צ"ט.
מתני' מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין
ופרשב"ם:
בשעה שבני אדם יוצאין. ביום שעל מנת כן חלקו ולא שיטריחוהו בלילות לעמוד ממטתו ולפתוח לו:
צ"ט:
מתני' מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין
ופרשב"ם:
נכנס בשעה כו'. דכיון שהוא עושה לו היזק גדול שעובר באמצע שדהו הדבר ידוע שלא נתרצה לו בריוח אלא במה שצריך לו הרבה:
ולא פי' כפירושו במתני' בע"א כנראה משום שאין צריך לבעל הגינה שיפתח לו כדי להיכנס לגינתו. ולפירושו מש"כ ויוצא בשעה כו' לכאורה מיותר שהרי אם נכנס כדין בוודאי גם יצא כדין (משא"כ במתני' בע"א י"ל דקמ"ל שעליו גם לצאת קודם חשיכה), וצ"ל שתנא נקט כלשונו ברישא.
הטושו"ע (חו"מ קס"ט ב') כ': מי שיש לו גנה לפנים מגנתו של חברו, אין לו רשות לכנס בה בלילה וכו'.
יש לעיין בד' הב"י שהביא את דברי פרשב"ם ולא העיר שאין דעתו כד' הטור, על אף שיש נפק"מ לעניין כניסה לצורך הרבה בלילה (לד' רשב"ם ייכנס) או לצורך קצת ביום (לד' הטור ייכנס).
בד' הטור יש להבין מדוע באמת לא ייכנס בלילה, ואין לומר שסובר שמטריח את בעל הגינה לפתוח כי א"כ לא מובן דין הסיפא - 'נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן נכנס בשעה שרוצה'. ונראה לפרש שבלילה אינו יכול להשגיח בהליכתו שלא יזיק את הזרעים שבגינה.
לפי' הטור מובן מש"כ ויוצא בשעה שדרך בנ"א וכו' משום שגם היציאה צריך שתהיה ביום אך לא כ"כ מובן מדוע זה תלוי בדרך בני אדם להכנס שהרי אינו מטריח את בעה"ב (להמחשה - אם הדרך לישון בצהריים אין סיבה שלא ייכנס למרות שאי"ז שעה שדרך בנ"א להיכנס). וגם לפי' זה צ"ל שהתנא נקט כלשונו ברישא.
מתני' מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין
ופרשב"ם:
בשעה שבני אדם יוצאין. ביום שעל מנת כן חלקו ולא שיטריחוהו בלילות לעמוד ממטתו ולפתוח לו:
צ"ט:
מתני' מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין
ופרשב"ם:
נכנס בשעה כו'. דכיון שהוא עושה לו היזק גדול שעובר באמצע שדהו הדבר ידוע שלא נתרצה לו בריוח אלא במה שצריך לו הרבה:
ולא פי' כפירושו במתני' בע"א כנראה משום שאין צריך לבעל הגינה שיפתח לו כדי להיכנס לגינתו. ולפירושו מש"כ ויוצא בשעה כו' לכאורה מיותר שהרי אם נכנס כדין בוודאי גם יצא כדין (משא"כ במתני' בע"א י"ל דקמ"ל שעליו גם לצאת קודם חשיכה), וצ"ל שתנא נקט כלשונו ברישא.
הטושו"ע (חו"מ קס"ט ב') כ': מי שיש לו גנה לפנים מגנתו של חברו, אין לו רשות לכנס בה בלילה וכו'.
יש לעיין בד' הב"י שהביא את דברי פרשב"ם ולא העיר שאין דעתו כד' הטור, על אף שיש נפק"מ לעניין כניסה לצורך הרבה בלילה (לד' רשב"ם ייכנס) או לצורך קצת ביום (לד' הטור ייכנס).
בד' הטור יש להבין מדוע באמת לא ייכנס בלילה, ואין לומר שסובר שמטריח את בעל הגינה לפתוח כי א"כ לא מובן דין הסיפא - 'נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן נכנס בשעה שרוצה'. ונראה לפרש שבלילה אינו יכול להשגיח בהליכתו שלא יזיק את הזרעים שבגינה.
לפי' הטור מובן מש"כ ויוצא בשעה שדרך בנ"א וכו' משום שגם היציאה צריך שתהיה ביום אך לא כ"כ מובן מדוע זה תלוי בדרך בני אדם להכנס שהרי אינו מטריח את בעה"ב (להמחשה - אם הדרך לישון בצהריים אין סיבה שלא ייכנס למרות שאי"ז שעה שדרך בנ"א להיכנס). וגם לפי' זה צ"ל שהתנא נקט כלשונו ברישא.