פסח, חודש ניסן פתרון לאכילת מצה בשבת לכו"ע

[ירושלים של מעלה]

יש לומר שיקח מצה רכה של אחינו התימנים, ויטגנה בשמן עמוק כזית כל חתיכה, וכך לכו"ע ברכתה המוציא, ולכו"ע אפשר לאוכלה אפילו בער"פ כיון שלא יוצאים בה יד"ח כלל.

מה דעת הרבנים?

 

[ירושלים של מעלה]

נהגו האשכנזים שלא לאכול גם מצה עשירה הגם שאין יוצאים בה

יש לך מקור לזה?
ומה טעם האיסור?

 

[שבת'ניק]

יש לך מקור לזה?
ומה טעם האיסור?

הרמ"א

 

[ירושלים של מעלה]

הרמ"א

ומה טעם האיסור?

 

[אוהב ספר]

יש לך מקור לזה?
ומה טעם האיסור?

סליחה, טעיתי,
המנהג הוא לא לא לאכול, אלא לא להכין את זה מחשש חימוץ, וממילא כמובן לא לאכול כלל
וזה לא שייך במקרה שלך

אבל גם את המצות הרכות של אחינו התימנים נהגו לא לאכול מחשש חימוץ
וגם יש לחקור מה הדין במצה שהיתה כשרה ואחרי אפייתה נפסלה אם מותר לאוכלה בערב הפסח, ובפשטות לא, כי אם כן, גם תגיד שמותר לאכול מצה רגילה יחד עם משהו שמבטל טעם המצה (שלא יוצאים ככה בפסח)?

 

[שבת'ניק]

יש לך מקור לזה?
ומה טעם האיסור?

שמא יאכל מצת מצוה.

 

[ירושלים של מעלה]

אלא לא להבין את זה מחשש חימוץ,

?

אבל גם את המצות הרכות של אחינו התימנים נהגו לא לאכול מחשש חימוץ

גם כלפי ער"פ בשעה שמותר לאכול חמץ?

 

[אוהב ספר]

גם כלפי ער"פ בשעה שמותר לאכול חמץ?

ברור שלא, אבל אז יש גם פיתות רגילות ולא צריך כלום, הנושא הוא אחרי זמן איסור חמץ

 

[אוהב ספר]

שמא יאכל מצת מצוה.

אין לזה מקור

שולחן ערוך אורח חיים תעא ב – ויקיטקסט

he.wikisource.org

 

[ירושלים של מעלה]

ברור שלא, אבל אז יש גם פיתות רגילות ולא צריך כלום, הנושא הוא אחרי זמן איסור חמץ

כוונתי בליל שבת, אלו שלא רוצים לאכול חמץ כי מפחדים מניקוי השיניים בשבת וכו', אולי בזה יש יותר מקום להקל.

 

[אוהב ספר]

אולי בזה יש יותר מקום להקל

ברור, לא נחשוש עד כדי כך לבער את המצות שלהם...
אבל יש לדון מצד זה:

וגם יש לחקור מה הדין במצה שהיתה כשרה ואחרי אפייתה נפסלה אם מותר לאוכלה בערב הפסח, ובפשטות לא, כי אם כן, גם תגיד שמותר לאכול מצה רגילה יחד עם משהו שמבטל טעם המצה (שלא יוצאים ככה בפסח)?

 

[ירושלים של מעלה]

וגם יש לחקור מה הדין במצה שהיתה כשרה ואחרי אפייתה נפסלה אם מותר לאוכלה בערב הפסח, ובפשטות לא, כי אם כן, גם תגיד שמותר לאכול מצה רגילה יחד עם משהו שמבטל טעם המצה (שלא יוצאים ככה בפסח)?

אחרי בישול זה נהיה מצה אחרת. מצה חדשה.

 

[אומר מעט]

יש לומר שיקח מצה רכה של אחינו התימנים, ויטגנה בשמן עמוק כזית כל חתיכה, וכך לכו"ע ברכתה המוציא, ולכו"ע אפשר לאוכלה אפילו בער"פ כיון שלא יוצאים בה יד"ח כלל.

מה דעת הרבנים?

אחרי בישול זה נהיה מצה אחרת. מצה חדשה.

מהרי"ל הלכות ערב פסח אות ט"ו-

[טו] וגם לא יאכל בערב פסח מצה הראויה לצאת בה דהיינו ענייה אבל עשירה רשאי. אמר מהר"י סג"ל מותר לתת לקטנים מצה בערב פסח. אבל לגדולים הוי אסור כבועל ארוסתו בבית חמיו. ומשום הכי יש נוהגים כשחל ערב פסח בשבת לעשות שלש סעודות על ידי מצה עשירה. אמנם לא חזינא רבוותא קשישא דעבדי הכי דקשה לצאת ידי כל רבותינו. שאם ילוש ביין קרוב לודאי שנתערב מעט מים בעת הבציר, וכתבו רשב"ג וסמ"ג דעל ידי מים כל שהו מחמיץ ולא שייך ביטול דבטבע תליא מילתא. וע"י חלב ג"כ בקל יתערב מים בעת החליבה, בסמ"ק וכן שמן ודבש נהגינן לאסור אפילו מן הכוורת. ועוד דאין לברך עליו המוציא. ועל ידי סחיטת מי פירות נמי הלא ר"י לא רצה לעשות הלכה למעשה דלא כרש"י דפי' דבלא מים מקדמת ומחמצת ואין יכול לשומרו מחמץ נוקשה דהירושלמי משמע כדבריו. ואע"ג דליכא תלתא קראי בחמץ נוקשה, מ"מ מדרבנן אסור בהנאה מההוא דחיטי קורדנייתא לפי' ר"ת, כ"ש על ידי מי ביצים, ועוד שאין לברך עליו המוציא למקצת רבותינו. וע"י מצה אפויה ומפוררת ונילושה בעושר דלמא לא חשיב עשירה אחר אפיה וראיה ממילחא בירושלמי. וכן מן הרוקח שהתיר לחולה וזקן שרויה ביין. ועוד הלא כורכה ואוכל חרוסת עמה וכן פסח אוכל עמה. ויש כתבו לטבול מצה דכריכה בחרוסת אלמא דלאחר אפיה לא נעשית עשירה הכא נמי כיה דר מפרר ואופה לא נעשית עשירה. ואם היה אדם בעל נפש וראוי ליטול את השם היה לו לעשות מצה מפוררת מבושלת דהוי מעשה קדירה ונימוח וברכת' מיני מזונות ונפיק במיני תרגימא. אבל לא ראיתי נוהגין כן, חוץ מן אחד מן הגדולים שעשה ביין וחברו עליו תלמידיו מטעמא דלעיל. וטוב לעשות בפירות כסמ"ק ומהר"ם, וכדאי רשב"ם [לסמוך עליו] בשעת הדחק וחד לישנא פרק בתרא דיומא. [וכן נהג מהר"י סג"ל שעשה סעודה שלישית בפירות - כשחל ע"פ בשבת -].​