תודה רבה, שמעתי מסיפור זה הרבה פעמים, אבל לא ראיתי את הסרטון.
אבל יש כאן עוקץ שאנשים לא קולטים, כידוע הגרש"ז היה ענוותן כהלל ולא חשב בכלל שהוא חשוב, עד כדי כך שפעם כשקראו בברית ל"חיקה" [- מקווה שכותבים כך] אחיין בשם שלמה זלמן, הוא ניגש, הוא היה בטוח שקראו לו. אפילו שזה לא משהו מכבד... כך הוא הרגיש.
גם כאן, כשהתחילו לומר את הדרשה הוא לא קלט בכלל שמתכוונים אליו, הוא סתם מסתכל, ורק כשאמרו את שמו הוא קלט שמכוונים אליו, מיד הוא נזעק.
אם זה היה ענווה של שקר, הוא היה כבר מיד כשאמרו שם את ה"קידמות" הוא היה נזעק, הוא כלל לא חשב שהולכים לומר את זה עליו, הוא חשב שיש גדול אחר שנכנס ורוצים להזמין אותו.... וד"ל...
אחד היה ר' שלמה זלמן במידת ענוותנותו.