אושר ומנוחה

משתמש רשום
gemgem
הודעות
61
תודות
228
נקודות
30
בגמ' בקידושין נאמר כי יש 5888 פסוקים ובמסורה לפנינו יש 5845 פסוקים (לפי הטעם התחתון בעשרת הדברות, אבל לפי הטעם העליון בעשרת הדברות שבפ' יתרו (כפי שנאמרו במעמד הר סיני) יש רק 5,842 פסוקים).
יש שמועה כי כל פסוק הוא כנגד שנה אחת מבריאת העולם, ומוצאים רמזים בפסוק למה שקרה בשנה ההיא.


עפי"ז חישבו דורשי רשומות:
שהשנה של יציאת מצרים וקבלת התורה, היא כנגד הפסוק וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹקים׃
שנים ת"ש-תש"ב, השואה:
וַיִּחַר-אַף ה', בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה: וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה: הַנִּסְתָּרֹת--לַה', אֱ-לֹקינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:

שנת תשכ"ז, מלחמת ששת הימים:
וּנְתָנָם ה', לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם:

שנת תשל"ג - ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות

שנת תשל"ד, שנת הקהל אחרי שנת השמיטה תשל"ג, ורמז להתעוררות תנועת התשובה שהיתה אז :
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
ובשנת תשל"ד .
שנת תשפ"ד שהיה הטבח בשמחת תורה - היא כנגד (דברים לב לג פרשת האזינו) חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃ . שנה בה עברנו את האכזריות המתוארת בפסוק זה, וה' יהיה בעזרנו להמתיק הכל לטובה.
 
בגמ' בקידושין נאמר כי יש 5888 פסוקים ובמסורה לפנינו יש 5845 פסוקים (לפי הטעם התחתון בעשרת הדברות, אבל לפי הטעם העליון בעשרת הדברות שבפ' יתרו (כפי שנאמרו במעמד הר סיני) יש רק 5,842 פסוקים).
יש שמועה כי כל פסוק הוא כנגד שנה אחת מבריאת העולם, ומוצאים רמזים בפסוק למה שקרה בשנה ההיא.


עפי"ז חישבו דורשי רשומות:
שהשנה של יציאת מצרים וקבלת התורה, היא כנגד הפסוק וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹקים׃
שנים ת"ש-תש"ב, השואה:
וַיִּחַר-אַף ה', בָּאָרֶץ הַהִוא, לְהָבִיא עָלֶיהָ אֶת-כָּל-הַקְּלָלָה, הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה: וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם, בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל; וַיַּשְׁלִכֵם אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּיּוֹם הַזֶּה: הַנִּסְתָּרֹת--לַה', אֱ-לֹקינוּ; וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם--לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:

שנת תשכ"ז, מלחמת ששת הימים:
וּנְתָנָם ה', לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם--כְּכָל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם:

שנת תשל"ג - ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות

שנת תשל"ד, שנת הקהל אחרי שנת השמיטה תשל"ג, ורמז להתעוררות תנועת התשובה שהיתה אז :
הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
ובשנת תשל"ד .
שנת תשפ"ד שהיה הטבח בשמחת תורה - היא כנגד (דברים לב לג פרשת האזינו) חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃ . שנה בה עברנו את האכזריות המתוארת בפסוק זה, וה' יהיה בעזרנו להמתיק הכל לטובה.
ולפי"ז תשפ"ו בעז"ה הוא

לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו
 
יש לציין שלפי פשטות המקראות (מרוב השיטות שיש אין לי אלא לבאר לפי פשוטו, וודאי שיש המפרשים כן), אם נניח שהשירה מבוססת לפי הסדר של ההתרחשויות, אם כן לכאורה "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם וכו'" הולך על השואה, כי אם אינני טועה מעולם לא היתה פורענות שכמעט כלתה את שונאיהם של ישראל ח"ו מלבד השואה, ואח"כ כתוב "איכה ירדוף א' אלף ושניים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם", וזה מוכרח להיות לפי"ז אחרי השואה (ואין לומר שזה בשואה עצמה מתרי טעמי, א' המשמעות של זה היא שיהיה נצחון מעטים על הרבים והחלשים על החזקים, וב' נרה לי שרדיפה היא במלחמה דווקא, ולא באופן שאחד הורג את השני בלא מלחמה), וא"כ לכאורה הוא מוכרח שזה הולך על שמחת תורה תשפ"ד שם התקיים בהידור לדאבונינו, ואח"ז נאמר "חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר" שהוא כפה"נ המשך אחד.
ואם כנים הדברים נחמה גדולה יש בזה, שהרי שם תמו פורענויות האזינו, וכמו שצויין בהודעה הקודמת.
 
וכמובן ניתן להזיז את ההתאמה לשנים כפי הצורך לפי הטעם העליון והתחתון בעשרת הדברות (שמות ודברים), פס' "ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא", ולמהדרין גם פס' "הנה אנכי בא אליך בעב הענן" (קידושין ל.).
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון