוחד שחז''ל הגדירו בקביעות עתים ברור שזה תלוי בעיתים כלשונם הזהב דחז''ל כיון שיש בזה מעלה עצומה אפי' יותר מדפים
 
ודאי שלא.
אבל כלפי החיוב המיוחד שחז''ל הגדירו בקביעות עתים ברור שזה תלוי בעיתים כלשונם הזהב דחז''ל כיון שיש בזה מעלה עצומה אפי' יותר מדפים
וע"ז שאלתו של פותהא"ש,
מי אמר שלשונם הזהב של חז"ל שאמרו שצריך קביעות עיתים, הקביעות היא בזמן מסויים למשך זמן מסויים,
שמא הכוונה ללימוד קבוע ביום למשך זמן מה, לא משנה כמה זמן, וההחלטה כמה זמן ללמוד כל יום היא לפי הספק.
 
רבות הופלג בענין מעלת קביעות עיתים לתורה - והיינו זמן קבוע שלא יעבירנו.
ואני בשאלה - האם ניתן כעי"ז לקבוע הספק קבוע שלא יעבירנו ונחשב כקביעות עיתים או לא? [הנושא חשוב ורלוונטי לנפ"מ למעשה...]
וגם אם לא
- האם יש בזה מן הענין לכה"פ?
שמעתי מרבותי שהענין בקביעות עיתים לתורה הוא הקבלת עול חוק ולא יעבור
וע"כ אין הבדל בין שעות להספק העיקר שזה יהיה מתוך תחושת חיוב
 
זו לא טענה, כי גם עיתים לתורה אפשר לקבוע כמה דקות וזהו -אם קובעים הספק רציני. או הספק באיכות וכדו' כל הטענה הזו איננה טענה
אבל עיתים - הם קבועים, וזמן יהיה תמיד הזמן אותו קצבו לפי הזמן היומי
והספק משתנה, לפעמים יותר ולפעמים פחות,

מה גם שיש להזכיר עוד בעיה, שלפעמים ההספק מדי קשה ולומדים מהר כדי להספיק...
 
אומרים אותו גדולי הדור
עי' כאן
וכאן

כאן בסוף עמוד כ''ה הביאו בשם הגר''מ שניידר זצ''ל שהוא מדרש

וראיתי גם מציינים לפלא יועץ
 

הודעות מומלצות

ברשותכם 2 הערות.
1. מי ש[עדיין] אוכל חריין...

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון