מלכים פסוקים שיש בהן כ"ו תיבות

[געגועים]

פסוקים שיש בהן כ"ו תיבות

א) וזכור תמיד שכל פסוק שתמצא בו כ"ו תיבות אותו הפסוק קודש קדשים, יען כי חותם המלך בו, ומתגבר ועולה עד מקורו, עשוהו בד' אותיות וקראוהו בניקוד הפסוק [1], תעלה ותצלח. (שושן סודות לר' משה ב"ר יעקב תלמיד הרמב"ן עמוד כד)

ב) על כן אמר החכם כל פסוק שתראה שיש בו כ"ו אותיות [2] קראהו קודש קדשים כי חותם המלך בו מתגבר ועולה עד מקומו וכו'. ותראה כי הפסוק הבא לסוף כ"ו פסוקים (נ"א לסוף ט' חודשים) מדבר בענין האדם ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמינו כדמותינו, מי שלא ירד לסוף (נ"א לסוד) זה החכמה לא ראה נפלאות הקב"ה ית' ויתעלה שמו. (ברית מנוחה לר' אברהם ב"ר יצחק מרמון הספרדי בהקדמה)

ג) הנה בזה הלשון צוה דוד המלך ע"ה לשלמה בנו וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֹתָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם. (מלכים א' ב, ג), ותדעו נאמנה שזה הפסוק הוא קדש קדשים כי יש בו כ"ו תיבות כמנין שם הוי"ה ב"ה, וכבר כתב הרמב"ן בספרו שושן סודות בכל מקום שתמצא פסוק בן כ"ו תיבות [3] הוא קדש קדשים שהוא אחוז בשם הוי"ה ברוך הוא דאין ערך לקדושתו, ולא לחנם עשה כן דוד המלך ע"ה, שכוונתו היה לייחד את בנו שלמה בקדושת השם, ולהדבק בה', כענין ואתם הדבקים בה' וגו', וכענין וה' עמו, וכל תיבה ותיבה מורה לענין גדול ונורא וכו'. (ספר צוואה לבעל הסמיכת חכמים)
​

---

[1] צריך ביאור.

[2] משמע שהבין מדברי הרמב"ן ז"ל שלא רק כ"ו תיבות הם קודש קדשים אלא גם כ"ו אותיות.

[3] עוד פסוק יש בצפניה ג, ח שיש בו כ"ו תיבות ושם הוי"ה.​