פירוש שם "אלוקים"

[בית תפילה]

א) רש״י: אדנות וגדולה.
ב) רמב״ם: שופט על הכל.
ג) אבן עזרא: מלך.
ד) ספורנו: נצחי.
ה) רמב״ן, טור, ב״י: תקיף ואמיץ אשר לו היכולת.
ו) רלב״ג: ממנו תושפע המציאות בהנהגה מתוקנת.
ז) הכתב והקבלה: עומד נוכח כל אחד להשגיח עליו.

כיצד עדיף לכווין?

 

[אחד יחיד]

א) רש״י: אדנות וגדולה.
ב) רמב״ם: שופט על הכל.
ג) אבן עזרא: מלך.
ד) ספורנו: נצחי.
ה) רמב״ן, טור, ב״י: תקיף ואמיץ אשר לו היכולת.
ו) רלב״ג: ממנו תושפע המציאות בהנהגה מתוקנת.
ז) הכתב והקבלה: עומד נוכח כל אחד להשגיח עליו.

כיצד עדיף לכווין?

ביה"ר של הרה"ק מבוטשאטש אומרים 'תקיף ובעל היכולת כולם'.

 

[שמעון הגלילי]

ביה"ר של הרה"ק מבוטשאטש אומרים 'תקיף ובעל היכולת כולם'.

נדצ"ל 'תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם'
(זה הנוסח שאני מכיר וגם אין משמעות ל'בעל היכולת כולם')

 

[אחד יחיד]

נדצ"ל 'תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם'
(זה הנוסח שאני מכיר וגם אין משמעות ל'בעל היכולת כולם')

צודק.

 

[הצעיר שבחבורה]

כיצד עדיף לכווין?

ביה"ר של הרה"ק מבוטשאטש אומרים 'תקיף ובעל היכולת כולם'.

מצאתי ספר אחד, ושלחן ערוך שמו, ובו כתוב
ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם.

 

[בית תפילה]

א) רש״י: אדנות וגדולה.
ב) רמב״ם: שופט על הכל.
ג) אבן עזרא: מלך.
ד) ספורנו: נצחי.
ה) רמב״ן, טור, ב״י: תקיף ואמיץ אשר לו היכולת.
ו) רלב״ג: ממנו תושפע המציאות בהנהגה מתוקנת.
ז) הכתב והקבלה: עומד נוכח כל אחד להשגיח עליו.

כיצד עדיף לכווין?

מצאתי ספר אחד, ושלחן ערוך שמו, ובו כתוב
ובהזכירו אלהים, יכוין שהוא תקיף, בעל היכולת ובעל הכֹחות כֻּלם.

 

[ושכנתי]

כמדומני שלכה"פ רוב הנוסחאות הנ"ל מכוונות לדבר אחד, והוא: 'כח מנהיג'.
וכדלהלן:
ציטוט ממשהו שכתבתי בעבר:

המושג 'אלהים' - פירושו בעל כח להנהיג איזה דבר, ולכן גם מלאכים ודיינים וכו' נקראים אלהים. וראה כמה לשונות בזה:

• רמב"ן [בראשית א, א]: ואמר "אֱלֹהִים", בעל הכחות כלם, כי המלה עיקרה 'אל', שהוא כח, והיא מלה מורכבת, 'אל הם', כאלו 'אל' סמוך, 'והם' ירמוז לכל שאר הכוחות; כלומר, כוח הכוחות כולם. [ועפי"ז בשו"ע או"ח סימן ה].
• רשב"א [חידושי הגדות]: ודע כי שם 'אלהים', מנהיג ודיין...
• דרשות הר"ן [הדרוש התשיעי]: ...מנהיגך, והוא פירוש 'אלהיך'.., זו היא המצוה הראשונה. והיא בכלל לומר שנאמין שהוא מנהיגנו ומזהיר אותנו. והמצוה השנית לא יהיה לך אלהים אחרים על פני, כלומר לא תעבוד אלוה אחר בעולם זולתי, כי אותי לבד תעבוד מפני שאני מנהיגך.
• רמב"ם [מורה נבוכים חלק ב, פרק ו]: וכבר ידעת, כי ׳אלהים׳ - שם השופטים, 'עד האלהים יבוא דבר שניהם'. ולזה הושאל השם למלאכים, ולאלוה - להיות שופט על המלאכים.
• ספר הכוזרי [מאמר ד, א]: 'אלהים' - תואר למושל בדבר מן הדברים, ולדיין שלו.
• הגר"א [אדרת אליהו בראשית א, א]: אלהים - הוא מורה על כח המנהיג כל העולם ומלואו, ומביט אל כל מעשיהם. ושם הזה הוא מושאל אל כל מנהיג ומשגיח, כמו עד האלהים יבוא דבר שניהם, וכן המלאכים. [וע"ש עוד]

 

[י"ג מידות]

אלקים =הטבע.
כידוע.
ולכן:

כמדומני שלכה"פ רוב הנוסחאות הנ"ל מכוונות לדבר אחד, והוא: 'כח מנהיג'.

 

[למדן משורר]

בגמ' סנהדרין ג: "שלשה מנלן דתנו רבנן (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים כו' ומבואר שכל מי שיש לו כח מיקרי אלוהים.